פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 536 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-10 חודשים קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף - פרק שלישי. אברהם
תקציר כללי.
פייגה רוטשטיין, נערה חרדית ממאה שערים,
נלהבת מנגינתה בפסנתר של קשישה ירושלמית ונכנסת לביתה של הפסנתרנית.
מתוך התלהבותה והאזנה לנגינה המופלאה, היא מגיעה באיחור רב אל ביתה,
תוך חשש מהנזיפות שתקבל מאימהּ.
הוריה מאשרים את לימודי הפסנתר,
בתקווה שפרסומם האישי יעניק להם הנחה בשכר הלימוד.
פרק שלישי - (פרק ביניים)
צבי (צביקה)
ישיבת פונוביז' בני ברק השעה תשע ושלשים בבוקר.
אולם בית המדרש של הישיבה הנחשבת והנחשקת ביותר במגזר הליטאי מלא היה במאות תלמידים שהכינו את השיעור הקרוב.
אחדים בינם לבין עצמם, אך רובם ככולם היו צמדים של חברותות. לשומע מבחוץ הרחש היה כקול זמזומן של הדבורים.
בפינה רחוקה ישב לו בדד - שלא כדרכו - צבי (צביקה) הלברשטם בן ה-16- אחד העילויים של הישיבה - ובהה בתקרות האולם,
אינו שם לב כלל למשגיח הרוחני שזה עתה ניגש אליו.
"צבי, צבי", קרא המשגיח מספר פעמים עד שצבי נתעשת ועמד על מקומו.
"איני יודע מה מתרחש במוחך" אמר המשגיח, "אולם" המשיך המשגיח, "לאחרונה חלה ירידה בלימודך וביראת השמיים שלך. אני רוצה לשוחח אתך ביחידות לאחר תפילת ערבית". סיים המשגיח את דבריו.
זה מספר חודשים שצבי פוסח על שתי הסעיפים, תמיהות ותהיות עלו בלבו על תכלית הלימוד וקיום המצוות. תהיות אלה לא באו מעצמן. התחברותו למספר נערים ריקים ופוחזים שעזבו את הישיבה וסטו מדרך הישר החלה לתת פרי באושים.
אביו נפטר בהיותו בן 12 וכל נטל גידולו נפל על כתפיה הדקות של אמו האלמנה. ככל שבגר יותר כך התחבר יותר לחסרי המעש ולאחרונה אף החל ממעט בביקור בישיבה.
אמו עשתה כל מאמץ להשאירו בישיבה. מעשי קונדס כאלה ואחרים נסלחו במהרה בשל היותו של צביקה ידען גדול בתלמוד והכל נטו לחשוב שעתיד גדול ממתין לו - לוּ רק ירצה.
אך צביקה לא רצה.
עתה, משפנה אליו המשגיח, גמר אומר בלבו לא לשוב יותר לישיבה. לא ראה טעם בכך ומצא זאת כבזבוז זמן.
דקות אחדות אחרי פנייתו של המשגיח אליו, נטש צביקה בחשאי את בית המדרש ולא שב אליו עוד.
אמו לא ידעה את נפשה מצער ובצר לה פנתה אל לשכת הרווחה בעיר אשר סידרה לצביקה עבודה כשולייה בבית דפוס, אולם צביקה לא התמיד בעבודתו, כפי שלא התמיד בשום מלאכה שניסו להתאים עבורו.
צו הגיוס שהגיע מצ.ה.ל, כמו נתן את האות לשינוי מהותי בחייו של צביקה. לשמחת אמו - ולמגינת לבו של ראש הישיבה - החליט להתגייס לצבא - שם קיווה לשנות את חייו מהקצה אל הקצה.
לשכת הגיוס "תל השומר"
מאי 1972.
מאות רבות של מתגייסים למחזור מאי התייצבו אל פתחו של בסיס קליטה ומיון.
אחדים באו בליווית הוריהם אחדים רק עם אחד ההורים, צביקה הלברשטם מבני ברק הגיע בגפו עם צרור בגדים דל והמתין לתורו לראיון קבלה ראשוני.
לאחר תהליך קבלה ומיון ניצטווה להמתין לאוטובוס שייקח אותו עם מתגייסים אחרים אל בה"ד 4 ליד בית-אל. שם יבצע את הטירונות הכלל צהלית.
צביקה הצטיין בכל מקצועות החיילוּת ועלתה הצעה לשלחו לקורס מדריכי כיתות, אולם דא עקא, צביקה לא ידע שום מקצוע חולין, לא חשבון ואף העברית שבפיו דמתה יותר לשפת התנ"ך. נמנו וגמרו לשלחו לביה"ס להשכלת יסוד במרומי "סטלה מאריס" שבפיסגותיה הגבוהות של העיר חיפה.
גם כאן עשה חיִל רב ואף המשיך למסלול 11 שנות לימוד. אחר כבוד הוחזר לבה"ד 4 ומשם נשלח לקורס מדריכי כיתות שבסיומו חזר להדריך טירונים.
מפקד הבסיס התרשם מאוד מיכולותיו הפיקודיות והמוסריות והמליץ עליו לקורס קצינים.
את מלחמת יום הכיפורים עשה ברמת הגולן כמפקד כִּתת סיוע ותובלה.
בסיומה של שנת 1976 - ולאחר שנת קבע אחת מצא צביקה את דרכו אל בסיס הקליטה והמיון, אל החיים האזרחיים כאשר דרגות סגן מעטרות את כתפו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-10 חודשים הבטחת ואתה איש של מילה I.V olokita
תודה אברהם
רק עכשיו הזדמן לי לקרוא את ההמשך.
נפלא. ממש כמוך.
תודה על עצם קיומך חבר נהדר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-10 חודשים וואו אברהם
אלו תשבחות מסופר אמתי לסופר על תנאי.
תודה רבה לך, אמרתי שאכתוב ואפילו לך בלבד.
יש לי הרגשה שפספסת איזה חלק מהסיפור, ולכן הייתי ממליץ שתיכנס לדף שלי שם יש ארבעה חלקים של הסיפור.
ריגשת אותי במילים כנות.
תודה יצחק היקר.
העונג כולו שלי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-10 חודשים אקרא שוב פעם את הכל I.V olokita
-
-
-
