פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 9 שנים ו-11 חודשים שחור על גבי לבן / מאת עדנה חצרוני מחזה עפ"י אותלו כיתת תאטרון בישראל 2015 עדי

  

  עדי

  1
  שחור על גבי לבן / עדנה חצרוני
  דרמטורגייה: מורן רגב ויהל פרידולד
  הדמויות:
  1.מספרת )תלמידה שנה מאוחר יותר(
  2.איתי )משחק בהפקה את אותלו(
  3.גיא )משחק בהפקה את יאגו(
  4.אסי )משחק בהפקה את קאסיו(
  5.דריה )משחקת בהפקה תפקיד משני(
  6.רונה )מורה חדשה לתיאטרון, אמא של גיא(
  7.רחל )מנהלת בית ספר(
  8.דנה )משחקת בהפקה את דסדמונה(
  9.איימי )משחקת בהפקה את אמילי(
  11 .סימי )תלמידה מוכרת סמים(
  )חדר תיאטרון, מעט מבולגן. רונה נמצאת על הבמה, מסדרת מחזות בתוך ארגז. המספרת
  נכנסת(
  רונה: אוי יופי שמישהו הגיע!!
  מספרת: רגע אין שיעור עכשיו?
  רונה: לא. זאת מערכת חדשה לשנה חדשה. אנחנו מתחילים בשעה שניה, אין לכם שעה
  ראשונה איתי.
  מספרת: אהה אז אני מתחילה שעה שניה בכלל )מתכוונת לצאת(
  רונה: אבל ביקשתי מכולם להגיע מוקדם כדי לעזור לי, ואני מאוד מעריכה את זה שאת
  הגעת. היחידה מכל תלמידי תיאטרון בשכבת י"ב. כל הכבוד לך.
  מספרת: בטח. התכוונתי לבוא לעזור לך. זה לא נורמלי איך שכל פעם התאטרון עובר דירה.
  רונה: מה זה קורה כאן הרבה? לא סיפרו לי על זה. טוב, בואי תתחילי לעזור לי להכניס את
  כל הדברים חזרה לקופסאות. )מספרת עושה זאת בחוסר רצון מוחלט(
  מספרת )רואה טקסט של אותלו(: "אותלו" וויליאם שייקספיר. זה מה שהייתם צריכים
  להעלות שנה שעברה לא? )רונה מהנהנת( מה קרה עם זה באמת? )רונה שותקת( זה
  מחזה ממש יפה, וגם מאד אקטואלי )רונה עדיין שותקת(אז למה זה לא עלה בסוף? )שמה
  לב שרונה מרגישה לא בנוח( הכול בסדר?
  רונה: כן, כן כמובן. הכול בסדר, זה סיפור ארוך פשוט.טוב, אני צריכה ללכת רגע לדבר עם
  רחל המנהלת. את יכולה להעביר את קופסת המחזות למחסן בבקשה.
  מספרת: כן בכיף )רונה מסתכלת סביב החדר במעין געגועים, יוצאת(
  )המספרת מעבירה ארגז אחד והוא נופל לה. היא מרימה את המחזות ומתחילה לסדרם. היא
  מסתכלת עליהם ובוחנת אותם עד היא שמה לב לספר שונה מהשאר( מה זה? ) מניחה
  הכול בצד, מתיישבת לבדוק מהו הספר( "היומן של דנה שופמן" דנה שופמן .. אהה היא
  2
  הייתה שמיניסטית שנה שעברה. יפה כזאת. איך היא איבדה את היומן שלה. אהה רגע. זאת
  לא דנה ש.... אוי.
  )דנה עולה לבמה. יושבת על הבמה כותבת ביומן( דנה ומספרת קוראות בו זמנית)?(: "איזו
  התרגשות. היום אנחנו מתחילים את הצגת התאטרון שלנו עם מורה חדשה. בשנה שעברה
  הבטיחו לנו שנעלה הצגה. מתלבטת למה לצפות ,לקומדיה קורעת או לטרגדיה מלאת
  דמעות? כמובן שאני סקרנית איזה תפקיד אקבל.אני יודעת שאשקיע את כולי בכל תפקיד.
  מספרת )ממשיכה לקרוא לבד מהיומן( :המורה נכנסה עם המחזות )המורה והתלמידים
  נכנסים לבמה(
  המנהלת: שלום לכם, אני רוצה להציג לכם את המורה החדשה לתאטרון רונה, שהיא
  במקרה גם אמא של גיא. )כולם מוחאים כפיים, גיא משתחווה ( אמרתי לך שזו כיתה
  דרמטית? רונה היא גם במאית תאטרון ,ואני בטוחה שתהיה לכם שנה מרתקת. בהצלחה
  תלמידים, בהצלחה רונה. )יוצאת(
  המורה: וואו, מתרגשת בדיוק כמוכם לקראת השנה החדשה. הבנתי מרחל שהבטיחו לכם
  להעלות הצגה .
  דריה: איזה מחזה?
  המורה רונה: "אותלו" של וויליאם שקספיר.
  )פריז על הבמה, כולם קופאים. המספרת קוראת(
  מספרת: כשהמורה אמרה "אותלו" וויליאם שקספיר, לא הייתי צריכה לבדוק בגוגל.אני יודעת
  עליו הכל. שייקספיר חי במאה ה 16 ,מחזאי ומשורר אנגלי. הוא נחשב בעיני רבים לגדול
  הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב. מחזותיו מעולם לא איבדו את כוחם למשוך את
  קהל צופי התיאטרון.מדי שנה, ביום הולדתו, מוחלפת הנוצה שביד הפסל מעל קברו של
  שייקספיר נוצה ככלי כתיבה? הרבה השתנה בעולם במשך כמעט 511 שנה. טוב אם
  מסתכלים בגדול, העולם השתנה, האנשים לא.אני לא מאמינה שנעשה את אותלו, זה ממש
  מרגש אותי, אבל התגובות בכיתה היו שונות... )יוצאים מפריז, חוזרים לנוע(
  אסי: אוףף שקספיר? זה לא כבד מידי?
  דנה: די נו הוא מחזאי גדול.למה אתם כאלה שליליים.
  המורה: זה לא יהיה קשה זה יהיה אתגר. זה אחד המחזות היפים ביותר של שייקספיר. –
  איימי: על מה זה בכלל?
  גיא: אותלו זה הבחור השחור שהורג את חברתו היפה הלבנה "דזדמונה".
  איימי: איך אתה תמיד יודע הכל.
  דנה: גם אני ידעתי את זה.
  רונה: אותלו, הדמות הראשית, הוא מוסלמי צפון אפריקאי אציל, שמפקד על צבא בקפריסין.
  דסדמונה היא אשתו הטרייה. השליש הבוגדני של אותלו, יאגו, משכנע את אותלו שדסדמונה
  בגדה בו עם קאסיו. ואז, אותלו בקנאתו הורג את דסדמונה ומתאבד
  3
  איתי: אז יהיה רצח? אהבתי.
  גיא: רצח בחניקה. לא סתם. זה היופי בטרגדיה. )מדגים חניקה על איימי שלידו(
  דריה: די נו תהיו רציניים.
  אסי: סתם עושים צחוקים, מה הקטע שלך ?
  מספרת )קוראת ביומן(: " איימי אמרה למורה שהיא רוצה את התפקיד של דזדמונה.
  המורה הסתכלה עליה במין מבט של : "תמשיכי לחלום" ואז כתבה על הלוח:
  " Type casting " ושאלה:
  המורה: מי מכיר את המושג הזה?
  מספרת: כמובן שגיא, החכמולוג של הכיתה ענה.
  גיא: קאסטינג זה ללהק שחקנים וקאסט זה הלהקת שחקנים.
  המורה: בדיוק גיא. וטייפ קאסטינג זה ללהק שחקן בהתאמה לדמות.
  מספרת: ואז איתי אמר:
  איתי )במרמור(: טוב ברור מי יהיה השחור... )כולם צוחקים(
  המורה: די להתעסק בזה, בואו נתחיל.
  מספרת )קוראת ודנה מסתכלת לקהל(: "די בהתחלה ידעתי שהתפקיד של דסדמונה יהיה
  שלי. אני פשוט תפורה לתפקיד. בלונדינית עם עיניים כחולות. אבל הבעיה בתאטרון שיש
  את אלה שתמיד יקבלו את התפקידים הטובים, ואז מתחילה הקנאה, ומתחילים התככים. אני
  החלטתי שלא אכפת לי. התפקיד מתאים לי. שיקנאו. אני הולכת ליהנות בשנה הבאה. כמובן
  שרונה אמרה לכולם את המשפט הכי מעצבן של מורים לתיאטרון: ''אין תפקידים קטנים
  ישנם רק שחקנים קטנים". בכל מקרה, הרגשתי שזו לא תהיה הצגה רגילה כזאת, שהקהל
  יושב בחושך ונרדם. ממה שהספקתי לקרוא, שייקספיר אהב לגרום לקהל לחשוב. מהתחלה
  התחברתי." )מדברת מחוץ ליומן( טוב מה שקרה לכיתה שלהם מאז זה באמת משהו
  לחשוב עליו. )ממשיכה לקרוא( " אהה ומהרגע שקראתי על שייקספיר ,החלטתי לאסוף
  ביומן משפטים חכמים שלו. אני אסמן אותם במרקר, ואולי גם אבקש מאיימי המוכשרת
  לקשט איתם את הכיתה. אני מאושרת. אה ושכחתי לציין את הפרט הכי חשוב: איתי, המתוק
  שלי, נבחר כמובן להיות אותלו.
  חושך אור: ההצגה מתחילה. הקדמה: מוסיקת מתח
  איתי )מתעצבן ממש(: תגידי למי את קוראת אידיוט?
  דנה )צועקת(: לך! נדפק לך המוח!
  )איתי מתקרב לדנה בעצבים ומתחיל לחנוק אותה...המוסיקה מתעצמת כולם נכנסים
  ומושכים את איתי ממנה. היא בהלם...בוכה...איימי ניגשת אליה ומחבקת אותה ...גיא עומד
  וצופה מהצד...איתי נראה כאילו לא מבין מה עשה...המוסיקה ממש חזקה. כולם יוצאים.
  חושך.(
  4
  תמונה 1: רונה ,מנהלת, וכיתת התיאטרון חדר חזרות להצגה -
  מנהלת: שלום , באתי לראות איך אתם מתקדמים.
  רונה: היו לנו כבר כמה חזרות. זאת קבוצה רצינית מאד.
  גיא: חכי חכי את עוד לא מכירה אותנו.
  מנהלת )בשקט לרונה(: אני מקווה שזאת לא בעיה שגיא הבן שלך.
  מורה: אל דאגה רחל אנחנו נסתדר מצוין. נכון גיא?
  גיא )בציניות( : בטח בטח ממש כמו בבית...
  מנהלת )מתעלמת(: הבנתי שבחרתם להעלות את אותלו של שייקספיר. אתגר רציני ביותר.
  גיא )ממלמל( : מעניין למה דווקא את אותלו.
  מורה: מה אמרת גיא?
  גיא: כלום.
  מורה: אני חושבת שיש לי כאן קאסט נפלא.
  מנהלת: אני בטוחה בכך. בהצלחה לכם .אז יש לך כבר את אותלו?
  מורה: כמובן. איתי שלנו יהיה אותלו. )כולם מוחאים כפיים חוץ מגיא(
  לא סתם הוא זכה בפרס השחקן המצטיין בשנה שעברה.
  מנהלת: אני מאד גאה באיתי שלנו. הוא הביא הרבה כבוד לבית הספר.
  גיא)בצחוק(: אמא שלי אימצה אותו כבר, אותו נכון אמא?
  מורה: )מחייכת( : ואם כן? טובים השניים מן האחד...
  מנהלת: טוב אני לא רוצה להפריע. אם אתם צריכים משהו אני לרשותכם.
  מורה: אני מאד מודה לך. אני כבר מרגישה בבית. )מנהלת יוצאת(
  טוב, נתחיל. גיא תאמר בבקשה את השורות של יאגו.
  גיא)קם ומשחק(: "נו אין ברירה זו הקללה של השירות .קידום בא מקשרים והמלצות ולא
  מוותק. אז אדוני תשפוט לבד אם יש לי גם סיבה אחת לאהוב את השחור. ואם כן ...." מה
  זאת השפה הזאת?
  מורה)קוטעת את גיא(: גיא, זה שייקספיר. תגיד את זה שוב והפעם שנרגיש את המרמור.
  גיא)מתעצבן(: איך אפשר להתחבר למילים האלה? מי מדבר ככה? אני לא מבין מה את
  רוצה.. )פונה לקבוצה( מה לא הרגשתם את זה? )במלמול( אני ממורמר לגמרי...
  5
  מורה: גיא ,אני הבמאית ואני מבקשת ממך שתאמר שוב את השורות.
  גיא: טוב. אמא. )מדבר במהירות וכעס( "נו אין ברירה זו הקללה של השירות. קידום בא
  מקשרים והמלצות ולא...." )המורה מפסיקה אותו(
  מורה)מיואשת(: זה לא עובד!תצטרך לעבוד על זה בבית. יש לנו כאן זמן קצוב. נעבור
  למונולוג של אותלו. איתי בבקשה.)צלצול( טוב לא ממש הספקנו הרבה היום. תלמדו טוב את
  התמונות שעברנו עליהם. דנה ואיתי תתרגלו זה לזה יש לכם הרבה סצנות ביחד.
  גיא: אל תדאגי, הם מסתדרים נהדר. נכון דנה?
  דנה: גיא סתום את הפה. זה לא עניינך.
  איתי )מרגיע(: די דנה אל תדברי אליו ככה, הוא החבר טוב שלי.
  דנה )לאיתי(: לא סובלת את הציניות שלו.
  גיא: אם את עדיין איתו, את צריכה לסבול גם אותי.
  רונה: גיא תישאר איתי, אני רוצה לדבר אתך. אתם יכולים ללכת, נגמר השיעור.
  גיא: מה שתגידי )כולם יוצאים גיא ואמו נשארים(
  רונה : גיא! אני מצפה ממך ליותר, כשאני הייתי בגילך ידעתי לתת שואו אמיתי...
  גיא )מתבשל בכעסו(: אני לא מבין מה את רוצה ממני. את אף פעם לא מרוצה. כל הזמן יש
  לך טענות אליי !! אני עושה את המקסימום.
  רונה: אז זהו שלא! אתה ממש לא עושה את המקסימום!
  גיא: אז תחליפי אותי! אין לי כוח לביקורת הזאת כל פעם... )יוצא בכעס(
  מספרת )קוראת ביומן(: " ספטמבר, השבוע השלישי לחזרות: "למצוא בכל דבר פגם -
  יש בזה טעם נפגם . " מהומה רבה על לא דבר מאת וויליאם שייקספיר.
  הערב התקיימה מסיבת תחילת שנה. תמיד במסיבות כאלה אנחנו מוצאים את עצמנו
  ביחד.קבוצה מגובשת...זה מה שעושה התאטרון.
  תמונה 2 מסיבה כיתתית איתי רוקד עם דנה. גיא ואסי מדברים בצד. דריה , איימי -
  והמספרת בצד שני.
  אסי )מסתכל כל דנה ואיתי, שצמודים(: אני לא מבין, הם לא נפרדו?
  גיא: ככה הם כל הזמן, נפרדים חוזרים נפרדים חוזרים. אבל זה שהם משחקים זוג ב"אותלו"
  חיבר ביניהם שוב. )מוחא כפיים בצניות( כל הכבוד לאמא שלי.
  אסי )מתקרב לגיא(: הבטחת לסדר לי אותה .
  גיא: בסדר זה לא כזה פשוט...צריך סבלנות.
  6
  אסי: בעצם, למה אתה כזה מניאק? אתה ואיתי חברים הכי טובים לא?
  גיא: אני אסביר לך אחר כך. עכשיו אני חייב לשחק אתו. יש לי תוכנית.
  אסי: למה מה קורה?
  גיא: מה קורה?! אמא שלי מאוהבת בו. זה משגע אותי. היא בחרה את המחזה הזה, רק
  בגלל שהוא שחור ורצתה לתת לו תפקיד ראשי. ואני קרעתי את התחת שנה שעברה ומי
  קיבל פרס השחקן המצטיין? איתי. קוראים לזה העדפה מתקנת אסי, וממש נמאס לי מכל
  הקטע הזה. למי אכפת שהוא שחור דפוק, ולמה אני צריך לסבול מזה?
  אסי: וואו תרגיע, אתם חברים מהגן בערך לא? חשבתי שאתה אוהב אותו.
  גיא: נראה לך? אולי פעם, עכשיו נמאס לי ממנו ומאיך שכולם מתחנפים אליו. טוב בוא נעבור
  נושא. הבטחתי לסדר לך את דנה.
  דריה )נדחפת לשיחה( : תגידו מה אתם מסתודדים לכם? דברו גם איתי )בעיקר לאסי(
  אסי: נווו מה באת עכשיו, תעופי מפה.
  גיא: עזוב אותה אסי. )מסתכל על איתי ודנה( תראו אותם איזה זוג מגעיל.
  דריה: דווקא הם זוג ממש יפה בעיני.
  גיא )מתעצבן(: מי דיבר אלייך ?! בכלל לא בטוח שהם באמת זוג.
  אסי: היא צריכה להיות שלי.
  דריה: מה?! )קצת נעלבת( נראה לי כדאי לך למצוא מישהי שאין לה חבר!
  גיא: הם נפרדו כבר מזמן. רק ההצגה המזדיינת חיברה אותם שוב.
  דריה: איך אתה מדבר? אתה החבר הכי טוב של איתי, אתה אמור להיות בצד שלו.
  אסי: )לדריה( לא נראה לי שאת מבינה. אבל בכל מקרה אני חושב שלא כדאי לאף אחד
  מאתנו להתעסק עם הרומנים של הבת של ראש העיר .
  גיא: ולמה לאיתי מותר?
  אסי )בחיוך(: העדפה מתקנת לא?
  גיא: טוב נראה לי שאלך לאיימי. היא בטח כבר עצבנית עלי.
  אסי: כן לך אליה. היא נראית מבואסת.
  )גיא ניגש לאיימי שעומדת בצד. המספרת מקשיבה לשיחה מעכשיו בחצי אוזן(
  גיא : מה קורה?
  איימי: מה קרה לך היום? התנהגת ממש דוחה היום בשיעור תיאטרון.
  7
  גיא: מה את רוצה היא נטפלה אלי.
  איימי: היא לא. באמת לא היית טוב היום.
  גיא: מה את אומרת? מי שאל אותך?
  איימי: אתה צריך להפנים שאמא שלך מקצוענית, והיא הבמאית.
  גיא: אהה, ואני לא מקצוען?
  איימי: אתה לפעמים לא מספיק בדמות.
  גיא: הבנתי אותך. טוב בואי לא נדבר על זה עכשיו. בואי נהנה מהמסיבה.
  איימי: איך אני יכולה ליהנות כשאתה ככה?
  גיא: להביא לך משהו לשתות?
  איימי: תביא. אבל זה לא אומר שסלחתי לך.. )גיא הולך למזוג שתיה(
  דריה )ניגשת לאיימי(: ראיתי שממש התעצבנת על גיא.. אתם עדיין ביחד?
  איימי: דריה זה לא עניינך. אהה ורק שתדעי שאני חולה עליו. פשוט הוא נורא מוטרד
  מהתפקיד שלו ומאמא שלו וכל העניין הזה עם איתי.
  דריה: אני לא מבינה מה יש לכולם נגד איתי צריך לקבל אותו כמו שהוא. חוץ מזה הוא –
  באמת מוכשר.
  איימי: גיא הרבה יותר )דנה מגיעה וגוררת את איימי לרחבת ריקודים. דריה עוקבת אחריהן(
  איימי: נו דנה לא בא לי לרקוד עכשיו.
  דנה : מה עובר עליך?! זה שיר כל כך טוב !! אני תמיד צריכה להכריח את איתי לרקוד איתי,
  שאני לא אצטרך להכריח גם אותך .. )איתי מגיע מאחורי דנה, מחבק אותה(
  איתי: אני שמח שמצאת מישהו לרקוד איתו, עכשיו אני אוכל סוף סוף לשבת קצת עם כולם.
  דנה: אל תדאג, עוד מעט אני אחזור אליך )איתי הולך מהן אל הבנים, הבנות רוקדות(
  המספרת: )קוראת( "אחרי המסיבה איימי סיפרה לי על מה התרגזה. היא ממש צודקת.
  האמת ,אני לא יודעת מי מוכשר יותר אבל כולנו לא אוהבים אנשים מוכשרים במיוחד. כמו
  ששייקספיר אמר: "אל תפחד מן הגדולה: יש שנולדים גדולים, יש שמשיגים גדולה, ויש
  שהגדולה נכפית עליהם . " הלילה השניים עשר. כנראה שהוויכוח השפיע. בחזרה הבאה, -
  הכל התחיל קצת ברגל שמאל. "
  תמונה 3: חדר תיאטרון כלם יושבים ביחד בצד, גיא ורונה מדברים ביניהם. –
  מורה: גיא אתה זוכר מה שדיברנו?
  גיא: אני לא מבין מה את רוצה. אני ממש משתדל. )נכנסת המנהלת(
  8
  מנהלת: גיא אתה יכול להשאיר אותנו לרגע לבד? )גיא הולך לקבוצה(
  רונה : רחל קרה משהו?
  מנהלת: כן, ראש העיר התקשר אליי.
  רונה: בקשר למה?
  מנהלת: בקשר לדנה. הוא אמר שקיבל טלפון אנונימי שמסר כי איתי כופה את עצמו עליה.
  רונה: מה? זה לא יתכן. אני איתם המון שעות. הם מסתדרים נפלא.אין סיכוי שזה נכון.
  מנהלת: זה מה שאמרו לו, והוא רותח.
  רונה: חייבים לדבר עם איתי, ולברר.
  מנהלת: אם זה יתפרסם זה יפגע בשמו הטוב של בית הספר.
  רונה: אל תדאגי. אני אבטל את החזרה ונדבר עם איתי.
  מנהלת: אוקי. זה די דחוף. ראש העיר רוצה תשובות.
  רונה: אני מיד מביאה אותו אליך )פונה לתלמידים( חברים, אני נאלצת לבטל את החזרה.
  איתי תישאר כאן )גיא מחייך בשביעות רצון לאסי, החושד. הקבוצה מתפזרת(
  דנה )לאיתי(: תבוא אליי אחרי בית ספר?
  איתי: ברור, מה את חושבת? לא היינו לבד כבר הרבה זמן.
  )כולם יוצאים, רונה המנהלת ואיתי נשארים(
  איתי)לרונה(: קרה משהו המורה?
  רונה: הואשמת באשמה מאד חמורה.
  איתי: מה?
  רונה: ראש העיר קיבל טלפון שאתה כופה את עצמך על דנה.
  איתי: מה?! בחיים לא שמעתי דבר כזה מגוחך. דנה ואני ביחד כבר הרבה זמן ואין שום מצב
  שאני אפגע בה. אני אוהב אותה.
  מספרת )מהיומן(: " "אם זו אהבה, אמור לי מה גודלה . " אנטוניוס וקליאופטריה. " יפה. –
  איתי: )למספרת( זה לא הזמן עכשיו!! )לרונה( מה לעשות?
  רונה: זה גם מה שאני יודעת. בוא נשאל את רחל. )עושה סימן למנהלת שעומדת מעט בצד(
  מנהלת: תגיד איתי, הסתבכת פעם עם המשטרה?
  9
  איתי: מה?
  מנהלת: לחזור על השאלה?
  איתי: לא לא אני פשוט בהלם. מה פתאום אף פעם לא.
  מנהלת: זה לא מה ששמעתי. ראש העיר היה מאוד משוכנע.
  איתי: אני לא מבין. אתן מכירות אותי, אתן יודעות מי אני. אני בחיים לא אעשה את זה.
  מנהלת: נכון, אתה בהחלט ילד מוצלח אבל...
  רונה: רגע רגע בואו נעשה סדר. איתי, מה אתה אומר על ההאשמה?
  איתי: אני לא הייתי עושה דבר כזה. לכפות את עצמי עליה? זה הזוי.
  מנהלת: אם עשית לה משהו שהיא לא רצתה, זו אשמה חמורה מאד. זו כפיה.
  איתי: אני יודע מה זה מישהו מנסה להפליל אותי. אם דנה תאמר שזה נכון, אני נשבע -
  שאני עוזב את בית הספר מחר.
  מנהלת: טוב, רונה תקראי לדנה. )רונה יוצאת לקרוא לדנה(
  איתי: יופי, היא תגיד לכם שזה שקר.
  דנה )נכנסת עם רונה(: קרה משהו?
  מנהלת: בואי חמודה בואי. היכנסי. )דנה מתיישבת ליד איתי לא מבינה מה קורה (התקבלה
  תלונה שאיתי פוגע בך. האם אי פעם, איתי אילץ אותך לעשות משהו בניגוד לרצונך?
  דנה: מה?! מה פתאום. מאיפה הבאתם את זה ?
  רונה)בעדינות(: האם איתי פגע בך פיזית באיזושהי צורה?
  מנהלת: רונה תני לי לשאול את השאלות כאן!! )באותו טון ( האם איתי פגע בך פיזית
  באיזשהי צורה?
  דנה: מה זאת אומרת? מה זה החקירה הזאת? מה שביני לבין איתי זה בינינו.
  איתי: דנה את יכולה להגיד להן הכול. זה בסדר.
  דנה: אוקי. מעולם איתי לא פגע בי. הוא גם לא היה חושב לפגוע בי.
  מנהלת: חשוב שתאמרי את כל האמת.
  דנה: אני אומרת! אני ואיתי ביחד, אנחנו אוהבים ויש ביננו קשר נפלא.
  איתי: מאשר כל מילה. )שם עליה יד(
  מנהלת: אז איך אתם מסבירים את העובדה שאבא שלך, דנה, קיבל טלפון
  11
  שאיתי כופה את עצמו עליך?
  דנה: אין לי מושג זה כנראה מישהו ש"אוהב" את שנינו מאד...
  איתי: או מישהו שמת על שחורים.
  דנה: וואי, איתי לאף אחד לא אכפת מזה, תפסיק כבר.
  רונה)למנהלת(: אני מכירה את שניהם. אפשר לסמוך עליהם.
  מנהלת: את מורה חדשה,עם כל הכבוד. ראש העיר בקש ממני לנהל את העניין בכובד ראש.
  דנה: איתי הוא גם הבן זוג שלי וגם החבר הכי טוב שלי מספיק עם השטויות. –
  איתי: אני לא מבין... מי יכול היה להתקשר?
  מנהלת: טוב. זהו בינתיים אני אדווח לאביך ונראה מה יהיה.
  דנה: תודה רבה אני גם אדבר אתו.
  רונה: מחר חזרה כרגיל. אל תשתפו אף אחד בנושא.
  איתי: נתראה מחר. בואי דנה )הם יוצאים(
  מנהלת: מאד מוזר לא?
  רונה: מאד. והם נראים דוברי אמת לחלוטין. לא?
  מנהלת: גם אני התרשמתי כך. רק חסר לי להסתבך עם ראש העיר עכשיו.
  בדיוק לפני השיפוצים!
  מספרת: "אבא שלי נפל על הראש. איך הוא יכול להאמין לשקרים כאלה? בטח בתוך תוכו
  שמח. הוא אף פעם לא סבל את איתי. מתיימר להיות עם ראש פתוח, לקבל את השונה,
  עושה פרויקטים בעיר נגד גזענות. חתיכת צבוע. היום, אחרי ההלם ממה שקרה בכיתה,
  מצאתי עוד משפט טוב : " דרכה של אהבת אמת מעולם לא הייתה קלה". חלום ליל קיץ. –
  קשה לדעת בעולם היום מה אמת ומה שקר. איתי ואני הבטחנו אחד לשני לא לדבר על
  ההאשמה השקרית הזאת, אבל למחרת בחזרה איתי היה חייב לנסות ולמצוא את האשם..."
  תמונה 4: הבנות בחדר תיאטרון איתי נכנס בתקיפות ואסי אחריו –
  איתי: תגידי דריה יש לך קשר לזה?
  דריה: למה? אין לי מושג על מה אתה מדבר.
  דנה )קמה ומנסה להרגיע(: איתי עזוב אותה ביקשו מאתנו לא לדבר על זה.
  איתי: נראה לך שאני אשתוק? זה בדוק מישהו מכאן.
  דריה: מה הוא רוצה ממני דנה? )איתי מתקרב לדריה בעצבים(
  11
  איתי: זה שאין לך חברים זה לא אשמתנו! אם את קשורה לזה...
  דנה: איתי די!
  איתי: מה די דנה? אנחנו חייבים לגלות מי התקשר לאבא שלך. )כולם מתעניינים(
  איימי: מה? דנה מה קרה?
  דנה: כלום, איימי זה כלום .סתם שטות שאיתי מנפח.
  אסי )מנסה להלהיט את כולם(: אז תשתפו, אנחנו חברים לא?
  איימי: דנה?
  דנה: תעזבו את זה עכשיו, זה באמת כלום.
  איתי )בשקט לדנה(: כלום שיכול להרוס לי ולך את החיים דנה.
  דריה )לאיתי(: אני מתה על דנה. למה שאני אעשה לה משהו רע?
  היא היחידה פה שבאמת מתייחסת אלי... )נכנסת רונה כולם שותקים(
  רונה: שלום כולם, אני רוצה להתקדם היום בחזרה. איפה גיא?
  איתי: אין לי מושג. באמת איפה הוא? הוא גם לא ענה לי להודעות בוואטסאפ.
  רונה: הוא יצא איתי בבוקר. אני משתגעת ממנו.
  מעבר מקום תמונה 5: בחצר בית הספר, גיא וסימי, מוכרת הסמים. -
  סימי: אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך עם החרא הזה?
  גיא: את לא אמורה לשכנע אותי לקנות?
  סימי: בדרך כלל כן. במקרה שלך נראה לי שאתה מגזים. כל פעם אתה קונה יותר ויותר.
  גיא: מה את מתייפייפת לי. תמכרי וזהו. זה עוזר לי להתרכז בחזרות.
  סימי: איך שאתה רוצה. בכמה אתה רוצה לקנות?
  גיא: 411 שקלים. )המספרת עושה רעש "וואווווווווווו" (
  סימי: וואו זה הרבה כדורים. אתה בטוח שיש לך את הכסף?
  גיא: כן,אני מסתדר. זה חומר מצוין, עוזר לי לזכור טקסטים.
  סימי: מוזר. זה לא בדיוק אמור לעזור לזיכרון..
  גיא: את רואה? יש הפתעות בחיים.
  סימי: קח ושלא תמות לי מזה. תשתה הרבה מים.
  12
  גיא)ציני(: תודה דוקטור סימי.
  סימי: תבין, לי יש אינטרס למכור, אבל אם תמות, אני אהיה בכלא!
  גיא: את חברה טובה סימי. אני אדאג לך לקליינטים.
  סימי: תודה מאמי. תתקשר אליי. )יוצאת(
  תמונה 6: חדר תיאטרון
  מספרת: "החזרות המשיכו והתקדמו, וככה גם השמועות עלינו." )מדברת מחוץ ליומן(
  נכון... עכשיו אני זוכרת את זה, איתי ודנה מי"ב 7 . הבחור השחור שפגע בחברה שלו..
  "החלטתי להתמקד בהצגה ובתפקיד ושזה לא ישפיע עלי. אבל זה ממש קשה. אחת החזרות
  שהתחילה רגיל, הסתיימה על הפנים."
  דנה: איפה כולם?
  איימי: יגיעו עוד מעט.
  דנה: לא אמרת שזה בשמונה היום?
  איימי: לא זוכרת אבל בכל מקרה זה מסתדר, רציתי לדבר אתך לפניי.
  דנה: על מה?
  איימי: דיברתי עם גיא.
  דנה : עם גיא? על מה דיברת?
  איימי: על כל העניין הזה עם התלונה.
  דנה: למה ממשיכים לדבר על זה ? כולם יודעים שזה סתם שקר.
  איימי: נראה לי גיא ממש לקח את זה קשה. הוא התנהג מוזר.
  דנה: הוא תמיד מוזר. אופס . מצטערת.
  איימי: אני יודעת שהוא קצת...אבל אני אוהבת אותו. מה עם איתי?
  דנה: גם הוא מוזר עכשיו.
  איימי: אבל אותו כולם אוהבים. לא כמו את גיא. אתם פשוט לא מכירים אותו כמוני.
  דנה: אולי, את איתי כולם אוהבים יותר מדי. אין לו בכלל אויבים. בגלל זה אני לא מבינה מה
  זה היה השיחה הזאת לאבא שלי.
  מספרת : "השיחה עם איימי לפני החזרה עשתה לי רע. אני לא מבינה מה היא מוצאת בגיא
  הזה. זה כל כך מסובך שהוא הבן של המורה. אבל הרגשתי שההצגה חייבת להמשך. כמו
  13
  ששיקספיר אומר : 'העולם כולו במה וכולנו שחקנים...' "
  דווקא נחמד הגאג משפטים האלה שלה ...
  איימי: איך אבא שלך האמין לזה? )איתי נכנס(
  איתי: מה קורה? שיחת בנות?
  דנה: כן כרגיל. מה שלומך? למדת את המונולוג?
  איתי: היה לי קצת קשה להתרכז... הבאתי לך מתנה.
  דנה: מתנה?
  איימי : יואוו איזה מאמי.
  איתי : תודה איימי. הנה קחי )מגיש לה מתנה עטופה(
  דנה: איזה צעיף יפה.
  איתי: הוא היה של אמא שלי. היא נתנה לי אותו לפני שהיא נפטרה .
  דנה: אני לא יכולה לקבל את זה, זה יותר מדי.
  איתי: אני רוצה שזה יהיה שלך. גם היא הייתה רוצה.
  דנה: וואו הוא ממשי...מדהים. תראי איימי.
  איימי: ממש יפה וגם הצבע מתאים לך ממש.
  איתי: זה יכול להיות הקמיע שלך מעכשיו.
  דנה )צוחקת(: סיפרתי לך איך הוא התחיל איתי? )פריז(
  מספרת)מהיומן(: "תמיד שאני נזכרת בזה זה נראה לי כמו מהסרטים.בלי קשר לזה שרציתי
  אותו כבר הרבה זמן לפני. אבל לא אמרתי לו את זה גם אחרי שהתחלנו לצאת. הרגשתי
  מובכת לומר לו. אבל הוא? הוא פשוט בא יום אחד, התיישב לידי ושאל..."
  דנה )יוצאת מפריז וממשיכה(: ישר ולעניין אם יש לי חבר.
  איתי: ככה אני. ישר ולעניין. בגלל זה אנחנו כל כך טובים ביחד )שם עליה יד( אבל האמת
  שפחדתי שלא תסכימי.
  איימי: למה? אתה חתיך וחכם ורומנטי ושחקן מוכשר.
  איתי )צוחק(: ושחור!
  דנה: נו באמת )מגלגלת עיינים(, זה כל היופי!
  איתי: אהה אז זה הצבע שעשה לך את זה?
  14
  איימי: תמצאו חדר )גיא נכנס בכעס(
  מספרת)היומן(: " וכאן התחיל האקשן. "
  גיא: איתי מה הקטע שלך?
  איתי: איזה קטע? מה קרה?
  גיא: מה קרה ?! מה אתה מאשים אותי ככה ?!
  איתי )מופתע( : במה ? על מה אתה מדבר?
  גיא: על זה שהחבר הכי טוב שלי אומר לכולם שאני מפיץ עליו שמועות לראש העיר.
  איתי: על מה אתה מדבר? אתה כמו אח שלי. אני יודע שבחיים לא תעשה את זה.
  גיא: אתה ממש לא אח שלי יא חתיכת שחור.
  איתי )מתעצבן(: למי קראת שחור חתיכת מסומם?!
  גיא: אני שונא אותך בן זונה )מתנפל עליו, מתחילים לריב מכות, דוחף אותו איתי נתקל
  בשולחן ויורד לו דם(
  דנה: אתה נורמאלי?! שברת לו את האף.
  גיא: מה זה אכפת לי הוא מניאק.
  דנה: איימי תתקשרי לאמבולנס.
  איימי )לגיא(: אני לא מאמינה שעשית לו את זה. התחרפנת לגמרי.
  דנה: תתקשרי כבר לאמבולנס!! הוא מדמם!!!
  מספרת: וואו. "היום היה יום מלא דרמות. זה נשמע כמעט כמו מחזה. איתי נפצע היום מגיא
  הפסיכופט. הוא אשכרה שבר לו את האף. מפלצת. אני קיבלתי מאיתי מתנה צעיף אדום,
  ממש כמו המטפחת שאותלו נתן לדסדמונה. האירוניה.
  המשפט שהכי מסכם את היום הוא: 'מי שמתחיל לעשות את הרע מתבוסס עליו' מקבת'." –
  ) חושך מוזיקה(
  תמונה 7 חדר תיאטרון , דנה יושבת בכיתה וכותבת ביומן, המספרת קוראת בקול –
  מספרת: "אחרי כל הבלגן היום, איתי עבר את הלילה במיון. בגלל שאמא שלו נפטרה ואבא
  שלו בקושי נמצא בבית בגלל העבודה שלו, רונה באה. היא ישבה ליד מיטתו והסיעה אותו
  הביתה בלילה. איזה אישה מדהימה היא בשבילו, אני ממש שמחה שיש לו אותה. אבל גיא
  הדפוק ישן בבית ריק. ממש לא ריחמתי עליו. אני עדיין דואגת לאיתי. קשה לי לא לחשוב
  עליו, מה לעשות אני פשוט חולה עליו" )איתי נכנס( איזה חמודה היא. –
  דנה: הי מאמי !! )מחבקת אותו בחוזקה, הוא נרתע מעט בגלל הכאב( איך עבר עליך
  הלילה? האף כאב?
  15
  איתי )חבוש באף( :כאב קצת, אבל רונה ממש עזרה לי. את יודעת ... בגלל אבא שלי וכל
  הקטע איתו אני הרבה פעמים לבד ... וזה עוזר שיש מישהי כמוה בחיים שלי.
  דנה )מחייכת לעצמה(: כן אני יודעת .. )מביטה על היומן שלה(
  איתי: את יודעת דנה .. כשהייתי אתמול בבית חולים זה גרם לי לחשוב.
  דנה: על מה ?
  איתי: חשבתי איך החיים שלי יהיו בלעדיך.
  דנה: ומה חשבת לעצמך?
  איתי: שהם יהיו ממש גרועים.
  דנה: ממש גרועים?
  איתי: ממש! )מתקרב אליה(
  דנה: אל תדאג, גם איתי הם יכולים להיות די גרועים )עושה סימן על האף שלו(
  איתי: אהה כן.)מגחכים( אבל ברצינות רגע. אני רוצה שתדעי, שאני אוהב אותך. באמת.
  דנה: אל תדאג איתי, אני יודעת. וגם אני אוהבת אותך. באמת.
  איתי: באמת?
  דנה)עם מעט צחוק(: באמת באמת. )חושך מעבר מוזיקה(
  תמונה 8: חדר תיאטרון, מנהלת ואיתי
  מנהלת: גיא מה זה היה צריך להיות?
  גיא: הוא עצבן אותי.
  מנהלת: אז כל מי שמעצבן אותך, אתה שובר לו את האף?
  גיא: לא התכוונתי... אבל מי הוא שיפיץ עליי שקרים?!
  מנהלת: אתה מושעה מההצגה. להיות בסדנה זה פרס שלא מגיע לכל אחד.
  אלימות זה לא משהו שאפשרי במוסד הזה!
  גיא: מה?! )נכנסת רונה(
  גיא: אמא תעשי משהו, היא מעיפה אותי מההצגה !!!
  רונה: מה אתה רוצה שאני אעשה? זה עונש הולם.
  גיא: אבל אמא..
  16
  רונה: בלי אבל אמא. אתה עושה לי בושות. וגם ככה אתה לא מספיק משקיע!
  גיא: אני לא משקיע? אני משקיע את בחיים בסדנא ואת בכלל לא רואה את זה!! את בחרת
  באותלו, דווקא, כדי שהוא יקבל את התפקיד הראשי ואת כל הזמן יורדת עלי ולא עליו, גם
  כשהוא גרוע. במקום ש...
  רונה : במקום ש...מה?! נתתי לך את התפקיד של יאגו דמות מאתגרת ומדהימה. אתה –
  חרבשת את לכולם הכל. )למנהלת( אני מתנצלת. )לגיא( כפוי טובה שכמותך. הולך ושובר
  את האף לשחקן הכי טוב שלי.
  גיא: את רואה? היא כל הזמן עושה את זה. פשוט תאמצי אותו וזהו החברה תסגוד לך. –
  מנהלת: אתה מושעה. סוף סיפור.
  גיא: "השחקן הכי טוב שלי, השחקן הכי טוב שלי". ומה אני? כלום. אפס.
  רונה: אל תדאגי רחל, אני אחפש לו מחליף. )גיא הולך ומתיישב בעצבים(
  מנהלת: אני מצטערת רונה. זה לא פשוט שאמא ובן ככה. זו היתה טעות מהתחלה.
  רונה: את צודקת. אני מתביישת. אולי לא הייתי צריכה להגיע למצב הזה.
  מנהלת: אני מקווה שתרגיעי אותו.
  רונה: אל דאגה. הוא לא ישבור יותר אפים )המנהלת יוצאת(
  גיא: אמא רציתי להגיד לך שאני...
  רונה: אתה מה? מצטער?
  גיא: מה היה קורה אם זה היה ההיפך?
  רונה: מה היה ההיפך?
  גיא: אם איתי היה שובר לי את האף?
  רונה: איתי לא היה עושה את זה. איתי הוא נפש עדינה, הוא יותר בוגר ממך.
  גיא: ואם הוא כן? היית בעד להשעות אותו? אפילו לא נלחמת עלי הבן שלך. -
  רונה: אני כל כך מתביישת שהבן שלי מתנהג ככה.
  גיא: את לא ענית לי. אם זה היה ההיפך, היית משעה אותו?
  רונה: לך הביתה גיא. תחשוב על מה שעשית. יש לך הרבה זמן עכשיו.
  גיא: כן. יש לי הרבה זמן לחשוב. על הרבה דברים. ) גיא ממשיך ללכת(
  מספרת)מהיומן(: " איימי סיפרה לי שגיא אמר לה על השיחה שהייתה לו עם אמא שלו. היא
  תמיד אומרת לי שהוא מרגיש שאמא שלו אוהבת את איתי יותר ממנו. אני לא חושבת שזה
  17
  הגיוני היא אמא שלו. והיא ממש נחמדה, ומורה טובה. וגם אם היא אוהבת את איתי זה לא –
  אומר שהיא לא אוהבת את גיא. הוא תמיד כל כך מגזים. אבל מצד שני, אני לא באמת יודעת
  מה קרה להם במשפחה מאז הקטע עם אבא של גיא.."
  רגע ... רונה גרושה? תמיד נראה לי שהיא האמא במשפחה מושלמת. טוב, מה אני יודעת,
  רק התחלתי ללמוד איתה )ממשיכה מהיומן( "איתי אומר שגיא לא אוהב לדבר על זה. על
  כך נאמר: 'משהו רקוב בממלכת דנמרק' – המלט." מוזיקה חושך.
  תמונה 9: בחצר בית הספר , סימי וגיא, מספרת בצד.
  גיא: אני רוצה מנה כפולה.
  סימי: אתה בטוח?
  גיא: תפסיקי לעשות את עצמך כאילו אכפת לך ממני תמכרי לי את החומר וזהו.
  סימי: להזכיר לך לא שילמת על הפעם הקודמת.
  גיא: נו סימי את יודעת שאני תמיד משלם. כסף זו לא בעיה אצלי.
  סימי: למה? אמאל'ה נותנת לך?
  גיא: זה לא עניינך. אני אשיג את הכסף. תביאי את המנה ...את רוצה שאתחנן?
  סימי: שמעתי שהשעו אותך מההצגה.
  גיא: נו זו לא סיבה טובה לחגוג?
  סימי )נותנת לו שקית(: רק אל תשכח את החוב.
  גיא: זה חומר טוב?
  סימי: הכי טוב. זה יעיף אותך.
  גיא: כבר העיפו אותי פעם אחת היום.
  סימי: השמיים הם הגבול.
  גיא)בציניות(: והדרך דרך ארץ !! )הולך(
  סימי: תביא לי ת'כסף!
  תמונה 10 : גיא אסי דריה בחדר תיאטרון מספרת בצד.
  מספרת)מהיומן(: "לאחר שגיא הושעה מההצגה, הוא הלך והתבשל במיץ של עצמו. הוא
  נהיה כועס יותר וזועם יותר על הכול ועל כולם. וזה ברור הרי שהוא לוקח משהו. גם ראיתי
  אותו אתמול אחרי בית ספר בחצר עם סימי הפריקית הזאת." אהה אני מכירה אותה.
  "אני לא יודעת מה הוא לוקח סמים, אלכוהול, מה זה משנה? הכול אותו חרא. וזה דופק –
  את איתי הוא ממש דואג לו, אומר שהוא מגזים. ואני דואגת לאיתי, אז אולי בעקיפין אני -
  דואגת לגיא .... מוזר מה עושים בשביל מישהו שאוהבים........" )הולכת הצידה יותר(
  18
  גיא )נכנס(: מה קורה?
  אסי: עכשיו סיימנו חזרה, זה שהשעו אותך תקע את ההצגה.
  דריה: כן אנחנו מזה תקועים במקום.
  גיא: מה עם איתי? ודנה?
  דריה: הם בסדר גמור. זוג מושלם.
  אסי )בשקט לגיא(: אני עוד מחכה שתסדר לי אותה.
  גיא: זה לא בלתי אפשרי.
  דריה: בחייך הם כמו זוג יונים.
  אסי: הסיפור האחרון רק חיזק אותם. שמעתי שהוא נתן לה את הצעיף של אמא שלו שמתה.
  גיא )מכריז(: חברים יקרים לי יש תוכנית.
  אסי: אתה שוב מתחיל עם השטויות שלך? ראית לאן הובילה השיחת טלפון.
  דריה )מתחילה להבין(: איזה שיחת טלפון? לראש העיר?!
  אסי )לגיא בהתנשאות(: אנחנו מדברים איתה?
  גיא: היא יכולה אולי לעזור, דנה אוהבת אותה.
  דריה: על מה אתם מדברים ?!
  אסי: קודם תשבעי שלא תספרי לאף אחד מה שאנחנו הולכים להגיד לך.
  דריה: נשבעת.
  גיא: אנחנו מתכננים להפריד ביניהם. בין איתי ודנה.
  דריה: אבל למה ?! הם זוג כזה חמוד.. )פריז(
  מספרת )ממשיכה את היומן(: " אני מרגישה שאיתי בזמן האחרון עצוב. לא טוב לו המשבר
  הזה עם גיא, החבר הכי טוב שלו, במיוחד שגיא נמצא הרבה עם אסי מה הקשר אסי? וגם –
  דריה הזאת שתמיד נדבקת אליו. ברור שהיא רוצה אותו. זה לא שאכפת לי ,אבל היא פשוט
  נדחפת לכל מקום.אני מנסה לדבר עם איתי, והוא מתרחק ומתחמק. לא יודעת איך לעזור לו,
  ולא מבינה איך ולמה בכלל הגענו למצב הנורא הזה".
  )יוצאים מפריז( אסי: את איתנו או לא?! תחליטי !
  דריה)מנסה לשכנע את עצמה(: טוב אולי באמת יהיה לדנה יותר טוב אתך ... גם ככה
  מציקים לה על זה שאיתי שחור... אבל עדיין ... לא נראה לי שאתם כאלה מתאימי...
  גיא)קוטע אותה(: יופי אז את איתנו. נמשיך, אסי אתה תלך לדנה ותגיד לה לדבר עם איתי.
  19
  אסי: לדבר עם איתי? על מה?
  גיא: סתם, לך תגיד לה שיש לך משהו חשוב לספר לה. לכו הצידה ותדברו, שאיתי יראה.
  אסי: למה אתה חותר? )גיא מקרב את שניהם ולוחש להם את התוכנית שלו(
  מספרת )ממשיכה מהיומן(:" ... אני אוהבת את אסי, הוא ידיד קרוב שלי ואני לא רוצה שהוא
  ידרדר בגלל גיא הזה. כמו ששייקספיר כתב: 'אל נא תעמיד במבחן אדם מיואש' ריצרד
  השלישי. הוא תמיד יודע לכתוב את מה שאני מרגישה הרבה יותר יפה, כנראה בגלל זה הוא
  המחזאי האהוב עליי."
  דריה: אני לא בטוחה שכל העסק הזה נראה לי.
  אסי: ידעתי שתהרסי לנו, לא היינו צריכים לספר לך.
  דריה )מתקרבת לאסי(: אני פשוט חושבת .. יש הרבה בנות חוץ מדנה .. אתה יכול למצוא
  מישהי אחרת.. שאין לה חבר ..
  גיא: נו אל תשתפנו לי עכשיו. אסי רוצה את דנה ואנחנו נעזור לו.
  דריה: לא בכל מחיר.
  גיא: וואי אתם שני אפסים. למה אני חבר שלכם בכלל...
  דריה: אתם בטוחים שזה לא יעשה יותר מדי בלגאן?
  אסי: תירגעי. אני אנסה לדבר איתה בסדנה, נראה מה יצא מזה.
  גיא: תמסור ד"ש לאמא שלי. )אסי יוצא, דריה הולכת אחריו( שני המפגרים האלה מאמינים
  לכל מה שאני אומר. כל כך קל לשחק איתם. בעזרתם אני אגרום לאיתי ודנה לריב ולהיפרד,
  ואז איתי יהיה עצוב ועצבני. בדיוק כמוני. חושך מוזיקה
  תמונה 11 : בחזרת תיאטרון, כולם חוץ מאיתי וגיא, מתכוננים לשיעור.
  דנה: הי אסי מה נשמע?)מתחבקים( תגיד מה עם גיא הוא בסדר?
  אסי: הוא ממש עצבני על כל העניין, במיוחד על אמא שלו שלא תמכה בו.
  דנה: כן מהתחלה זה לא היה טוב שהיא המורה שלו )איימי ודריה נכנסות ביחד ומתווכחות(
  איימי: דנה נכון שאותלו לא באמת אהב את דסדמונה במחזה?
  דריה: נו באמת, ברור שהוא אהב אותה? קראת את הסצנה הראשונה בכלל?
  איימי: אבל הוא לא היה הורג אותה אם הוא באמת אהב אותה.למה הוא האמין ליאגו?
  דריה: אז מה את אומרת דנה?
  דנה: תקשיבו, אני חושבת ש.. )איתי נכנס(
  21
  איתי: היי כולם!! איפה רונה? למה לא התחלנו?
  אסי: היא עדיין לא הגיעה. תקשיבו בחיים "אותלו" לא יהיה מוכן בזמן להראות לקהל.
  איתי: היא תיכף תיכנס. בואו נעשה חימום לפחות )בקול לכולם(...
  אסי: נחכה לרונה.
  איימי: למה לחכות לה? קדימה, קחו טקסטים ונקרא, נחמם קצת את הגרון. איפה הפסקנו
  בפעם הקודמת?
  דנה: מערכה 1 תמונה 3. ו כולם ביחד: -
  )כולם קוראים בקול רם, איתי מפסיק באמצע( "אישים כבודים, רבים תבונה וכוח, מושלי
  האצילים והטובים. אמת כי בתו של זה האיש השב לקחתי לי. האמת כי היא אישתי. זו
  אשמתי כולה כמו שהיא, מראש עד סוף"
  איתי: היי! זה התפקיד שלי.
  איימי: בסדר זה רק חימום קולי.
  איתי) צוחק במבוכה(: זה פשוט היה נשמע כאילו כולכם רוצים לקחת לי את התפקיד.
  דריה : נו באמת, אף אחד לא נגדך פה.
  אסי: נו מי יכול לקחת לך את התפקיד? אתה רואה פה עוד שחורים ?
  איתי )נותן לו כאפה(: אסי סתום ת'פה.
  רונה )נכנסת(: מה קורה חבר'ה?
  דריה: חיממנו את הגרון איפה שהפסקנו בפעם הקודמת.
  רונה: יפה מאוד, אז איתי תמשיך לקרוא.
  איתי )משחק את הטקסט טוב(: "עשו נא חסד. קראו לדסדמונה בפונדק החץ היא – –
  ותענה בי פה לפני אביה. אם תמצאו על פיה כי אשמתי, לא המשרה והאמון בלבד אשיב
  לכם. יקח נא המשפט גם את נפשי"
  רונה : איתי אתה פשוט נפלא. מתי הספקת ללמוד את זה?
  איתי: בין טיפול לטיפול )מצביע על האף(. עשיתי חזרות עם האחות )קורץ לדנה(
  דנה )נבוכה(: לא מצחיק... )איתי חוזר למקום, דנה מצחקקת עם אסי(
  אסי )בשקט לדנה(: אני צריך לדבר איתך אחרי זה.
  דנה: זה רציני?
  אסי: חצי קלאץ'.
  21
  איימי )צועקת(: טוב אפשר להמשיך בחזרה?
  דריה )מסתכלת בטלפון(: איתי, גיא שלח לי שהוא רוצה לדבר אתך.
  איתי: איפה הוא?
  דריה: בחוץ מחכה.
  רונה: אסור לו להיות כאן. הוא מושעה. ודריה מה פתאום טלפון בחזרות?
  איתי: טוב בואו נמשיך.
  רונה )ממלמלת(: אני לא מאמינה שהוא פה, הוא מרותק.
  איימי: אולי תיגשי אליו את המורה?
  רונה: אין זמן, חייבים להמשיך בחזרה.
  איתי: אני אדבר אתו בהפסקה. זה בטח לא כזה דחו.....)צלצול(
  רונה: תצאו להפסקה קצרה. היום תצטרכו להישאר קצת יותר... )איתי יוצא לחצר(
  תמונה 12 : בחצר גיא ואיתי.
  גיא: מה העניינים? אתה עוד כועס?
  איתי: לא כל כך. אנחנו בסדר.
  גיא: אתה יודע שאתה כמו אח בשבילי?
  איתי: נו ברור, דברים כאלה קורים. עבר.
  גיא: אחלה )מתחבקים( אז תגיד לי... מה קורה בהצגה שלנו?
  איתי: אתה יודע, מתקדמים. עדיין אין לנו יאגו אבל אני ודנה זוכרים את הרוב בעל פה,
  ואסי גם ממש משתפר מכל פעם.
  גיא: אה אסי, אתה סומך עליו?
  איתי: הוא חבר טוב. למה?
  גיא: לא יודע אמרו לי שהוא ודנה...
  איתי: שטויות. הם ידידים טובים. הוא הכיר בינינו שכחת?
  גיא: ואיך בחזרות? הוא לא נצמד אליה מידי?
  איתי: אתה נורמאלי? הוא פרטנר מעולה בהצגה, וזהו.
  22
  גיא: טוב. לא אמרתי כלום.
  איתי: אם יש לך משהו לומר , דבר!
  גיא: לא לא, זה סתם בגלל האופי שלי אני רואה דברים ושומע ומסיק מסקנות.
  אתה לא טיפוס קנאי. אני כבר הייתי מתחרפן.
  איתי: ממה? לא הבנתי!
  גיא: כלום נו, פשוט אני מציע שתשמור על החברה שלך. אל תבטח באף אחד.
  שמעתי שהם יותר מידי ביחד.
  איתי: אני לא מאמין שזה מה שבאת להגיד לי. חשבתי שאתה רוצה להתנצל .
  גיא: התנצלתי. אני מצטער. תשכח ממה שאמרתי. אסי בחור טוב.
  וגם דנה. פשוט היא קצת .... בלונדינית.
  איתי: בלונדינית ? מה הקשר? ואני שחור, אז מה ?!
  גיא: אתה כזה תמים!! אני לא מאמין. היא הרי יודעת לשקר נפלא...
  איתי: מה?
  גיא: תחשוב איך היא עבדה על ההורים שלה כשהתחלתם לצאת, היא הרי
  חשבה שהם בחיים לא יסכימו שתצאו.
  איתי: נו וזה ממש לא קרה. הם מתים עלי. אני כמו משפחה אצלה, הם ממש אימצו אותי
  כשאמא שלי מתה.
  גיא: כן אבל בהתחלה היא הסתירה ומי שיודעת להסתיר פעם אחת...
  איתי: אתה מגזים אתה יודע?
  גיא: אתה יודע מה בוא נדבר עם איימי, היא החברה הכי טובה שלה.
  איתי: מה זאת אומרת? מה אתה רוצה שנרגל אחריה? אין מצב.
  גיא: טוב אז לא אמרתי כלום. תמשיך להיות תמים. )יוצא, איתי חוזר לכיתה(
  המספרת )מהיומן(: "דיברתי עם אסי בהפסקה מהחזרות. הוא סיפר לי על איך שקשה לגיא
  וכמה שהוא מסכן. אני לא כל כך מאמינה לזה. וגם באמת שלא כזה אכפת לי.מעניין מי יחליף
  אותו בתפקיד של יאגו, הוא דוקא מתאים בול. יהיה קשה למצוא."
  תמונה 13 : )המשך חזרות איתי עצבני כתוצאה מהשיחה דנה מצחקקת עם אסי(
  )איתי חוזר מודאג, מסתכל על דנה ואסי(
  איתי: מה אתם מסתודדים לכם?
  23
  דנה: עזוב, לא חשוב. )חוזרת לדבר עם אסי(
  דריה: איפה רונה? )רונה נכנסת( חבל שלא דיברתי על מיליון דולר.
  רונה: סליחה שאיחרתי. איתי תחזור שוב על הטקסט שאמרת קודם.
  איתי: אני לא מרגיש טוב. תמשיכו לקטע הבא.
  אסי: קרה משהו?
  איתי: לא לא פשוט כואב לי הראש.
  דנה )ניגשת אליו( : איתי אולי זה בגלל האף?
  איתי )תוקפן אליה(: אולי באמת.
  דנה: מה עובר עליך?
  אסי: מה דיברת עם גיא בחצר?
  איתי: זה לא עסק שלך. אל תתערב.
  רונה: תגידו השתגעתם? מה קורה לכם? אי אפשר לעבוד באווירה כזאת.
  אסי: פשוט ניתן להם להירגע. אפשר לעשות את הקטע שלי ושל דנה עכשיו.
  דנה: נכון. איתי תצא לשתות אולי?
  איתי: אני צריך לדבר אתך. איפה הצעיף?
  דנה: אני לא לובשת צעיפים בחזרות.
  איתי: את בטוחה שזאת הסיבה?
  רונה: מספיק עם הפטפוטים. דנה ואיימי תתחילו בדיאלוג.
  )הן מתמקמות. צלצול( טוב נמשיך מפה בחזרה הבאה )כולם יוצאים איתי ודנה נשארים(
  דנה: מה קרה לך? אני לא מכירה אצלך התנהגות כזאת.
  איתי: מה הולך בינך ובין אסי? יצאת אתו פעם? לפני?
  דנה: השתגעת? הוא החבר הכי טוב שלי אחרי איימי.
  איתי: חשבתי שאני החבר הכי טוב שלך.
  דנה: אתה יודע למה התכוונתי. מה עובר עלייך היום?
  איתי: איפה הצעיף?
  24
  דנה )מוציאה את הצעיף מהתיק שלה( : הצעיף אצלי. הוא תמיד בתיק.
  איתי: סליחה, נלחצתי.
  דנה: ממה?
  איתי: סתם, עזבי. בואי נלך. )פריז(
  מספרת)דנה עם הפנים לקהל(: "אחרי החזרה, אני ואיתי הלכנו ביחד. לא היה נעים, הוא
  היה עצבני. אני לא מבינה מה קרה לו, הוא אף פעם לא ככה .." )הם יוצאים. דנה שוכחת את
  הצעיף, איימי לוקחת אותו( מוסיקה.
  תמונה 14 : גיא דריה וסימי בחצר בית הספר
  סימי: הבאת את הכסף?
  גיא: דריה, תשלמי לה.
  דריה: אבל גיא...
  גיא: תשלמי לה נו...זה רק 511 . אמרת שאת איתנו. וגם כולנו יודעים שאת טחונה מהתחת.
  דריה: אבל מה זה קשור לכסף?
  גיא: אני צריך את זה, אז זה קשור. אל תבאסי עכשיו נו...אני אחזיר לך. גם אסי ממש יעריך
  את זה ..
  דריה )מוציאה 500 ₪( : טוב נו .. קחי.
  סימי: תודה חברים. תענוג לעשות אתכם עסקים. )הולכת(
  גיא: מה את דואגת תקבלי הכל חזרה.
  דריה: אני דואגת לך.
  גיא: יש לי תוכנית!אין לך מה לדאוג. )איימי מגיעה(
  גיא: מה את עושה פה?
  איימי: שלום גם לך. מה עובר עליך?
  גיא: כלום. פשוט אף אחד לא הזמין אותך.
  איימי: וואו אתה כזה מגעיל...שמת לב איך הוא מדבר אלי?
  דריה: גם אלי. הוא לא משהו היום.
  גיא: דריה תשאירי אותנו לבד טוב?
  דריה: בסדר. אבל אל תעשה משהו שאני לא הייתי עושה...
  25
  גיא: שמעתי אותך.עופי מפה. )דריה הולכת( איזה בן אדם מעצבן.חנפנית. אני שונא את זה.
  איימי: ואתה לא מעצבן?
  גיא: ברור שכן.
  איימי: חשבתי לשמח אותך.
  גיא: מה זאת אומרת?
  איימי: חשבתי שתרצה את זה...)מוציאה את הצעיף(
  גיא: רגע זה לא הצ.... וואו איימי !! את מדהימה!!
  איימי: חבל שאתה לא.
  גיא: את יודעת שאני מת עליך.
  איימי: לא כל כך הראית לי את זה בזמן האחרון...
  גיא: אני פשוט עסוק יש לי המון על הראש. איך ידעת?
  איימי: אני כבר מכירה אותך, שכחת? אני לא מבינה אבל למה אתה צריך את זה.
  גיא: נוו סתם מתיחה קטנה על איתי ודנה. בשביל הצחוקים.
  איימי: אני מקווה שזו סתם מתיחה ושאתה לא מתכנן לפגוע בה.
  גיא: ברור שלא, זה סתם. בא לי להשתעשע קצת. משעמם לי בגלל ההשעיה.
  איימי: אתה מודע לזה שהיא תחפש את הצעיף והיא תתחרפן מזה?
  גיא: מה הייתי עושה בלעדייך?
  איימי: או סוף סוף אני זוכה לתשומת לב ממך )מחבקת אותו( מה אתה הולך לעשות איתו?
  גיא: זה סוד. אבל אל תדאגי.
  איימי: אני דואגת. בזמן האחרון אתה לא נראה לי אותו דבר.
  גיא )מחבק אותה(: יהיה בסדר תסמכי עלי טיפה... )חושך מוזיקה(
  תמונה 15 : דנה ואיתי בחדר תיאטרון
  מספרת)מהיומן(: "קרה לי היום משהו ממש מוזר עם איתי" מה זאת אומרת?
  איתי: חשבתי הרבה ואני רוצה לתת לך משהו )מוציא טבעת(
  דנה: מה אתה עושה? קיבלת מכה גם בראש ?
  26
  איתי: אני מרגיש שזה הזמן הנכון.
  דנה )משועשעת(: זה לא קצת מוקדם מידי? אנחנו עדיין בבית ספר.
  איתי: נוו זה לא חתונה, אני פשוט רוצה שתהיי שלי.
  דנה )בתקיפות(: אבל אני שלך.
  איתי: לגמרי שלי.
  דנה: אתה קצת מגזים איתי.. אנחנו כולה בתיכון.
  איתי: אז מה...זה סמלי...כמו באותלו! )דנה נראית מודאגת(
  מספרת)ממשיכה לקרוא(: "זאת באמת טבעת יפה אבל כשהוא אמר את זה הדבר הראשון
  שעלה לי לראש זה אם הוא קרא בכלל את סוף המחזה...?" )מספרת מגחכת(
  דנה)עונדת את הטבעת(: הנה הטבעת. על האצבע שלי.
  איתי: יופי. זה מתאים לך. )שם עליה יד.פאוזה( את אוהבת אותי?
  דנה: ברור שכן, אני חברה שלך.
  איתי )מצמיד אותה חזק(: שלי ורק שלי?
  דנה: אתה מכאיב לי.
  איתי: אבל את שלי? רק שלי? אני רק רוצה שתגידי את זה. )איתי מבין שהוא מחזיק אותה
  חזק מדי, ומשחרר מעט(
  דנה: מה עובר עליך? חושך
  תמונה 16 : בחצר איתי גיא מדברים
  גיא: איך החזרות?
  איתי: מצוינות.
  גיא: מסתדרים בלעדי הה?
  איתי: עוד לא מצאנו יאגו...זה לא קל...
  גיא: סמוך על אמא שלי היא תמצא גם אם תצטרך להביא מבית ספר אחר.
  )מסתכל מסביב שאף אחד לא בא( תגיד נתת פעם לדנה צעיף מתנה?
  איתי : כן, למה?
  גיא: לא סתם, כי.... נראה לי ... ראיתי אותו אצל אסי... אולי ..
  איתי: מה? זה לא יכול להיות!
  27
  גיא: כנראה שטעיתי. לא משנה.
  איתי: רגע אבל ..
  גיא: תמסור לכולם ד"ש.
  איתי: אני אמסור. אולי אמא שלך תסלח לך בקרוב מי יודע.
  גיא: אין סיכוי.
  איתי: זה היה כזה מיותר.
  גיא: לא נורא. אני מסתדר. לא משעמם לי. )הולך(
  איתי: רגע ... מה אמרת בקשר לצעיף??
  מספרת )מהיומן(: "החזרות עוברות לנו מצוין. אני מרגישה שאני ממש טובה בתור
  דסדמונה. וגם אסי מעולה וגם איימי השתפרה. בכלל ההצגה ממש נבנית ואני כל כך
  מתרגשת. זה עוזר לי להפסיק לחשוב על מה שקרה עם איתי. הוא תמיד קצת תלותי אבל
  הוא מתחיל להגזים. עדיין אין לנו יאגו וזה מטריד "
  תמונה 17 : בחזרות
  איימי: אז מה הוא ממש הכאיב לך?
  דנה: כן. זה אף פעם לא קרה. הוא מתנהג ממש מוזר...
  איימי: זה היה ממש אלימות? או שאת סתם מגזימה?
  דנה: אני לא מגזימה, הוא אף פעם לא היה אלים כלפי.הוא החזיק אותי ממש חזק וזה כאב.
  איימי: נו מה את מגזימה? כאילו אנס אותך, מי ישמע.
  דנה: מה יש לך? זה לא היה לי נעים. ככה חבר לא מתייחס לחברה שלו.
  איימי: תרגיעי אתם מאוהבים. מה זה משנה, סתם היה לו יום רע.
  איימי: פעם אחת מספיקה. )נכנס איתי הן משתתקות(
  איתי )בתוקפנות( דנה איפה הצעיף שנתתי לך?
  דנה: מה עובר עליך? זה כבר איזה פעם עשירית שאתה שואל עליו.
  איתי: הוא בתיק שלך או לא? תעני לי.
  דנה: נו איתי אין לי כוח לזה עכשיו.
  איימי: נו הוא בתיק שלך. תראי לו ודי מה אכפת לך?
  דנה: אל תתערבי.
  28
  איימי: סתם חשבתי שזה ויכוח מיותר. הוא תמיד בתיק שלך.
  דנה )מחפשת את הצעיף בתיק(: דווקא היום הוא לא.
  איתי: זה היה של אמא ש
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.