מגש כסף בן שישים ושבע. חבוט ומקומט, שרוט, אבוד מעט. נותר רק שמץ של ברק.
מגש מכסף אמיתי.
זה המגש.
ממש אותו אחד מאז.
את תפארת תנובת הארץ הגישו עליו. ימים טובים וגם רעים עיצבו את פניו.
ובארץ שלנו, זו שפעם קידשה מגשים שכאלו מכסף, בארץ שלנו הכל כבר מפלסטיק.
והוא, אותו המגש ירושה של זמנים אחרים. כי הוא כבד יותר, מבריק פחות ונקי רק מעל השריטות שתבע בו הזמן.
מגש מכסף, המגש. הוא כבר לא יתאים לשום סרוויס שבעולם.
אך יש בו עוד דבר מה.
כן הוא עדיין מעט מיוחד. מגש אחד של כסף בין מאות כלי הפלסטיק באותו הארון.
נשרט, נחבט עם כל דקה שחולפת. מאבד עוד מעט מקסמו.
אך בכל זאת עוד יש לו קצת ערך.
ולכאורה, אם רק היה קצת יותר אופנתי או קצת רטרו יותר, מחירו היה אז אחרת.
אבל מי יקנה כעת מגש דפוק במחיר של פתאים.
בכל זאת מגש ישן מכסף.
מגש הכסף, ממש אותו המגש שקיבלנו מאז. כבר שנתיים ברשת ועוד לא נמכר.
מגש הכסף. ממש אותו המגש. כן זה המפורסם.
ומי בכלל צריך היום מגש.
איי.וי אולוקיטה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
