הבטתי בך...עמוק בתוך עינייך החומות כאדמה הקשה מתחת לרגלינו המדממות...כאב לי כל כך, לא בגלל הפצעים אשר פילחו את בשרי הרך...כאב לי בגללך,
הורדתי את מבטי אל כיוון החור אשר נוצר בבטנך וכיסה את רגליי בדם סמיך ואדמדם אשר גלש וצנח על הקרקע,
אתה הרמת בקושי את ידך המדממת וסובבת במאמץ את ראשי בחזרה אל עינייך המהפנטות
"ל...ל...למה עשית את זה? למה הגנת עליי כך? זה היה ממוען אליי..." שאלתי אותך בטון חנוק מן הדמעות אשר הצטברו בעיניי,
אתה שתקת וסימנתי לי בגניחה חרישית לקרב את ראשך לכיווני...הרמתי את ראשך...המרחק בינינו היה רק סנטימטרים ספורים בלבד,
הסמקתי קלות...מזמן לא הרגשתי את נשימותיך הרכות קרוב כל כך לפניי...מזמן לא הבטתי כל כך עמוק בעינייך המהפנטות...מזמן לא הראיתי רגשות כלפיי מישהו,
אתה התקרבת אליי יותר... הרגשתי איך ליבי מקפץ באוויר ומקשה על נשימתי החלושה...המרחק בינינו היה מועט כל כך עד ששמעתי את פעימות ליבך החלושות...שנינו ידענו כבר מה עתיד לקרות...שכל שנייה חשובה...שכל רגע מבוזבז יכול לעלות לנו אך בכל זאת לקחת את הזמן,
תפסתי בחוזקה בעורפך והצמדתי את ראשך לשלי...שפתייך העדינות הוטחו בשלי בחוזקה...התשוקה בערה בין שנינו...מעולם לא הרגשתי כך קודם לכן...פקחתי את עיניי והבטתי בפנייך...זיק של אושר עבר בעינייך הגדולות בעוד שפתייך רוטטות מהתרגשות,
הרחקתי מעט את ראשך משלי והשכבתי אותך בחזרה על הקרע,
"עשיתי זאת כי לא רציתי שתיפגעי..."אמרת וגנחת חלושות "ג´ולייט...אני אוהב אותך...אינך מבינה עד כמה אך איני יכול לראות אותך סובלת כך...המשיכי הלאה...תשכחי אותי...תמצאי אהבה חדשה...תלכי אחריי החלומות שלך...תבני משפחה...עשי את כל מה שרצית אך בגללי לא יכולת...תבני חיים נורמאלים...פשוט תישארי מאושרת, בשבילי" אמרת ועצמת את עינייך... הרגשתי שאיבדת את נשימותיך,
לחצתי על העורק הראשי והרגשתי איך דופק ליבך דועך עד שגם הוא נעלם,
הדמעות עלו בעיניי והחלו לטפטף על בגדייך המגואלים בדמינו...מה אעשה בלעדייך? מי יהיה לי למשענת? מי יוכל לעזור לי? לשמוע את זעקותיי החלושות? עם מי עוד אוכל לדבר? לשתף? לחלוק את הרגשות העזים שהרגשתי כלפייך? מה עוד אוכל לעשות?
"למה?!" זעקתי את השמיים והבטתי שוב בפנייך...חיוכך החם ניבט אליי מפנייך אשר נהיו קרות יותר משניה לשנייה...
"גם אני אוהבת אותך..." אמרתי וליטפתי את פנייך בעוד הדמעות ממשיכות לזרום...
אז אמממממממ זהו :) מקווה שאהבתם
וכן הלוחשת לספרים הקשבתי לעצתך והוספתי את השורה...מקווה שזה המתיק את הכאב :)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
