השולחן נפתח, והמשחק מתחיל
והסיכוי ענק, והסיכון מבהיל
ושחקנים אינסוף, וחוקים אין
ואין לי שום מושג, לסמוך על לב או על העין?
כמעט התחילו בלעדי, אבל הכל פה עוד רגוע
עוד אין קרבות אימים, עוד אין ייאוש וגעגוע
מתקדמים לאט, בבת אחת נפלט,
מתמודד צדדי, שאת הקצב לא קלט
(או האמין שאין מקלט...)
כל רגע משחקנו צועד לכיוון אחר
לפתע מתקצר, לפתע מתאחר
פתאום - הפסקה
לפתע - נעלמה דקה
ועוד שעה, ועוד עונה, ועוד שנה...
תורך יגיע רק כשתדפוק על השולחן
כשתצעק - אני מוכן! ותשלם במזומן
הכל מותר, והבחירה היא בידך
אם להשוות כמו כולם,
או להגדיל את עצמך
להיות יותר משאתה,
אך האם תדע לנצח גם כשתפסיד..?
ההימורים עולים, והריגוש יורד
משחק על החיים, בגמר רק המפסיד שורד
המנצח - נידון לעולם של אומללות
מאבד את עצמו לטובת המוכללות
במשחק אמיתי באמת, להפסיד לפעמים יותר נוח
אם תתכחש לקיומו, תצטרך להפעיל פחות כח
לאמץ קצת פחות את המח,
מהאחריות שעליך לברוח
אך האומלל מכל, והאמיץ שבאדם
הוא אשר הפסיד, אך לא ייכנע לעולם
אם יחפש תמיד את הדרך חזרה
ימצאנה לבסוף, גם אם לא במהרה
וגם אם יעבור בדרך בשבעת מדורי גיהנום
אם לא ישכח מאין בא, יזכה לעלות על משכבו בשלום
ומשם יקום לממש עוד חלום...
כן, במשחק הבא, כשהמסך ירד
לא ייזכר אדם, נכנע והמורד
אך רק אחד ישרוד עמוק בלבבות,
זה שאיבד עצמו חולק בין רבבות...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
