הכרתי בן אדם פעם,
הוא גר איפשהו בתל אביב,
בין כמה מכוניות,
בדירה קטנה באמצע שום מקום.
הוא ביקר אותי בקיץ,
לא הרבה רק קצת.
בא לומר שלום, לתת חיבוק
ושוב עזב.
הכרתי בן אדם פעם,
שבור לב ומפוקפק,
הוא גר שם איפשהו בשדרות,
בדירה שמתה מזמן,
הוא היה מבקר אותי לפעמים
פה ושם כשהיה לו זמן,
רק לבוא ולומר שלום,
לנופף קצת עם היד,
ואז הוא שוב עזב,
חזר אל חייו.
פגשתי בן אדם פעם,
אני כבר לא בטוח איפה הוא גר,
הוא סיפר לי רק קצת,
והיה מהורהר.
אני רואה אותו בחגים,
הוא עובר בחלון,
להגיד לי שלום,
עם הנהון קל בראש,
ואז הוא עוזב שוב,
אני לא בטוח לאן,
בטח לחייו הקטנים שנמאסו עליו מזמן.
הכרתי בן אדם פעם,
לא יודע איפה גר,
הוא היה מדוכא,
וכבר לא מהורהר,
הוא הפסיק לבקר
לא שמעתי ממנו יותר,
רק זכרתי את הבן אדם ההוא שקפץ מהגשר,
אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה