לב שבור בין כנפיים לבנות ,
חיוך על הפנים וידיים מצולקות,
הגעגועים משאירים אותך ער בלילות
ובמקום לשמוע נגינת כינור, אתה שומע רק צרחות.
אז הגעת לגן עדן, אל מושא חלומותייך,
האם זה באמת מה שרצית?
אם זה מקום שכולו טוב,
אז למה אתה כל כך עצוב?
אתה רואה אותה בלילה זועקת את שמך, הרופאים נותנים לה כדורים אך היא לא מחלימה.
כי כשכולם ישנים והיא לבדה בעולם,
היא רצה לחדרך, מנסה להרגיש אותך.
ואולי ככה זה כשתאומים,
תמיד הכל בשניים,
קוראים אחד לשני,
אך בניהם מפרידים שמיים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה