הסיפור על עץ הצרות
מכונית השברולט ההדורה החליקה אל תוך הלילה. איש העסקים שנהג בה הפך במחשבותיו בשביעות רצון. זה היה יום טוב לעסקים. לפתע, השמיע מנוע המכונית רעש מוזר, לאחריו פיצוץ קטן והמנוע נדם בעוד הנהג המופתע מנווט לשולי הכביש הצר. זו הייתה דרך כפרית בלב איזור נידח.
הוא ניגש לפתוח את מכסה המנוע והתבונן פנימה. אחרי כמה שניות הבין שאין לו מושג. הוא מעולם לא צריך היה לטפל במנוע של רכב. אחרי כמה דקות של צער על הזמן ההולך לאיבוד ותחושה של חוסר ישע הופיע מעבר לעיקול הדרך טנדר ישן, מקרטע באיטיות ובהתמדה. איש העסקים, מבויש משהו, סימן בידו לנהג לעצור. הטנדר עצר מאחוריו בשולי הדרך ומתוך תא הנהג הזדקף באיטיות אדם מבוגר שניכר היה עליו שעמל קשה במשך כל היום. הוא ניגש אל הנהג וחייך בחביבות "תיתן לי להציץ פנימה?" "בשמחה" ענה איש העסקים "אין לי מושג מה עושים עם כל החוטים, הצינורות והלכלוך".
הפועל המבוגר רכן מעל המנוע הדומם, משך פה, בדק שם וניגש לרכבו כדי להביא משם ארגז כלים. אחרי חמש עשרה דקות עבודה היה המנוע מוכן לפעולה. "כמה אני צריך לשלם לך?" שאל איש העסקים. "אינך צריך לשלם לי דבר, שמחתי לעזור" נענה. "אבל אתה נראה כל כך יגע, אני מניח שהינך עובד בעבודת כפיים קשה, עצרת בדרכך הבייתה כדי לעזור לי, לקחתי זמן מזמנך, אני מבקש לשלם לך עבור העבודה שביצעת. הרי לא היית חייב לעזור לי" אמר איש העסקים.
"עזרתי לך מרצוני ומשום שגם אתה נראה כמי שעבר עליו יום ארוך אני מזמין אותך לנוח שעה קלה בביתי בטרם תמשיך בדרכך. אני מבקש שתעתר להזמנתי". איש העסקים נסע בעקבותיו והם הגיעו לבית איכרים קטן. בדרך אל הבית, לאורך השביל, סיפרו זה לזה קצת על שפקד אותם במשך היום. הפועל נראה יגע מאוד ודיבר באיטיות. קצת לפני שהגיעו לדלת הכניסה לבית פנה אל צד השביל וליטף בשתי ידיו הכבדות עץ קטן שעמד בצד הדלת. מיד אחר כך פתח את הדלת ונכנס פנימה במרץ כשהוא קורא בקול גדול וצוהל לבני משפחתו. ילידיו רצו אליו לחבקו ואישתו, לאחר שניגבה את ידיה מן המלאכה שעסקה בה באותו רגע התקרבה אליהם בחיוך ובמאור עיניים. האורח הוזמן פנימה והוצע לו משקה משיב נפש. הם ישבו בבית כחמש עשרה דקות ואז לייוה המארח את אורחו לרגע למכוניתו.
כשנסגרה הדלת מאחוריהם פנה איש העסקים לפועל ואמר לו "ראיתי מה עשית לפני שנכנסת. ליטפת את העץ הזה ופתאום חל בך שינוי אדיר. כל עייפות היום התנערה מעליך כלא היית והקמטים החרוצים בפניך החליקו. ענן הדאגה והיגעות שרבץ מעל עיניך נעלם. אתה יכול להסביר לי מהו העץ המיוחד הזה?"
"אה" חייך הפועל, "זהו עץ הצרות שלי. בכל ערב, כשאני שב הבייתה מעבודת יומי אני נושא עמי את כל צרות היום - מכשירים שהתקלקלו, אנשים שהתרעמו, עייפות, ניירת - משא כבד מאוד. אבל כל אותן צרות אינן צריכות להעיב על חיי משפחתי הקטנה. הן אינן יכולות להביא לנו תועלת אלא בעיקר צער. לכן, כל ערב, לפני שאני נכנס הבייתה אני תולה את הצרות שלי על העץ הקטן ונכנס פנימה נקי".
"זה נפלא" אמר איש העסקים בהתפעלות "זה עובד?" "ודאי" השיב לו הפועל "לא רק שהעץ נושא את צרותי במשך הלילה אלא גם שבבוקר, כשאני יוצא שוב לעבודה, איכשהו הצרות נראות קטנות ומכווצות יותר..."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
