"מציאות אחת לכולם!!", ברנע מליטציץ' קרא את משפט הפתיחה בקול רם תוך כדי שהוא מרים ומותח את שתי ידיו לכיוון התקרה, בזמן החזרה במשרדו ל -יש האומרים- הנאום החשוב ביותר בכל חייו.
בכל פעם לפני נאום גדול הוא נוהג לבקש מעוזרו דן קרוקובלצקי שיכין לו קפה שחור ללא סוכר, אך הפעם דן לא היה שם. ברנע קיבל את הבשורה מאשת יחסי הציבור שלו דלילה בראון, היא מסרה לו את הבשורה כשעה לפני הנאום הגדול- דן קרוקובלצקי או בשם הקיצור שלו בלשכה -קרוק, נמצא מחוסר הכרה בחנות יד שנייה עתיקה.
ברנע שאל את דלילה מה לעזאזל קרוק חיפש שם, ודלילה אמרה לו שם שהם לא יודעים עוד דבר, אפילו לא מי היה בעל החנות מכיוון שקרוק נמצא שם שוכב לבדו כשהחנות ריקה מאדם וגם הבעלים של החנות לא היה בה, וגם לא אף מוכר. רק במקרה זה לא יצא לתקשורת כי הלשכה קיבלה טלפון ממישהו שיש לה בתוך המשטרה, מנקה רחובות עבר בשעה מאוד מוקדמת סמוך לחנות וראה שהיא פתוחה הוא מצא את קרוק שוכב שם כשעליו מונח דף לבן שהדבר היחידי שרשום עליו היו שמונה ספרות, דלילה לא ידעה לענות לשאלתו של ברנע לגבי היו מה אותן ספרות, או מה הפירוש שלהן.
ברנע שאל אותה מה מצבו העדכני של קרוק ודלילה מסרה לו שאין שינוי, ושכרגע אין הערכה למתי הוא יתעורר, אם בכלל.
ברנע שתק, לקח את הדף שלו עם הנאום ולא הסיר ממנו את עיניו, הוא לא הסתכל על דלילה כשהוא אמר לה שהוא חייב להמשיך בחזרות, הוא לא יכול להרשות לעצמו לבטל את הנאום החשוב של חייו.
דלילה הנהנה עם הראש בחיוב ואמרה לו שהיא מודעת לעניין ושהיא לרגע לא חשבה על האפשרות כזו. כל הלשכה עבדה יותר מידי קשה בשביל להגיע לרגע הזה ושהיא בכלל לא ידעה אם היא עשתה את ההחלטה הנכונה כשהיא סיפרה לו על זה, היא חיכתה שהוא יבטל את הספק שהיה לה בעצמה. ברנע מליטציץ' הרים את ראשו מן הדף והסתכל עליה לכמה שניות ולא אמר דבר, דלילה הבינה שהוא חושב שהיא הגיעה להחלטה הלא נכונה, כך הוא מתנהג כאשר מישהו בלשכה עושה טעות, בשתיקה רועמת. לאחר דקה דלילה ביקשה לעזוב את החדר והשאירה את ברנע במשרדו עם נאומו, מיד לאחר שדלילה עזבה את המשרד, ברנע הניח את נאומו על השולחן, הניח את ידו על שפורפרת הטלפון, הוא חשב לכמה שניות אם לבצע את השיחה או לא.
המשך בשבוע הבא
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה