~
היום לא זיהיתי את בני שלי. רק כשהתקרב אלי והביט בעיניים הזקנות שלי, חרושות הקמטים, נזכרתי.
מה קורה לי. אני מנסה לכתוב את סדר האותיות באנגלית, ולא מצליח.
זה כאילו מישהו גנב חלקים ממני. גנב ולא החזיר. אני לא מבין מה זה אומר.
למה כולם מתייחסים אלי אחרת עכשיו?
אני לא זוכר מה רציתי לכתוב כאן, ולמה אני עצוב. קשה לי ללכת.
~
אני חושב שאני חולה. אני מתחיל לשכוח איפה החדר שלי. הרופאים באו לבדוק אותי היום. הם אמרו שיש לי מחלה. הם אמרו שאני צריך לקחת תרופות.
למה אני צריך לקחת תרופות? אני לא חולה. כשאכלתי לא יכולתי להשאיר את האוכל בפה. הרוק המשיך לנזול ולנזול על סנטרי.
כמו מים. אני אלך לשתות מים עכשיו.
~
נפלתי במדרגות. הרגליים שלי רועדות ללא שליטה.
מישהי זרה הגיעה לכאן. היא קראה לי אבא. האם אני אבא? אני לא זוכר. זה כאילו נמצא בתודעה שלי, אבל כל פעם זה חומק מבין אצבעותיי. הכול זר לי.
אני רוצה לצאת לטיול, אבל האישה אמרה לי לא לצאת. כדאי שאלך לישון.
~
אני מפחד. אני לא יודע למה. הכתב שלי נעשה רועד ועקום. האישה הציעה לעזור לי לכתוב. אני לא צריך עזרה. הם מכריחים אותי לבלוע גלולות. תנו לי לחזור לאשתי. תפסיקו להרחיק אותי ממנה. הפנים שלה מתחילים להיטשטש. אני לא זוכר את השם שלה. אני לא זוכר את השם שלי.
אבא, אימא נפטרה, האישה אומרת ומראה לי תמונה קטנה וממסוגרת. אני לא זוכר למה הזקנה בתמונה מוכרת לי. לאישה יש גם שני ילדים. הם קוראים לי סבא. הם מזכירים לי את האישה. האישה מזכירה לי גם היא מישהי. כואב לי לנסות להיזכר.
~
אני מרגיש חלש. אני לא רוצה לאכול. אני רק רוצה לעצום עיניים. תעזבו אותי כולם. יש לי פצעים בכל הגוף. פצעי לחץ. האישה הלכה. איש אחר בא אלי במקומה. הוא מביט בי בעיניים. ואני עוצם אותן.
הוא אומר לי שאני צריך ללכת לשירותים. אני לא מבין מה הוא רוצה. אני משעין את הראש אחורה. על מן בד לבן ודבר תפוח כלשהו.
ושוכח. ומאבד הכל. לאט לאט.
~
~אם יש לכם תגובות חיוביות, זה די יעודד אותי עכשיו. ~
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
