אני שונאת לסנן.
אני שונאת לסנן את מה שאני חושבת בגלל שאולי השאר יחשבו שזה לא טוב או לא נחמד.
אני שונאת לסנן את מה שאני אומרת כדי שזה לא ישמע יותר מדי חצוף או מגעיל או שמח כשאמורים להיות עצובים.
אני שונאת לסנן את מה שאני כותבת למרות שאז יש לי יותר זמן לחשוב מה תהיה התגובה הטובה ביותר שאני יכולה לכתוב אבל כל מה שעולה לי בראש זה דבר לא פחות רדוד מלכתוב 'חחח'.
אני שונאת לחשוב מה לחשוב מה השאר היו חושבים עד שאין לי זמן לחשוב מה אני חושבת.
כבר אף אחד לא שואל לדעתי בגלל שהם יודעים שאני פשוט הולכת אחרי העדר. אני שונאת להיות מובלת, אני רוצה להיות מובילה. אבל לפעמים זה פשוט קשה מדי, וכשקשה- קל לוותר.
סליחה על החזרה המעצבנת, אבל לא עלתה לי שום דבר אחרת לכתוב את זה.
הא, נכון. אני אמורה לעודד אותה. את חזקה, אן [אני אוהבת את זה], ואת מצחיקה ואת חמודה ואת כישרונית, ועם כמה שהחיים מדכאים לפעמים, אנחנו נשרוד, כי זה מה שנועדנו לעשות. כי בסופו שלך דבר, נראה כי העולם לא תוכנן עבורנו. אנחנו תוכננו עבורו.
זה היה מאשמת הכוכבים, אם תהיתם. אני אובססיבית ממש וזה מפחיד אותי.