פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 636 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-4 חודשים סגנון חופשי -סיפורונצ'יק I.V olokita
אני רוצה לספר לכם סיפור. אבל לא כזה מטאפורי כמו שאני תמיד מספר על מוות ומחלות קשות ואנשים שעושים דברים נשגבים. גם לא אחד עם הרבה מילים מנופחות או פסיקים ונקודות ואפילו לא אטריד אתכם בסיפור עם מבנה בעל רצף הגיוני או כזה שיהיה מסובך מידי. רק סיפור, פשוט וקצר, משהו בסגנון חופשי בלי רווחים או מניארות ופלפולים, מה שנקרא בז'רגון של העמך "חרא של סיפור". בלי מוסר השכל, בלי חוקים מגבילים. פשוט, אמיתי וטיפשי. ממש כמו אותו מעשה שפעם עשיתי, אז בבריכה בשטוטגארט דקה לפני שהמאמן צעק עלי שאוריד כבר את האימונית המזורגגת הזאת ואקפוץ אל המיים או שהוא יזרוק לי אבן בגודל של אגוז בדיוק אל המצח ואני אפול כמו גוש של חרא ישר לבריכה ואוליי במזל (שלא אופייני לחרא) גם אטבע ואפילו אמות כמו גיבור לאומי. ולמרות שידעתי שבקגב לימדו אותו איך לעשות את הטריק הזה עם האגוז, המשכתי לעמוד שם כמו מטומטם, מתעקש לא לזוז, כי בשום פנים ואופן לא רציתי שידע שאני מפחד ממנו אבל יותר כי פשוט רעד לי הפופיק מעצם המחשבה על המיים הקפואים בבריכה האולימפית הזאת. "נכון, שמעת נכון" צעקתי אליו, "גם אם תזרוק לי סלע למצח אני לבריכה הזאת לא נכנס!". ולמרות שידעתי שהוא לא סתם מאיים ושאם רק ירצה הוא יפגע לי אפילו בשערות שבאוזן, נשארתי לעמוד שם כמו בוק והאימונית עדיין עלי. מה לעשות, ככה אני. יש לי כבוד למאמן שלי, לנבחרת שלי ובמיוחד למדינה שלי. אבל יש לי גם את העקרונות שלי והם כמו ברזל, וכשאני מחליט משהו אפילו אלוהים לא ישבור אותי ובטח לא יורי. ואפילו שידעתי שאני עלול להסתבך ולחטוף את המכות של החיים שלי (כמו באותה הפעם בכיתה גימל כשאבא גילה שאני משקר ושכן יש לי שיעורים למרות שאמרתי שאין) עדיין החלטתי שהרוסי המנופח הזה יכול לקפוץ לי לכל היותר. ולמה כל זה? כי נמאס לי לשחות בלי מטרה אמיתית אבל בעיקר כי פשוט היה קר בארץ האנטישמית הזאת וקור כמו שמרביתנו יודעים, פשוט מכווץ את החשק ובלי חשק אין לך הנאה מכלום ובמיוחד לא מבנות המין השני.
אבל בגרמניה הקור הוא לא סתם. כאילו, זה לא קור מן הפה אל החוץ, של "וואו" או אפילו "ראבק כמה קר כאן". לא הוא לא. בגרמניה הקור הוא כמו מיים קרים במקלחת בחורף כשאמא שכחה להדליק את הדוד. זה קור שגורם לך להאמין שאלוהים עושה להם דווקא. כי ככה זה כשהוא לא אוהב מישהו. הוא מוחק אותו ישר, אז עכשיו במאה הזאת הוא שונא אנטישמיים אבל כנראה שגם קצת מתעב יהודים. אז להם הוא שם חורף ולנו תקע את הקייץ, כמעט לאורך כל השנה. ועקרונית, אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שכל הקור הזה הוא עונש בעיקר בגלל מה שהם עשו לפני כמה עשרות שנים ליהודים ולצוענים ולכלבים (הכלבים נכנסו לפה רק בגלל הביטוי שבאופן אירוני מקושר אליהם יותר מכל יצור אחר שחי בעולם הזה וזאת למרות שהם סובלים מהקור בדיוק כמו חתולים, כבשים או אלפקות לצורך העניין). אבל אני באופן אישי לא מאמין באלוהים, מה גם שהקור הזה התחיל בכלל עוד הרבה לפני שהיטלר היה בתכנון של האבא האוסטרי והאמא היהודיה הזאת שלו. אז כנראה שלא זאת הסיבה לקור הנוראי הזה. אבל מה כל זה חשוב כשבדיוק עכשיו אני עומד במרכזה של סיטואציה אשר בסיומה (ככל הנראה) אני אחטוף איזה איצטרובל רוסי ישר אל המצח ואפול כמו במות גיבורים אל מחשכיה של בריכה אולימפית בארץ קפואה של אנטישמים בווארים.
"אז לפחות תארגן לי תנור שיהיה לי חם כשאצא!" אני צועק ליורי ומיד מתחרט. כי הוא גם מאמן אבל בעיקר הוא רוסי ואין לו סבלנות, לא ליהודים, לא לגרמנים, לא לדניאל וגם לא ללוגיסטיקה שכוללת להביא תנורים או למצוא כבל מאריך באמצע גרמניה. והקור הזה לא מדגדג ליורי אפילו את הקצה של הציפורן. אבל לי זה כן מדגדג ואפילו מכאיב. ממש כמו שכאב לדניאל שניה לפני שיורי שבר לו את החשק. וואו, ואיזה חשק מפואר היה לדניאל. הכי גדול שאני ראיתי. וכל הבנות היו באות לראות אותו שוחה והן עודדו אותו ובגלל זה הוא ניצח תמיד. אבל גם בגלל שהוא לקח סטרואידים. בכל אופן יום אחד דניאל התחצף ליורי. סתם בלי סיבה של ממש. אז יורי רדף אחריו עד שדניאל החליק ונפל. זהו ומאז שנשבר לו החשק הוא כבר לא בא יותר, לא לאימונים ולא לתחרויות. וגם הבנות הפסיקו לבוא ובלי בנות כל השחיה הזאת כבר בכלל לא שווה. וזו אוליי הסיבה העיקרית שנמאס לי לשחות, אבל גם בגלל הקור הנוראי הזה שמכווץ לי ת'חשק שממילא גם ככה יצא דיי קטן.
איי.וי אולוקיטה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-4 חודשים אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך :) מישי
גם כשאתה סתם מספר סיפור, יש למשפטים שלך משקל..
ואני ממש אוהבת את זה:)
לדעתי זה גם הרבה יותר יפה. כשהמשפטים בנויים בצורה ברורה, הגיונית, מסתדרת.. אתה יכול לכתוב שטויות - וכולם [או לפחות, אני] ימשיכו לקרוא עד הסוף..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה רבה. אני מעריך כל דעה ותגובה. I.V olokita
-
לפני 11 שנים ו-4 חודשים בבקשה:) מישי (ל"ת)
-
-
-
