כשאינך חושבת בהווה, את חושבת מחשבות ישנות. ככה זה הגלגול, משום כך האדם אינו משתנה. הוא רק הולך ונהיה בטוח במי שהוא, הרי הוא מעולם לא היה מישהו אחר.
את הטעויות הוא עושה באותו אופן, את המטרות הוא משיג באותה דרך. האדם אינו ערמומי, אך פה ושם תמצא כאלה המשטים בכולם. זה לא היה קל כל כך אלמאלא היינו כולנו שוטים.
ומטבענו כשוטים, איננו רואים מבעד לעצמנו. גורלנו ודרך חיינו תמיד יסובו סביב האנוכיות, המעשה האצילי ביותר נעשה במטרה שיכירו באצילותנו.
ואנחנו לא נשתנה, לא תעזור לא האבולוציה ולא המדע, לא האלוהים ולא המצוות. כי התחלנו את חיינו בבכי, כדי לשרוד. וכך נמשיך להתקיים עד יום מותנו.
וביום חג זה נידום, נגאל את העולם מעוד אדם שפל ואנוכי, ויהיה זה המעשה המתחשב ביותר שעשינו מעודנו.
אנחנו נתחרט על כל חיינו, אך נמות בשלווה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
