פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 728 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים עיר המלאכים BAR
התחלתי את מסעי בתור ילדה קטנה בעיר מלאה מלאכים,
ממש אהבתי להיות שם. תמיד היו שם שמחים מלאי תקווה היו מלא פרקי שעשועים וגם המבוגרים שיחקו שם תמיד היה כיף !כל הבתים שם היו בצבע האוטו של המשפחה. זה היה ממש גן עדן כמו באגדות! וכל המלאכים נראו אותו דבר חוץ מצבע השיער. לכולם היה שיער ארוך. תמיד כיף! אך גם תמיד הייתה לי הרגשה מוזרה, כאילו אני לא קיימת, למרות שתמיד בירכו אותי לשלום. הרגשתי כאילו אני שם אבל לא שם, בהתחלה חשבתי ככה זה בגן עדן וכנראה אתרגל אבל זה לא היה זה....
לילה אחד קמתי באמצע הלילה והתחלתי ללכת, אני הייתי ערה וניסיתי לעצור בכול כוחי, אך לא הצלחתי. פתאום מצאתי את עצמי פתאום במזדרון חשוך לגמרי אך בכול זאת הצלחתי לראות משהו. אז הבנתי שמשהו מוזר קורה כאן. אחרי זמן מה הפסקתי להתנגד, ולראות לאן זה יוביל אותי, אבל ברגע שהפסקתי להתנגד שמעתי מן צחוק אבל צחוק רחוק ועצוב של ילד ,ילד קטן.
ואט אט התחלתי לראות אותו. ילד כנראה בן חמש היו לו פנים עגולות ורכות. הוא היה בלונדיני עם עניים כחולות, עגולות ועצובות. נראה שהיה על סף דמעות. הוא כל הזמן צחק ואמר שהוא מצתער. הוא היה לכוד בתוך מן חדר חשוך וקירותיו היו כמו חור שחור ונמשכתי לחדר, נסיתי לעצור ללא הצלחה, והתחלתי לבכות ואז הילד גם בכה ואמר תפסיקי תפסיקי! לאט לאט הוא התחיל לצרוח, פחדתי ואז אמר סליחה בקול חלש ו...........
פתאום נתקע בו חץ ומהחץ יצא נוזל צהוב חרדל בועתי ואיש אמר לי רוצי אל החושך ולעולם אל תחזרי..
אך לא יכלתי הייתי חסרת אונים כאילו לקחו לי את היכולת כאילו אני תקועה בחול טובעני.
זוזי הוא אמר "נו קדימה את לא רוצה לסיים את חייך בגהינום נכון? רוצי!!!!" פתאום חזרו לי כוחותיי ורצתי מהר ככול שאני יכולה למרות הפחד והתחושה המוזרה.
אני לא יודעת איך כאילו הלב שלי החליט לבד ללא עזרה של המוח או של השרירים. .................................................
קמתי והייתי מכוסה בד הרגשתי כאילו קמתי מסיוט. שמעתי בכי חשבתי שמתתי, אבל איך אפשר למות אם אני כבר מתה?
איש אחד אמר " חבל שהלכת לגיהנום היית ילדה חזקה.."
התחלתי לזוז כדי שיראו שאני לא מתה, אך הם הגיבו בצורה משונה כשהורדתי את המגבת הם הסתכלו עליי באופן מוזר. ואז איש אחד תקע בי חנית זה היה נורא. אבל איכשהו נדמה לי כי חזרתי לחיים כאילו לחיים של בני אדם ! ומאז אני לא זוכרת כלום... אבל אני בטוחה שהיה הרבה יותר בחיי
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת Stingray
מצתער=מצטער
בעברית יש או נקודה אחת או שלוש. אין יותר מדי אפשרויות (אני אומרת שזו מזימה של מורות לעברית).
היו משפטים מאוד מאוד ארוכים עם פסיקים במקומות שהיה צריך לשים נקודה.
"בהתחלה חשבתי ככה זה בגן עדן וכנראה אתרגל אבל זה לא היה זה...." ובכן, למקרה הזה יש שתי אפשרויות. או שאת כותבת את המחשבה כך "בהתחלה חשבתי 'ככה זה בגן עדן' וכנראה אתרגל אבל זה לא היה זה...." או שאת מוסיפה ש' לפני. כלומר: "בהתחלה חשבתי שככה זה בגן עדן וכנראה שאתרגל אבל זה לא היה זה...."
הערה דומה יש גם לגבי הילד. או שצריך לכתוב בין מרכאות ("תפסיקי תפסיקי!") או שצריך לכתוב "ואז הילד גם בכה ואמר לי להפסיק."
במקום לכתוב את ה-"ו..........." לפני ה"פתאום" היית יכולה לכתוב בפסקה הבאה רק "פתאום". זהו. זה היה נראה כך: "פחדתי ואז אמר סליחה בקול חלש.
פתאום נתקע בו חץ ומהחץ יצא נוזל צהוב חרדל בועתי ואיש אמר לי לרוץ אל החושך ולעולם לא לחזור." (תיקנתי גם את האמירה של האיש לפני מה שהערתי מקודם).
ב"רוצי!!!!" אין טעם לכל כך הרבה סימני קריאה.
לעומת הפסקה הראשונה, בה היה עודף פסיקים, בפסקה הרביעית היו מעט מדי פסיקים. אני לא מתכוונת שצריך להחליף נקודה בפסיק - אלא שבתוך המשפטים הנכונים שכתבת היה צריך להוסיף פסיק.
עד פה לביקורתיות חסרת התקנה שלי. כל הכבוד אם שרדת עד לפה (סטנג' חפירות בע"מ, זו אני).
עכשיו, לחלקים הטובים:
הכתיבה הייתה מדויקת. אני מתכוונת שלא היו יותר מדי או פחות מדי תיאורים. לא היו רגעי חפירה משמימים ויותר מדי רגשנות אבל הכתיבה לא הייתה מנותקת רגשית.
NICE TO YOU
הרעיון שהצגת בסוף, שמה שאני הבנתי ממנו הוא שלמעשה המתים של עולם המתים הם החיים, היה מאוד מעניין. זה היה יופי של רעיון, בעיקר לאור העובדה שבאותה פסקה ממש ציינת שהיא מתה.
או שאולי למעשה בהתחלה הייתה חיה (מתה עבור המתים) ואז מתה (מתה עבור החיים). טוב, זה מבלבל. הצלחת לבלבל
רעיון וכתיבה מעניינים, אם כי מבחינה טכנית ואסתטית יש עוד מה לשפר. בסך הכל: יופי של סיפור ראשון.
בהצלחה בהמשך!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת זאבה~
*מצטער
וואוו! הסיפור שלך ממש טוב! מי ידע שאת כותבת ככה? *אני!*
ואת מליון הנקודות שלך אחרי 'שרירים' היית יכולה להחליף בקלות ב3 נקודות או כוכביות(***/...)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
