אתה היית בחדר שלך,
ואני בשלי
אצלך הדלת סגורה.
אצלי פתוחה, כדי שאשמע
בשקט
מעט מתוח משחק לפי החוקים
כדי לא להפריע.
ילד.
וכמו נהמה של חיה משחרת לטרף
היא הייתה נפתחת
והיה ברור שכמו מפלצת רדומה
משהו העיר אותה משנתה
ואת זעמה הייתה תובעת
וסעף וסערה ושצף וקצף
היו מתפרצים בחרון
ואני אל מולך הייתי בשקט
נדום.
עומד בתוך הים, מנסה שלא לטבוע
וגל שמכה ואני שנשבר -
ילד.
אתה היית בחדר שלך
ואני בשלי
אצלך הדלת סגורה
אצלי פתוחה, וילדי ממלאים את הבית
ברעש.
מעט מתוח, כי לא משחק לפי החוקים
ולא רוצה להפריע.
כי ילד...
וכמו חיה פצועה אנושות
היא קפאה שם בנשימות אחרונות
לא נעה
לא זעה
סגורה
ומאחוריה אתה נמק וגווע
ואני מסרב לתת לך לעזוב
ומזהה בתוכי את הסער והקצף
ואת התמכרותי לעוצמה שבכעס
שפועם בי גם אם אדום
עומד אל מול הים
ומפחד אליו לגשת
מגל נשבר אם יכה
ילד.
אתה היית בחדר שלך
ואני בשלי
אצלך הדלת סגורה
אצלי פתוחה
וכולם ממלאים את הבית
בקול
כבר לא מתוח, כי הופרו כל החוקים
ואין למי להפריע
ילד
ואין דבר מעבר לדלת
וריק חדרך
ויבש הים ונסוג
למעט אור נר מרצד בדממה
ואני מתעורר ובמקום סער העצב
ובלית שצף תבוא מועקה
ובאין חרון צריבת הגרון
ובהעדר הקשר והשגת הסליחה
אתפלל כי תעלה ארוכה
עם הזמן ומתנת השכחה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה