היא רק עמדה שם, בערפל.
רוח קלילה שיחקה בשערה האדמוני, עיניה הירוקות הביטו במקום בעצב והאפלה נבלעה בעורה השחור.
לאחר רגע, היא נענעה את ראשה, הכניסה את האקדח הקר אל תוך פיה וסחטה את ההדק.
לאחר שבריר שנייה צליל נורא נשמע וגופה של נערה נפל על האדמה הקשה.
יללה רחוקה נשמעה בשעה שהתודעה נלקחה מן הגופה באכזריות.
התנים באים.
ואז הציפור.
ואחר כך הזבובים עם הרימות שלהם.
אני מתה. משוררת.
זו הייתה מחשבתה האחרונה לפני שנעלמה ונלקחה לעולם אחר.
ביי עולם חרב, בו לא נתראה שוב.
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה