מה זכיתי שינתחו את השיר שלי בצורה כל כך מעמיקה ומדהימה? :) מחמם את הלב.
מכיוון שכתבתי את השיר מזמן, ייתכן בהחלט שהביאור שכתבת תואם לכוונה המקורית. וגם אם לא, כבר אמרו חכמינו 'שבעים פנים לתורה' ואני מניח שזה תקף גם לגבי שירה. אם כי נדמה לי ששתי השורות האחרונות של הבית הראשון: "תחת שמש קופחת וקסת חמה, ונוצה שבוערת באש" מרמזות יותר על הלהט והבערה של הכתיבה - מין אש של השראה שבוערת עמוק בפנים ומזינה את הכתיבה - ולא לתקופת יובש או דעיכה בכתיבה.
ו"נהר הדיו" זה באמת רמז למעיין היצירה האינסופי, שזורם בשטף כמו נהר, ולא לדיו עצמו, כפי שכתבת.
אהבתי את ההקשר שעשית בין הברקים לגשם, לא חשבתי על זה! בעיניי ברקים מסמל שוב את הלהט ואולי אפילו את האימפולסיביות שבכתיבה.
ולגבי "כשסביב כל העולם מתמוטט", הביאור שלך נפלא, אבל דווקא התכוונתי לעולם האמיתי שסובב אותנו בחוץ וההתמוטטות שלו היא לאו דווקא תנאי לכתיבה, אלא הפרעה לכתיבה, ולכן השורה שאחרי היא "ואילו נהר הדיו מתחדש," בדגש על 'ואילו'. ועל פי מה שכתב T.H White (מופיע בפרופיל שלי בציטוט המלא): "גופך עשוי להזדקן ולרעוד, אתה עשוי לשכב ער בלילה ולהאזין לחוסר-תפקודם התקין של עורקיך, אתה עשוי להתגעגע לאהבתך היחידה, אתה עשוי לראות את העולם נהרס בידיהם של מטורפים בני-בליעל, או לדעת שכבודך נרמס תחת מגפיהם של מוחות שפלים. אם כך הוא הדבר, נותר לך דבר אחד לעשותו - ללמוד." במקום המילה האחרונה ללמוד, תכניס את המילה "לכתוב/ליצור", ולכן על אף שסביב כל העולם מתמוטט - נהר הדיו מתחדש לו והיצירה ממשיכה.
מעניין אותי איך תבאר את שאר השירים שכתבתי :) איזה כיף זה לקרוא ביקורת מנומקת ועשירה כזאת, דבר די נדיר בפורום.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
