קובלסקי
1
רוני הגיעה הבייתה עם חתול קטן ולבן.
"אמא, הוא היה בשלולית. חשבתי שנפגע, הרמתי אותו והוא נרגע."
אמא לא אוהבת חתולים ובטח לא רטובים.
"לא יכולתי להשאיר אותו. הוא של אף אחד, הוא לגמרי לבד"
אמא לא משתכנעת בקלות "נתלה מודעה, הוא כנראה אבד"
2
התקשר אדון ששאל שאלות וגם בא לראות.
הוא סיפר שהחתול שלו קובלסקי נעלם והוא מאוד חסר.
החתול הלבן באמת דומה, אבל הוא רוצה את קובלסקי שלו,
ולא שום חתול אחר.
רוני שמחה "יופי החתול נשאר, נקרא לו קובלסקי, זה שם מפואר"
3
שבוע עבר ואמא אמרה שהאירוח נגמר.
קובלסקי התכרבל, התעגל, עצם עיניים, רצה למצוא חן .
רוני התלטפה איתו במיטה, קיוותה שאמא תשנה את דעתה.
-"אמא תראי כמה הוא מפוחד, הוא לא מכיר כאן אף אחד.
- "אל תדאגי ילדה, הוא יסתדר, הנה הוא כבר קפץ על הגדר"
4
קובלסקי על הגדר עומד וגופו כולו רועד.
הוא מביט מסביב, אולי ימצא איזה חתול חביב
הוא מרים את עיניו למעלה
ורואה חתולה שחורה רובצת כמו נמרה.
- "חתולה חתולה" הוא מצייץ לכיוונה.
-"שקט אתה מבריח לי את היונה.
ומי אתה בכלל שתקרא לי חתולה?
אני כרמן ובשבילך, הוד רוממותה"
5
כרמן רוצה להיות נמרה, לצוד נראה לה מכובד נורא.
היא עולה על העץ הירוק ואורבת ליונים מרחוק.
לרוב הם מצליחות לברוח.
לפעמים היא יוצאת עם יונה בין השיניים, וחיוך בין האוזניים.
6
קובלסקי מנסה להתחבב "הבאתי לך אוכל מהפח"
כרמן נועצת בו זוג עינים ירוקות במבט
שיכול להקפיא תה רותח תוך שתי דקות.
"סליחה? אוכל מהפח?? עדיף שתברח."
קובלסקי ממלמל לעצמו
"חשבתי..חשבתי..חשבתי...שהיא תשמח"
7
החבר של כרמן אדון לאון, הוא חתול מבוגר.
יש לו הליכה כבדה והוא רוצה שכולם ידעו שהוא חשוב.
הוא מנפח את הפרווה האפורה שלו, ובטוח שחשוב זה גם אהוב.
החתולים הותיקים נזהרים שלא לפגוש בו בשכונה.
רק קובלסקי לא מבחין בסכנה.
8
ערב אחד אדון לאון עולה לגג וחושב שכרמן תמיד לבד.
אבל מה הוא רואה? את קובלסקי עומד ובוהה.
אדון לאון לא מתעכב לשאול למה ? ומה?
הוא חושף שיניים ומחרחר " אתה שם לבנבן, עוף מפה ומהר"
"לברוח או לא?" קובלסקי לא בטוח. מהסס, מהרהר.
9
לאדון לאון אין סבלנות לחתולים לבנים שלא מחליטים.
ובלי "שלום, ומה שלומך?" הוא נועץ שיניים בצוואר הבהיר,
וקובלסקי מונף כולו באויר.
קובלסקי מיבב "עזוב אותי, עזוב". הוא לא מבין מה עשה לא טוב.
קובלסקי יורד בריצה מלקק את הצוואר, ומודה לאלוהים שזה נגמר.
10
כרמן לא אוהבת חתולים חדשים. "מי יודע מאפוה הם באים?"
כשהיא מבינה שקובלסקי נשאר, היא קוראת לכל חתולי הכפר.
החתולים שואלים "מה קרה? התחילה מלחמה? או מה?"
"שקט בבקשה" צורחת המלכה.
11
אחרי שכולם משתתקים, היא מרימה רגל שחורה ומצביעה.
"שם על הגדר עומד חצוף אחד שלא מתרחק, לבן שלא מסתלק". החתולים נועצים עיניים בקובלסקי ואחר כך במלכה.
"מהיום מתרחקים מהחתול החדש. הייתי ברורה?"
כולם מהנהנים, גם אלה שלא מבינים.
12
למחרת קובלסקי שלא יודע משום דבר,
אומר בוקר טוב לכל חתול וחתול בכפר.
כולם מסובבים לו את הגב, כאילו לא פגשו בו עד עכשיו.
קובלסקי לא מבין מה קרה. הוא רק מרגיש שהכל נעשה יותר ויותר רע.
מה יעשה? אין לו בררה, אין לו לאן ללכת חזרה.
13
עובר שבוע עוברים שבועיים ושום דבר טוב לא קורה בנתיים.
מאחריו הוא שומע את החתולים צוחקים ונורא נעלב.
הוא יודע שהם צוחקים עליו.
קובלסקי מסתובב עצוב ועזוב, לפתע הוא שם לב שבינגו מתקרב.
אוי לא, רק זה חסר". קובלסקי מנסה להתחבא בין העשבים.
כל חתלתול יודע שכלבים הם אויבים.
14
בינגו מחייך אליו בחביבות.
לא, זו ודאי טעות. כלב ידידותי? איזו שטות.
בינגו מתנהג מוזר, הוא רומז לו ללכת אחריו ומזמין אותו לסעוד.
כשהוא מסיים את הארוחה הוא שואל אם הוא רוצה עוד.
קובלסקי שמח קופץ ומשתולל. הוא מדלג ומתגלגל כמו משוגע.
בלילה הוא לא נרדם, הלב שלו לא נרגע.
15
למחרת בינגו מגיע ואיתו כלבה.
קובלסקי שמח נורא, הוא כבר חשש שאתמול זו הייתה הזייה.
אבל לפני שהספיק להגיד "בקר טוב ויופי שבאת"
בינגו נובח עליו " לך מפה, שמעת?"
קובלסקי רוצה לשאול למה הוא כועס עליו,
אבל הכלבה כבר בעקבותיו.
16
קובלסקי מטפס במהירות על עץ פרי וחושב שהעולם בלתי אפשרי.
יום אחד מזמינים אותך לאכול, ולמחרת נובחים עליך בקול.
הכלבה הסתובבה ועזבה, ובינגו שוב קרץ לו בחיבה.
קובלסקי עכשיו לגמרי מבולבל.
" מה? בינגו מסטול? או שהוא עושה לו תעלול?"
17
קובלסקי הולך וחושב, חושב והולך ושוב הולך וחושב.
פתאום הוא מבין. בינגו לא מסטול וזה גם לא תעלול.
בינגו מתביש שיש לו חבר חתול.
קובלסקי מצטער אבל לא מוותר.
"בינגו תראה כמה אנחנו דומים,
לשנינו יש אף, זנב ולב,
אז מה אם אני חתול ואתה כלב?"
18
כרמן מסתובבת חסרת מנוחה, תוקפת כל מי שבא .
"מה ? בינגו משוגע? הוא בחר בחתול הלבן ולא בה?
אדון לאון לוחש לה "כרמנל'ה מתוקה. זו רק תקלה,
את הרי חתולה נעלה, לא יפה לקנא כמו חתולה רגילה.
כרמן כבר לא יכולה "תשתוק. אתה עושה לי בחילה".
19
מאז בינגו וקובלסקי חברים טובים.
הם משחקים יחד ואוכלים מאותה צלחת.
קובלסקי מאושר. יש לו חבר, ומה אכפת שהוא אחר.
ורוני שקודם נורא דאגה, עכשיו הולכת גאה.
היא עוברת כל יום לידם ושמחה לראות
שקובלסקי שלה הולך בראש מורם.
1
רוני הגיעה הבייתה עם חתול קטן ולבן.
"אמא, הוא היה בשלולית. חשבתי שנפגע, הרמתי אותו והוא נרגע."
אמא לא אוהבת חתולים ובטח לא רטובים.
"לא יכולתי להשאיר אותו. הוא של אף אחד, הוא לגמרי לבד"
אמא לא משתכנעת בקלות "נתלה מודעה, הוא כנראה אבד"
2
התקשר אדון ששאל שאלות וגם בא לראות.
הוא סיפר שהחתול שלו קובלסקי נעלם והוא מאוד חסר.
החתול הלבן באמת דומה, אבל הוא רוצה את קובלסקי שלו,
ולא שום חתול אחר.
רוני שמחה "יופי החתול נשאר, נקרא לו קובלסקי, זה שם מפואר"
3
שבוע עבר ואמא אמרה שהאירוח נגמר.
קובלסקי התכרבל, התעגל, עצם עיניים, רצה למצוא חן .
רוני התלטפה איתו במיטה, קיוותה שאמא תשנה את דעתה.
-"אמא תראי כמה הוא מפוחד, הוא לא מכיר כאן אף אחד.
- "אל תדאגי ילדה, הוא יסתדר, הנה הוא כבר קפץ על הגדר"
4
קובלסקי על הגדר עומד וגופו כולו רועד.
הוא מביט מסביב, אולי ימצא איזה חתול חביב
הוא מרים את עיניו למעלה
ורואה חתולה שחורה רובצת כמו נמרה.
- "חתולה חתולה" הוא מצייץ לכיוונה.
-"שקט אתה מבריח לי את היונה.
ומי אתה בכלל שתקרא לי חתולה?
אני כרמן ובשבילך, הוד רוממותה"
5
כרמן רוצה להיות נמרה, לצוד נראה לה מכובד נורא.
היא עולה על העץ הירוק ואורבת ליונים מרחוק.
לרוב הם מצליחות לברוח.
לפעמים היא יוצאת עם יונה בין השיניים, וחיוך בין האוזניים.
6
קובלסקי מנסה להתחבב "הבאתי לך אוכל מהפח"
כרמן נועצת בו זוג עינים ירוקות במבט
שיכול להקפיא תה רותח תוך שתי דקות.
"סליחה? אוכל מהפח?? עדיף שתברח."
קובלסקי ממלמל לעצמו
"חשבתי..חשבתי..חשבתי...שהיא תשמח"
7
החבר של כרמן אדון לאון, הוא חתול מבוגר.
יש לו הליכה כבדה והוא רוצה שכולם ידעו שהוא חשוב.
הוא מנפח את הפרווה האפורה שלו, ובטוח שחשוב זה גם אהוב.
החתולים הותיקים נזהרים שלא לפגוש בו בשכונה.
רק קובלסקי לא מבחין בסכנה.
8
ערב אחד אדון לאון עולה לגג וחושב שכרמן תמיד לבד.
אבל מה הוא רואה? את קובלסקי עומד ובוהה.
אדון לאון לא מתעכב לשאול למה ? ומה?
הוא חושף שיניים ומחרחר " אתה שם לבנבן, עוף מפה ומהר"
"לברוח או לא?" קובלסקי לא בטוח. מהסס, מהרהר.
9
לאדון לאון אין סבלנות לחתולים לבנים שלא מחליטים.
ובלי "שלום, ומה שלומך?" הוא נועץ שיניים בצוואר הבהיר,
וקובלסקי מונף כולו באויר.
קובלסקי מיבב "עזוב אותי, עזוב". הוא לא מבין מה עשה לא טוב.
קובלסקי יורד בריצה מלקק את הצוואר, ומודה לאלוהים שזה נגמר.
10
כרמן לא אוהבת חתולים חדשים. "מי יודע מאפוה הם באים?"
כשהיא מבינה שקובלסקי נשאר, היא קוראת לכל חתולי הכפר.
החתולים שואלים "מה קרה? התחילה מלחמה? או מה?"
"שקט בבקשה" צורחת המלכה.
11
אחרי שכולם משתתקים, היא מרימה רגל שחורה ומצביעה.
"שם על הגדר עומד חצוף אחד שלא מתרחק, לבן שלא מסתלק". החתולים נועצים עיניים בקובלסקי ואחר כך במלכה.
"מהיום מתרחקים מהחתול החדש. הייתי ברורה?"
כולם מהנהנים, גם אלה שלא מבינים.
12
למחרת קובלסקי שלא יודע משום דבר,
אומר בוקר טוב לכל חתול וחתול בכפר.
כולם מסובבים לו את הגב, כאילו לא פגשו בו עד עכשיו.
קובלסקי לא מבין מה קרה. הוא רק מרגיש שהכל נעשה יותר ויותר רע.
מה יעשה? אין לו בררה, אין לו לאן ללכת חזרה.
13
עובר שבוע עוברים שבועיים ושום דבר טוב לא קורה בנתיים.
מאחריו הוא שומע את החתולים צוחקים ונורא נעלב.
הוא יודע שהם צוחקים עליו.
קובלסקי מסתובב עצוב ועזוב, לפתע הוא שם לב שבינגו מתקרב.
אוי לא, רק זה חסר". קובלסקי מנסה להתחבא בין העשבים.
כל חתלתול יודע שכלבים הם אויבים.
14
בינגו מחייך אליו בחביבות.
לא, זו ודאי טעות. כלב ידידותי? איזו שטות.
בינגו מתנהג מוזר, הוא רומז לו ללכת אחריו ומזמין אותו לסעוד.
כשהוא מסיים את הארוחה הוא שואל אם הוא רוצה עוד.
קובלסקי שמח קופץ ומשתולל. הוא מדלג ומתגלגל כמו משוגע.
בלילה הוא לא נרדם, הלב שלו לא נרגע.
15
למחרת בינגו מגיע ואיתו כלבה.
קובלסקי שמח נורא, הוא כבר חשש שאתמול זו הייתה הזייה.
אבל לפני שהספיק להגיד "בקר טוב ויופי שבאת"
בינגו נובח עליו " לך מפה, שמעת?"
קובלסקי רוצה לשאול למה הוא כועס עליו,
אבל הכלבה כבר בעקבותיו.
16
קובלסקי מטפס במהירות על עץ פרי וחושב שהעולם בלתי אפשרי.
יום אחד מזמינים אותך לאכול, ולמחרת נובחים עליך בקול.
הכלבה הסתובבה ועזבה, ובינגו שוב קרץ לו בחיבה.
קובלסקי עכשיו לגמרי מבולבל.
" מה? בינגו מסטול? או שהוא עושה לו תעלול?"
17
קובלסקי הולך וחושב, חושב והולך ושוב הולך וחושב.
פתאום הוא מבין. בינגו לא מסטול וזה גם לא תעלול.
בינגו מתביש שיש לו חבר חתול.
קובלסקי מצטער אבל לא מוותר.
"בינגו תראה כמה אנחנו דומים,
לשנינו יש אף, זנב ולב,
אז מה אם אני חתול ואתה כלב?"
18
כרמן מסתובבת חסרת מנוחה, תוקפת כל מי שבא .
"מה ? בינגו משוגע? הוא בחר בחתול הלבן ולא בה?
אדון לאון לוחש לה "כרמנל'ה מתוקה. זו רק תקלה,
את הרי חתולה נעלה, לא יפה לקנא כמו חתולה רגילה.
כרמן כבר לא יכולה "תשתוק. אתה עושה לי בחילה".
19
מאז בינגו וקובלסקי חברים טובים.
הם משחקים יחד ואוכלים מאותה צלחת.
קובלסקי מאושר. יש לו חבר, ומה אכפת שהוא אחר.
ורוני שקודם נורא דאגה, עכשיו הולכת גאה.
היא עוברת כל יום לידם ושמחה לראות
שקובלסקי שלה הולך בראש מורם.