פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1174 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 10 שנים ו-10 חודשים פגישה אחת ודי עלי
"מה תרצו להזמין?"
המלצרית ניצבת מעלינו, והבחור התורן מכחכח בגרונו ומביט בי בשאלה.
"אה, מיץ תפוזים." אני עונה בהסיח הדעת.
הבחור מזמין מה שהוא מזמין, והמלצרית מסתלקת לה.
גם אני רוצה להסתלק מפה.
אבל אני מוכרחה לשבת כאן למשך לפחות שעה נוספת, ולהעמיד פנים שהשיחה עם אריה- זה שמו של הבחור- מעניינת אותי.
והיא לא.
אריה ואני יושבים על הכורסאות במלון רמדה, ירושלים. לצערי הרב הוא בחר לשבת במרכז הלובי. לכו תבינו.
מסביבנו יושבים המוני זוגות בכל פינה אפשרית. בחורי ישיבה בכל גיל וגובה, ובחורות שאפשר לסווג לשתי קבוצות עיקריות- אלו שעדיין בסמינר, ואלו שלא. עונת הפגישות בעיצומה.
אני סוקרת בגנבה את הזוגות הקרובים אלינו.
נראה שהזוג שלידינו נהנה מאוד, הם לא מפסיקים לצחוק, והבחורה פשוט זורחת. הזוג שמולנו נראה עסוק בשיחה רצינית ביותר, שניהם רכונים מעט קדימה, מדברים בלהט.
ויש אותנו.
אני תוהה איך אנחנו נראים מבחוץ.
בחור ובחורה.
הוא גבוה מידי לכורסא, מה שנותן לו מראה מאוד לא נינוח. הכובע השחור נח לצדו. הוא לבוש בחליפה כחולה כהה עם פסים אפורים דקיקים, ומעונב בעניבה בצבע תכלת.
היא יושבת עם רגליים מוטות הצידה, לבושה במלה בצבע בורדו, ונעולה בעקבים בלתי נוחים בעליל. ידיה משחקות בתיק הכסוף הזעיר.
שניהם מחייכים מידי פעם, משוחחים. יוצרים קשר עין.
נראה בסדר, לא?
הממ. לא ממש.
אם מביטים קצת מקרוב, רואים שהוא לחוץ, משום מה. רואים שהיא עייפה ומשועממת.
באוזני מהדהדים משפטים שאני שומעת שוב ושוב במשך השנים: "תפסיקי לחכות לנסיך על הסוס הלבן!" "את צריכה להתאמץ יותר." "למה את לא נותנת צ'אנס?" "אפשר לחשוב, זאת רק פגישה!! אל תעשי עסק." "תיפגשי אתו, מה יש לך להפסיד?"
מתעורר בי חשק עצום ללכת לאותם אנשים ולהכריח אותם לשבת פה עכשיו במקומי.
אריה בחור נחמד. באמת. הוא מנסה בכנות למצוא נושאים מעניינים לשיחה, לזרום.
אני פחות נחמדה ממנו.
אני מתנערת, ומחייכת לעברו חיוך עקום, להראות שאני מקשיבה לסיפור הארוך במיוחד על משהו שקרה בשבת בישיבה שלו. הוא נראה מעודד מהמחווה שלי, וממשיך לדבר בלהט.
"-ואז אמרתי לו, שאין מצב שהוא נכנס למטבח-"
מה, הוא עדיין לא גמר את הסיפור על המטבח? באמת!!
כשאני מהנהנת קלות, המוח שלי עסוק ברשימת קניות נחוצה בהחלט.
אז כן, אריה בחור נחמד.
אבל גם ילדותי מידי בשבילי, ו... לא נעים... לא מספיק חכם. אוף אפילו לחשוב את זה גורם לי להרגיש מכשפתית לחלוטין.
אני מבטיחה לעצמי בפעם המאה שיותר אני לא נפגשת עם בחורים שקטנים ממני בשנה.
"אז, תספרי לי קצת על המשפחה שלך," שואל אריה בחיוך. הוא נראה קצת יותר נינוח.
"אה, אין הרבה מה לספר," ומן הסתם אתה יודע את הרוב, אני ממשיכה במחשבתי. אחרי הכול, בררת עלי ועל המשפחה שלי ישר והפוך. אבל אני בכל זאת עונה לו.
"יש לי אחות ואח מעלי, שניהם נשואים. מתחתי יש תאומים, בנים. לומדים בישיבה בחיפה, וגם אחות בסמינר. סך הכול שישה."
פרצופו האטום של אריה מלמד אותי שאכן, הוא כבר יודע את כל זה. אז למה שאלת?? אני מתרגזת עליו בליבי.
אוף, כמה שאני שונאת פגישות. בעיקר פגישות ראשונות.
זה קצת כמו ריאיון עבודה. שוב לחזור על אותם משפטים, לענות על אותן שאלות, להיגרר לשיחות זהות.
יום אחד, אני חושבת לעצמי, יום אחד אני ייפגש עם בחור שיעניין אותי.
אני תוהה מתי זה יקרה.
....
כשאריה משלם את החשבון ואנחנו קמים ויוצאים, אני לא נותנת להקלה לשטוף אותי.
כי החלק השנוא עלי עדיין ממתין לי.
הנסיעה הביתה במונית.
יחד עם הבחור.
ארררגגגגג.
יחידי סגולה מגיעים עם רכב, הרוב הגדול נעזר במוניות.
אריה עוצר מונית, ואנחנו מטפסים למושבים- אחד החלקים המביכים.
בפנים מחכה לנו נהג מונית שמן שמח וטוב לב. הוא מחייך אלינו חיוך נלהב, ואני מיד יודעת שהוא הולך להיות אחד מאותם נהגים נחמדים יתר על המידה, ושותף פעיל בשיחה ביני לבין אריה.
אנחנו מדברים על השלג בשנה שעברה והבלגן שנגרם ממנו.
"על הפנים, איך שהעירייה הזאתי תפקדה!!" מתרעם הנהג.
אריה נבוך, מהמהם משהו, ואני נאבקת בדחף העז לפרוץ בצחוק.
"כן, אני אומר לכם!!! אורי לופוליאנסקי היה הרבה יותר מוצלח!!" שוב מרעים הנהג.
מזל שאני לא גרה רחוק...
אני נזכרת באחת הפגישות הראשונות שלי. כשעלינו למונית, הנהג שאל דרך איפה לנסוע. ואני עניתי לו בלי לחשוב- 'דרך איפה שייקח הכי פחות זמן'... אני עדיין מסמיקה כשאני נזכרת בזה. אבל האמת היא שעכשיו מתחשק לי לומר לנהג בדיוק את אותו הדבר. ולא בגלל המונה.
"אז," הנהג מביט אלינו בערמומיות דרך המראה, "אתם אחרי דייט, נכון? איזה מספר?"
אלוקים אדירים.
הצילו.
....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-10 חודשים טוב! שומר היערות
-
לפני 10 שנים ו-10 חודשים המממ... זה סוד :) עלי (ל"ת)
-
לפני 10 שנים ו-10 חודשים בכל מקרה, הכתיבה מעידה על ניסיון של הכותבת בבליינד דייטים. שומר היערות
-
-
-
לפני 10 שנים ו-10 חודשים אהבתי את הכתיבה. מיכל
-
לפני 10 שנים ו-10 חודשים like
-
