פורומים » אקטואליה
נושאים חמים המעניינים אותנו
כתיבת הודעה חדשה בפורום אקטואליה
» נצפה 2301 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים התאוריה המפוצלת של השמאל: 48', 67' יקירוביץ'
בשלהי שנת 2008 שר הביטחון של מדינת ישראל אהוד ברק רצה להיכנס למבצע ברצועת עזה עקב הסלמה קשה מהצד הערבי-פלסטיני. מציאות קשה כופה רגשות קשים ומעורבים, החליט שר הביטחון להקל על התחבטויותיו על ידי שיחה עם חבר וחבר כנסת בכדי להתייעץ איתו. החבר הלא הוא היה חיים אורון יו"ר מפלגת מרצ דאז, הידוע בכינויו ג'ומס. האחרון השיב שהוא עומד מאחוריו אם יראה לנכון לתקוף ביד קשה עקב המצב המתוסבך, רואה זאת כאפשרות סבירה בהחלט. "טוב" אין אף פעם במצבים שכאלה, אך יש נכון.
מי שאיננו מגדיר את עצמו כאיש שמאל מתקשה להבין לעתים מדוע השמאל שמפגין את משנתו האנטי-מלחמתית פעמים כה הרבה מחליט לפתע במקרים מסויימים לשנות את עמדתו ולהיות בעד תקיפה. גם בימים הקשים שלנו אנשי שמאל רבים מדברים בעד תקיפה ברצועת עזה. מדוע זה? הניסיון שאעשה כעת הוא להסביר את החוקיות שהשמאל פועל לפיה. אני מודיע שאין זה מן הוודאי שכל שמאלני יסכים עמי. אני מדבר רק בשם עצמי ומביע את דעתי על המחנה שאני שייך אליו ומעורה בו מספיק כדי לשמוע את מגוון הקולות. כאשר מסתכלים ברמת המקרו ניתן לראות שקולות של שמאלנים שונים יוצאים מנקודות הנחה בסיסיות קרובות מאוד ולעתים קרובות גם תאומות.
אחתיל מהסוף: העניין נעוץ בכיצד השמאל מזהה את הנרטיב של עצמו היהודי-הישראלי, ואת הנרטיב הערבי-פלסטיני מן הצד השני ואת היחס בין שני הנרטיבים האלה. האבחנה הזו נשמעת שרירותית ולא ברורה אך היא תתעקל ללא קושי במהלך הדברים. במעבר חד לצד השני, הימין טוען טענה מאוד פשוטה: סיפור 48' וסיפור 67' זה אותו סיפור. הרוצה את שטחי יהודה ושומרון רוצה את הארץ כולה. יש כאן דבר מעניין שהימין מבין את שפת ארץ ישראל השלמה ורואה אותה כמקשה אחת בין אם דתית ובין אם הסטורית או אתנית, ולכן כאשר הערבים טוענים בעלות באופן רשמי על חלק מארץ ישראל (כמו יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן) לפי הימין אין זו אלא תביעה על כל השטח שכן הוא מקשה אחת בלעדית בלתי ניתנת לפירוק. לכן גם לעצמו הימין אומר, אנו רוצים את כל הארץ ולא את חלקה, זה הכל או כלום. רובד נוסף הוא שהאיום הוא זהה בין אם הוא בא מאלה הטוענים בעלות על כל הארץ כולה או אלה שטוענים בעלות רק על חלקה. גם מהאחרונים לפי זה יש לחשוש מדביקות באידיאולוגיית חיסול ישראל.
השמאל מסכים שאידיאולוגיית חיסול ישראל עדיין קיימת, השאלה היא היכן. יש לו האבחנה בין שני סוגי התנגדויות לישראל שעומדות על דברים שונים: אחת על הכיבוש בשטחים, ואחת על עצם קיומו של העם היהודי בארץ ישראל. אמנם בשטחי יהודה ושומרון ישנם גם חמא"סניקים, אך הרוב באיזור הזה מזוהים עם הפת"ח שמתנגד לכיבוש ורוצה להקים מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, ולא לחסל את ישראל. גם מנגנוני הביטחון הפלסטינים מזוהים עם הפת"ח, זאת אני יודע משירותי הצבאי במנהל האזרחי שבין השאר בודק נתונים שכאלה בכל הקשור להלכי רוח ולרחוב הפלסטיני. השמאל שומע את שתי סוגי ההתנגדויות מביטואי המתנגדים ומבחין ביניהם לפי משמעות הדברים. זה אומר אני רוצה מדינה, זה אומר אני רוצה לחסל את ישראל, אין סיבה לחשוב ששניהם הם אותו הדבר. לכן אם יסתיים הכיבוש לא יהיה חשש שתבליח לפתע אידיאולוגיית חיסול ישראל מהפת"ח ומתושבי יהודה ושומרון כמו שיש בחמאס ברצועת עזה.
בניגוד לימין שלא רואה בכיבוש בעיה גדולה (ומסרב הוא לקרוא לכיבוש בשמו) השמאל מכיר שהכיבוש הוא כתם בהווית העם היהודי המתחדש. חיילנו עומדים בסיטואציות שאי אפשר שמהן לא נחרוג לאלימות מיותרת כלפי אזרחים ערבים. החיילים לא אכזריים כשלעצמם, אלא שקשה להישאר שפוי במציאות לא שפויה. לציין כי הרבה חיילים עוד שומרים על צו מוסרי בסיסי בשירותם, אך התופעה של מכות אלימות למשל כלפי עצירים כפותים באזיקים הולכת ומתרחבת וישנן עוד הרבה תופעות שליליות. בנוסף, זה רק חלק ממנגנון דיכוי על עם זר (או כבר לא כל-כך זר) שגם לוקח את כל המשאבים ממדינת ישראל על חשבון הדאגה לישראל ולתושביה בגבולות המוכרים. את הדיכוי עצמו והשרירותיות שישנה בשטחים על העם השכן שרחוק מאוד מלקבל את אותם הזכויות שישנם ליהודים בני המקום, קשה מאוד לשמאל לשאת. זה מחיר שאסור לשלם אותו, בטח כאשר אין מדובר כלל בברירה בין זה לבין וויתור על זכותו של העם היהודי לשבת בארצו בגבולות 48'.
מי שכן מאיים על גבולות ישראל וקיומה כידוע הוא החמא"ס. אותם האינטלקטואלים הישראלים הותיקים שמתנגדים לכיבוש הישראלי על השטחים הם ציונים שלחמו בתש"ח על קיומה של המדינה וקיומו של העם היהודי. הם ציונים כי הם רואים את מדינת ישראל מתקיימת בתל-אביב בחיפה בבאר שבע ובגבולות 48', בו בזמן שהם מורידים אקטואלית מהנרטיב הציוני את מה שהימין לא מרשה לעצמו להוריד מהנרטיב הזה. לפני תש"ח בן גוריון ומפא"יניקים נוספים ראו לפניהם את חזון ארץ ישראל השלמה שיש להגשים. אך בלאט כאשר המציאות וההתנגדות הערבית נעשתה קשה יותר לעיכול ולסיכול, השמאל וויתר על האידאולוגיה הזו, באופן רשמי או שלא רשמי. אך כאשר יש איוב שמאיים על עצם קיומו של העם יש ללחום כמו שהיינו צריכים ללחום בתש"ח, כי זה מערער על הסיבה שבגללה הגענו לישראל, להתיישב ולחיות כאן חיים ראויים לחיות. לא להיחרב או לספוג טילים.
השמאל לא ייראה תאוות נקמה, או יגיד 'אנחנו נראה להם מי אנחנו ועם מי הם מתעסקים', הוא לא משבח את גבורת הקרב יותר מאשר גבורת החיים האזרחיים החברתיים. השמאל לא רואה בהריגה גאווה גדולה, הוא הורג כאשר אין שום ברירה אחרת. כאמור זה לא מה שטוב, זה מה שנכון. לציין כי אני מייחס את תכונות האופי האלה לשמאל העדכני של השנים האחרונות, ספק גדול שניתן לייחס זאת לשמאל בעשורים הראשונים של המדינה. הוא כמו הימין השתנה עם השנים, זה לכאן וזה לכאן.
ההפרדה בין עזה ליו"ש, בין התנגדות אחת לשנייה, בין נרטיב 48' לנרטיב 67' היא אורח החשיבה של השמאל, לפי דעתי. טוענים אנו כי מדובר בשני דברים שונים שיש להתייחס אליהם במידה שונה, לכן השמאל יהיה סבלן יותר כלפי הפלסטינים שבשטחים מאשר אלה ששולטים שברצועת עזה. יחד עם זאת השמאל מכיר בתושבים הפלסטינים האומללים שחיים תחת שלטון החמאס שהם הרוב הגדול ברצועה. למען האמת גם ימנים שהגונים בעניין זה מכירים בכך. חשוב לציין כי השמאל כבר מזמן לא מעוניין להתיישב ברצועה.
אם הוא לא מעוניין בהתיישבות שם ואם משם פוקדת אותנו הצרה, מה עושים עם השטח שנמצא תחת המצור שלנו ובו בזמן תחת שלטון החמא"ס? כעת אדבר לא בשם השמאל אלא בשם עצמי כאיש שמאל: לא ניתן להתיישב שם ולא נוכל להרשות לעצמינו להביא שוב את האיזור לשקט יחסי, שיימשך כמה שנים רק כדי שיישבר מאוחר יותר ויביא ליותר דם ומוות. לכן יש להקשות על עצמינו יותר כעת כדי לחסוך חיים מעורערים אחר כך.
לדעתי יש לנצל את הלחימה ולהיכנס לרצועת עזה במטרה אחת- להשמיד את ארגון החמאס. זה כולל כניסה של כוחות רבים הרבה יותר, סכנה משמעותית לחייהם של החיילים, גבייה רבה יותר של חיי חיילנו ואולי גם אזרחי מדינת ישראל, וקורבנות רבים יותר של חפים מפשע בצד הפלסטיני. יחד עם זאת אין ספק כי אין כאן כוחות, אם נרצה לעשות זאת נוכל. לאחר שארגון החמאס יימחק (ובכוונה אני לא משתמש במילים מעומעמות כמו "יידעך", "יתמוסס", "ייחלש" כמו שמשתמשת בהן המנהיגות שלנו) עלינו לעשות מהלך דיפלומטי שיביא את הרשות הפלסטינית לעזה ושליטתה עליה, באמצעים כשרים או לא כשרים, דמוקרטים או לא דמוקרטים. אז כוחות צה"ל ייצטרכו לצאת מן הרצועה.
ראש ממשלת ישראל יהיה עליו לפתוח במשא ומתן עם יו"ר הרשות הפלסטינית שיכלול בתוכנית את עזה ויהודה ושומרון יחדיו להקמת מדינה פלסטינית.
התנאי הראשון והמקדים של ראש הממשלה יהיה חלוקת ירושלים לשניים, ירושלים בירת ישראל ממערב וירושלים בירת פלסטין ממזרח. אם יכריז דבר ראשון שהוא מוכן לחלק את ירושלים כחלק מההסכם, אבו מאזן יפתח מייד את עיניו ואת אוזניו. אם יודיעו לו זאת בזמן שהוא שותה את הקפה שלו די סביר גם שיפלוט אותו מופתע ומתקשה להאמין. זה פחות או יותר המרחק בין המציאות כפי שהיא לבין משהו שאפשר להסכים עליו. ירושלים היא הדלת שקצר המרחק ממנה לכל הדלתות האחרות. התוכנית תכלול גם חילופי שטחים בין התיישבויות ערביות בתוך ישראל (בהן יושבים האזרחים הערבים הישראלים) לבין ההתנחלויות, כאשר שני אלה המתחלפים הם אלה הקרובים לגבול, כדי לייצר גבול חדש ומתוקן.
מתנחלים רבים שגרים בעומקי השטחים ייאלצו לפנות את בתיהם. את כולם לא ייתכן כנראה לפנות, וודאי שלא מקומות כמו אריאל וכדומה. אלה יוכרזו כאוטונמיה אזרחית ישראלית בלי הגבלות מעבר גבול בין פלסטין לבין ישראל. גם אם שורדים מהחמא"ס או מתנגדים אחרים ינסו להכות את השלום לאחר שנעשה, יש לדכא את הנסיונות ולדאוג שהייחסים בין הישראלים לפלסטינים יישארו יחסים תקינים ונורמלים בין שתי מדינות שכנות.
שבת שלום
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים אנחנו לא מבינים אותם!
הם לא יוותרו על אדמות.
פליט מיבנה או בן של פליט או נכד שתשאל אותו מאין הוא יאמר יבנה.
ברגע שהחליטו להקים כאן מדינה הם ראו בזה "ישות ציונית" שום דבר לא השתנה.
יש להם המון סבלנות וריבוי טבעי גדול.
כל פתרון שיהיה פה הוא פתרון טקטי- זמני . בגדול מבחינתם אנחנו "נטע זר" במזרח התיכון.צריך לחסל את ישראל.
באיזה גבולות שלא תהיה. זה מה שהם אומרים בלי הרף ממלחמת השחרור ועוד מלפני כן למה לא להאמין להם?
לכן כל עוד ישנה הרתעה נשרוד פה, אם לא תהיה הרתעה זה יהיה הסוף.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים יקירוביץ ידידי, tuvia
קראתי את דבריך אולם לצערי אינני מסכים איתם.
וזאת מכמה סיבות עיקריות :
א) אין הבדל בין האידיאולוגיה החמסית לאידאולוגיה האשפית. התוצאה הסופית של שתיהם מבחינתנו צריכה להיות זהה. זאת אומרת
מחיקת מדינת ישראל. מבחינת. הארגונים , החמס אפילו לא רוצה להיות מדינה לאומית פלסטינית אלא חלק מאמירות איסלאמית כלל אזורית.
מבחינתי ו לכאורה יהיה לנו קל יותר להתנהל עם החלק האשפי שהוא כמו שאפשר לראות יותר קרוב לנו מבחינה אדיאולוגי - יחסים שמבוססים על בסיס
חילוני מבלי לערב אידיאולוגיה דתית. ( אבל כמו שאמרתי זה רק עינין של מראה עיניים, וכי התוצאה הסופית צריכה להיות דומה לתוצאה של פעולת החמס)
ב) בסיס הויכוח בינינו לבין הפלסטינים הוא לא יהודה ושומרון ( השטחים הכבושים), אלא ארץ ישראל כולה.
בעיני שתי הפלגים של העם הפלסטיני , היהודים הם בני מוות ועליהם להעלם מהאזור. אצל החמס זה מסיבה דתית ואצל אשף זה מסיבה של צדק היסטורי
כיביכול ( הננאכבה). מבחינתינו זה לא משנה , גם אלה וגם אלה לא רוצים אותנו בארץ.
ג) ההבדל בין הימין לבין השמאל הוא פשוט. הימין מודע לעניין הזה שכתבתי ב- א וב- ב׳ השמאל שוגה באשליות שניתן לדבר עם החלק האשפי ולהגיע איתו להסדר.
ושאם זה היה נכון עובדתית זה בכל מקרה היה הסדר זמני עד שהוא היה מופר עם יתרון קרקעי עצום לפלסטינים.
למה השמאל מוכן ללכת בדרך זו?
טוב , וזאת דעתי האישית.
על אנשי השמאל חל תהליך של קורולציה , או בשפה של הפיזיקה ״ עייפות החומר״.
100 שנה שהם מובילים את המעשה הציוני הגיע לסופו והחברה עייפים ולא מוכנים יותר לשאת בעול ולשלם את המחיר.
נכון שלאט לאט הדגל נילקח מידם והימין הדתי והפוליטי ממשיך את דרכם, אולם השמאל שהרגיש כאליטה שוב לא מרגיש כך,
והמחיר שהוא משלם לא שווה את התוצאות. על כן אני צופה שלאט לאט התהליך יתחזק והם יהיו יותר ויותר בלתי רלוונטיים.
טוב ידידי, אפשר לכתוב על הנושא תילי מילים, אני במקום הזה גמרתי.
נראה מה יגידו האחרים.
שבת שלום ושבוע טוב
ושחיילינו ישובו בשלום לביתם.
טוביה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים טוביה, בדבריך אישרת בדיוק את מה שאמרתי. להבנתי אתה מסכים עם הניתוח שלי ולא עם המסקנות יקירוביץ'
ברשותך אעבור ללשון קצת יותר חריפה. אל תלך רחוק מידי לאחרים, בגלל שאתה עצמך כך אני מבין רואה את הארץ הזו רק בשלמותה ולא בחילוקה, אינך יכול להעלות על הדעת שאחר ירצה חצי. זה כמו להעלות לדמיונך אדם שיתחתן עם אדם-חצי-אשה-חצי-גבר, לא קיים דבר כזה. הצבתי לך מראה ואתה מתנהג בהתאם אליה, כך שראשית הניתוח שלי הוא נכון.
שנית, בעצם אתה אומר שכשאבו-מאזן מדבר על שתי מדינות לשני עמים הוא סתם מבלבל במח. מדוע? כי יש פני השטח ויש מתחת לפני השטח, אי אפשר באמת לקבל את מה שהוא אומר. בברו הוא מדבר על צדק ושלום. בתוכו הוא בעצם מתכנן תחבולה בקיום העם היהודי. לכן אי אפשר לסמוך על הערבים האלה! שקרנים!
מדוע אתה חושב כך? כי אתה חושב שכך הם פני הדברים. אין לך שום דבר מעבר למחשבה שלך. עשית סקר אצל התושבים הפלסטינים? דיברת איתם?
על דרך ההיגיון, אין לך דרך לביסוסך בגלל הדבר הבאה- יושב לנו אחד בשלטון שבזמן שהוא מדבר לפני האו"ם ולפני כל העולם על צדק היסטורי ופתרון של שתי מדינות לשני עמים, ישנן:
א)הצעת שלום דרמטית מצד מדינות ערב
ב)נורמליזציה והכרה בישראל ע"י מדינות הליגה הערבית
ג)קבלת גושי ההתנחלויות כחלק ממדינת ישראל
ד)ממשל אמריקאי שדוחף לחידוש התהליך המדיני
ומה הוא עושה? כלום. בזמן שהוא זורק לכולם מילים ריקות הוא ממשיך להעביר דרך הפקיד החופשי שלו ניסן סלומיאנסקי יו"ר ועדת הכספים סכומי עתק להתנחלויות (לפחות 1.6 מיליארד ש"ח בשנה). הוא גם יודע שבנט עוד לפני שנכנס למגרש של הגדולים לקח את הכספים הללו שהועברו להתנחלויות מועדת הכספים באופן חוקי, והעביר אותם לטובת פעילות פוליטית של מועצת יש"ע באופן לא חוקי, כי הכספים הללו על פי חוק אסור להם לשמש למטרות פוליטיות אלא ורק לפיתוח ההתיישבות, כי אלה כספים שמועברים מהמדינה. הסכומים שעוברים שם אגב מהווים חצי מהתקציב של מדינת ישראל שעובר מתחת לרגליים שלנו בנוסף לתקציב "הרשמי" של מדינת ישראל. עד כדי כך ראש הממשלה מוכן ללכת רחוק כדי להוכיח שאין תוכו כברו. את בנט יש להעמיד לדין על השחיתות הזאת.
והוא (הראש) גם תומך-יוזם בחוק יסוד משאל על עם: "עריכת משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה או כחלק מאישור של החלטה ממשלתית או הליך חקיקתי במסגרתו תבוצע נסיגה חד-צדדית משטחים שכאלה" (ויקיפדיה). עוד השמת רגל לתהליך השלום, כי אם אתה באמת רוצה לעשות שלום אין שום סיבה הגיונית להעביר חוק כזה אלא פשוט לעשות שלום. בזה אתה מסכים עמי?
וכאן, תדמיין עכשיו לשון פלפול של לימודי דף יוימי, דיבור שני תווים שהולכים למעליו ולמתחתיו לסיגורין, אם תרצה להוכיח שאבו מאזן אין תוכו כברו והוא לא רוצה שלום, תצטרך להוכיח על אותו המשקל שנתניהו למרות כל מה שאמרתי עכשיו כן תוכו כברו והוא כן מעוניין בשלום, אפילו ולמרות שהוא מצהיר בפני האו"ם שהוא רוצה שלום! זה קצת מתוחכם אני מקווה שהבנת.
תן לי סיבה אחת לחשוב מהצד הפלסטיני שנתניהו רוצה לעשות שלום, אם בתור ערבי שגר בשטחים אתה רואה עוד ועוד יהודים שבאו להשתלט על השטח. לתושבים המזוהים עם הפת"ח בשטחים יש ביסוסים לצביעות, אתה מהצד שלך נאלץ להמציא אותם. כי תצטרך למצוא מקבילה אצל אבו מאזן ותושביו, שבזמן שהם מדברים על שלום הם מתכננים להעלים את בני ישראל מהשטח הסהרורי הזה. רק כך תוכיח שהם צבועים, אם כי יש לא מעט פעמים שהם כן מעוותים ומשקרים לאינטרסים שלהם. אבל תצטרך למצוא סיבה הגיונית לחשוב שהם חושבים שהם באמת יכולים לגבור על כוחו האדיר של צה"ל לעומת כמה קלצ'ניקובים מסכנים שיש ברשותם של כוחות הביטחון הפלסטינים, שכיום צה"ל אם הוא רוצה יכול להחרים להם אותם, מספיק שתהיה הוראה מהדרג המדיני.
שמא אתה מזין את חרדתך עצמך? ואם כן בשם מה בדיוק? אל תאשים את האחר בדבר שיש בך עצמך, כי אם זה התירוץ שלך לא לעשות שלום, סימן שאתה יכול לכפר עליו ולהתחיל לעשות משהו, וכאמור, ירושלים עומדת בלב הויכוח הזה. זה הדבר העיקרי שמנע תהליך רציני עד עכשיו. ברגע שנתחיל על ידי פטירתנו מחצי ירושלים שגם כך יושבים שם כמעט ורק ערבים אבל "טוב לדעת לפחות שהיא שם והיא שלנו", נשרטט משם את הגבול דרומה וצפונה.
לפי מה שאתה אמרת, אם אבו מאזן יבוא עם הצעה כלפינו, אולי תהיה מוכן לבוא ולשמוע. "לעולם אל תשלח לומר, למי צלצלו פעמוני הכפר עת ירד בככר ברד פצצות המצהר-
לך הם צלצלו".
אני מצטרף לאיחולים רק משום שאני יודע שנתניהו לא יעז לכבוש את עזה, ולפיכך, הדבר הטוב ביותר לקוות אליו בתוכנית-לא תוכנית השגויה הזאת הוא, שיחזרו כמה שיותר מהר.
יקירוביץ'.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים יקירוביץ, אתה דופק על המסמר הלא נכון! tuvia (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת tuvia
דבריך הם מאוד מתוחכמים ומאוד מפולפלים.
בזמן שאני מבקש לפשט את הדברים, אתה בא להוכיח אותי על דבריי בקשר לטהרת כוונותיו של אבו מאזן!
ידידי, לא הבנתה כלום. אתה סוגר את ראשך בפני דברים רציונליים שמחפשים הסבר פשוט למצב המזופת שבו אנו נמצאים.
לא, אבו מאזן לא מחפש שלום! הוא הצליח להוליך אותך שולל במלל שלא שווה את הדיו שעליו כתובים הדברים.
אשאל אותך שאלה: האם עראפת רצה שלום עם ישראל?
אתה בטח תגיד שכן .
אני אומר לך שלא. ולא בגלל שאני שבוי התחום האמונה של הימין. עראפת לא רצה שלום. הוא רצה להגיע לעמדה של כוח בגדה, ועל ידי
שיטת השלבים לחסל את הבסיס למעמדה של ישראל. בארצה ובתחום הבינ״ל . אתה בטח תגיד שטויות, אבל יש הוכחות למכביר.
בקשר לאבו מאזן, הוא ממשיך בדרכו של ערפאת, אבל הוא הרבה יותר מתוחכם. ממנו ומצליח יפה להסתיר את כוונותיו האמיתיות.
מבחינה מסויימת לדעתי עדיף לישראל להתעסק עם החמס מאשר עם אשף מפני שהחמס לא מסתיר את כוונותיו האמיתיות והוא גלוי לב.
לעומת זאת אשף.... ישמור אלוהים.
בקשר למצב בשטחים.
עד כמה שאני מבין, אם ישראל לא היתה שם היום, הטילים של החמס היו עפים כבר מזמן על נתב״ג ועל תל אביב והמרכז, ושום כיפת ברזל לא היתה עוצרת אותם.
מי שעוצר את ההתדרדרות זה צה״ל ולא אבו מאזן שה מכסימום שהוא יכול לעשות זה להכניס את עצמו לכלא ברמללה ( המוקטעה), או לברוח לחול עם כל הכסף שהוא
גנב ( כמו יתר הראיסים בראשות).
לא אכפת לי לנסות להגיע לשלום עם שתי מדינות עלק לשתי עמים, אבל אני יודע שלא יצא מזה דבר מכוון שבלי לקבל את כל התנאים שלהם ( זכות שיבה, ירושלים, וכו׳),
יצא מכל זה חרטה ברטה.
טוביה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים האם אתה מכיר בקהילת השלום הפלסטינית? יקירוביץ'
אני יכול להביא לך לעדות מאות פלסטינים שהם פעילי שלום כמו שאצלינו יש פעילי שלום. עכשיו תצטרך להתנצח איתי- האם הם מייצגים רק את עצמם או מייצגים משאלת לב של אחוז הרבה יותר גדול באוכלוסיה שלהם? שנינו יודעים שפעילי השלום אצלינו מייצגים דעת קבל די רחבה בציבור הישראלי, אם כוללים את כל הקולות של העבודה, מרצ, יש עתיד, התנועה, והמפלגות הקטנות. אנחנו יודעים שזה די תופס אצלינו. כי אנחנו חיים בעמינו.
אינך חי ברחוב הפלסטיני, אינך חי בציבור הפלסטיני (האם העלת על דעתך שגם הם ציבור, ולא סתם קבוצה של ערבים). ואם סיירת בשוק בקלקיליה לפני שהייתה שטח A אז זה מקביל לכמו שאתה חי ברחוב הישראלי? וודאי שלא. אתה מסייר ברחוב שרגלך לא דרכה בו. היכן תוכל למצוא לי את האישושים לטענתך? במשאלות הלב שאתה כאדם יהודי מניח בעצמך בלי לשאול אצל אדם ערבי? אצל ישראל יש ההוכחה הזאת, כל הקולות הימניים. אצל הפלסטינים, אתה רק משער. ההנחה שלך אופיה הרבה יותר סנטימנטלי מאשר אובייקטיבי. כל מה שתגיד על ערפאת נכון או לא נכון, אתה לא יודע שאבו מאזן ממשיך בדרכו כי משומה אתה יודע מהם רחשי ליבו, אתה רוצה לדעת.
התמימות האנושית עומדת על ההבדל בין לדעת לבין לרצות לדעת. אני לא יודע שיש אלוהים, אני רוצה לדעת שיש אלוהים. אני לא יודע שיש עולם הבא, אני רוצה לדעת שיש עולם הבא. אני לא יודע שהפלסטינים לא רוצים שלום ולו בתנאים מסויימים, אני רוצה לדעת זאת. לזאת קוראים אמונה לא מבוססת. שנובעת מחוסר ברצון ברור. אך רצונך היה בשלום, הייתה מחפש את האישושים ומברר אצל הצד השני, על חשבון אותם חששות שאינך יכול באמת לבססם. אם היית מנהיג של שלום היית דופק לאבו מאזן ולערבים בדלת ומדבר איתם. אם באמת היית מעוניין בזה. זו אמרה הגיונית.
המצב כיום מחורבן טוביה, לזה אני קורא מחורבן. חיברנו פה הכל (גוף שלישי, לא שני). זה שהשואה הייתה נוראית, זה לא אומר שהמצב עכשיו אפילו שהוא רחוק ממנה, אינו גרוע. בגלל השואה אנשים אומרים שכל עוד משהו הוא לא השואה אפשר להשלים איתו. השואה שחקה אותנו מוסרית ממה שאינו השואה. זה הפשע האנושי הגדול ביותר שהופק על ידי האדם לאחר השמדת הנאצים המפלצתיים.
כן יש לי הוכחות אגב, שחוגים מסויימים שהולכים וגדלים רוצים להעיף מפה את הערבים לעזאזל. אגב, אתה לא מסכים עמי שיש פשוט להשמיד את ארגון החמאס?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים הצחקת אותי! החמס הוא אנשים, רב האנשים בעזה קשורים בדרך זו או אחרת לחמס. מה אתה רוצה לחסל את תושבי עזה? בזה אתה תמצא את הדרך לעשיית שלום tuvia
הצחקת אותי.
דרך אגב, נראה לי שזה היתה שאלת מלכודת.
אבל ניחה. הזמן יעשה את שלו.
שלום אתה אומר , הצחקת אותי פעם שניה.
היו מלא סקרים בשנים האחרונות. רוב הפלסטינים רוצים שלום בלי מדינת ישראל.
לא עם מדינת ישראל.
בקשר לישראל, תיקח את רוב תושביה , כולל הימין, רובם רוצים שלום, אבל קודם כל
ביטחון אישי ולאומי.
וכן עוד משהו, תצא מכל הפילוסופיה הזאת.
אנחנו מדברים על דברים פשוטים, אחד ועוד אחד=2 לא שלוש ולא אחד.
ככה זה גם פה. הכל זה בהקשרים רציונליים ואין מקום לרגשות וסנטמנטליזם
מי שהוא סנטמנטליסט, הוא לוקח החלטות שגויות שיוצאות מהלב ולא מהשכל.
טוביה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים הואיל בטובך לצאת למסע אל עולם הרוחות של וולטיר, רובספייר, דידרו, ד'אלמבר ומונטסקייה, אמור להם שייצאו מכל הפילוסופיה שלהם כדי להניע אחורה את כל המהפכה הצרפתית אל האין והאפס יקירוביץ' (ל"ת)
-
-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים יקירוביץ המשפט פשוט להשמיד את ארגון החמאס הוא לא מעשי בשטח. נעמה 38
ולפני שיוצאים בהצהרה שנכריח את הרחוב העזתי לקבל את מרות אבו מאזן צריך לבדוק טוב טוב אם הוא חזק מספיק כדי לשלוט בעזה. תקרא טקסטים שמאלנים הארד קור, ותבין שהדעות שלך (ושלי) הן איי שם במיין סטרים כולל מרץ כמפלגת שמאל מובהקת שהדמימה מנועים לאחרונה. מהשמאל המובהק לא קראתי רעיון מעשי אחד, הטרמינולוגיה כעת היא: טבח, רצח עם, פשעי מלחמה, צריך לצאת ומיד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים בנוסף, גם המגיב הראשון וגם טוביה מוכיחים שהניתוח שלי הוא נכון יקירוביץ' (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים נתניהו הוא אחד המנהיגים החלשים שהיו לנו ואיכשהו הוא עדיין מחזיק אותנו יקירוביץ'
וכי אובמה הוא בכלל שליט חזק? הכי חזק היה היטלר וגם הוא נפל. אני חושב שלעומתם לדידו של אבו-מאזן לעת הזו זה לא מדד. הוא יסתדר, הוא לא צריך להיות "חזק".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים זה בדיוק מה שאמרתי שאתה תגיד, זה בלב המאמר יקירוביץ' (ל"ת)
-
-
