שמעתי שפעם, לא לפני הרבה זמן, באזור תל אביב, אבל לא זוכר בדיוק איפה, ומתי, אבל לא מזמן, רצחו בנאדם, בזריקת רעל. כזו שמשתקת את השרירים לאט לאט, עד שהלב והריאות מפסיקים לפעול. בכל מקרה, הזריקו לו את הרעל והעלו אותו על האוטובוס לירוחם. אלה שהעלו אותו אמרו לנהג שהחבר שלהם עייף ושהוא שתה קצת, אבל לא יעשה בעיות. הם השאירו אותו שם עם נגן מוזיקה ואוזניות, וירדו בתחנה הראשונה, עדיין בתל אביב, עם המוזיקה בפוּל ווליום. כל הנסיעה צעקו על המסכן, הגוסס לאיטו בעודו משותק, הנפטר באמצע הדרך, להנמיך, ששומעים את המוזיקה המחורבנת שלו מהאוזניות. נתנו לו פרצופים זועמים. אחרי יותר משעה נסיעה, כשהאוטובוס עלה על מהמורה באחד הכבישים המשובשים בדרך דרומה, הבחור המת, שכל הזמן הזה היה מרוח על החלון, בעודו מורח ריר וקצף, עף הצידה ונפל באמצע המעבר, ולא קם. רק אז הנוסעים הבחינו כי הוא מת. הבני זונות שמו לו מיקסים מפגרים של דאנס ושל פופ משנות ה 70'. סאני, אבבה, דברים כאלה. של חדרי כושר. איזו דרך נוראה למות. והוא לא היה מסוגל אפילו להנמיך. הדבר האחרון שאתה שומע זאת מוזיקה מחורבנת. שעה לפני הנסיעה הם הזריקו לו, בעודו כפוּת, חומר נוגד הקאה בשם סֵטְרוֹוֶל, שכנראה הגיע דרך השוק השחור האסיאתי, ולאחר קצת יותר מארבעים דקות הם הזריקו לו פֵּנְטוֹבַּרְבִּיטָאל, שאותו הם השיגו דרך קצין מושחת בצבא הסיני, שמשתמש בחומר הזה להוצאות להורג, שמכר את החומר דרך האינטרנט. גם כשהוא נהיה כחול, אף אחד לא התייחס. רק המשיכו לצעוק עליו. הוא היה צריך ליפול ולחסום את המעבר ולהפריע לנוסעים כדי שהם ישימו לב שהוא מת. חיות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
