פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1323 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-3 חודשים ההתחלה חלק שני דוידי
2.
היה לי עוד תיק חוץ מרננה ניסנוף, הייתי אמור לנסות למצוא את מוטי בן עזרא, למרות שבעצם כבר מצאתי אותו. מוטי בן עזרא קנה בקבוקי שתיה, חומרי ניקוי וביסקוויטים בשישה מיליון שקלים, הוא שילם בצ'קים דחויים של החברה, מכר את הסחורה במזומן, וכשהצ'קים התחילו לחזור, הוא נעלם.
דוד חכם הגיע אלי חמישה ימים אחרי שהצק הראשון חזר.
"חשבתי שדפקתי אותו, מכרתי לו את הביסקוויטים במחיר כפול, בסוף הוא דפק אותי, כל הצ'קים שלו חוץ מהראשון חזרו." הוא סיפר בדכדוך.
"ככה זה בחיים." אמרתי, פעם דופקים ופעם נדפקים.
הסברתי לו, שיהיה קשה למצוא את מוטי בן עזרא, וגם אם נמצא אותו, לא בטוח שנצליח להוציא ממנו את הכסף ודי בטוח שזה ייקח הרבה זמן.
"זה עניין של עקרון ושלוש מאות אלף שקל." הסביר לי דוד חכם.
דוד חכם שילם לי במזומן והלך, למחרת התחלתי לחפש את מוטי בן עזרא.
בהתחלה זה נראה פשוט, מצאתי את הפלאפון ואת הכתובת בלוד בלי בעיות. רחוב שלמה המלך עשר, שכונת בנית, שורה אפורה של בנייני רכבת שלא נוסעת לשום מקום, עצי דקל מרוטים, רחוב נטוש, המון מקומות חניה.
החניתי את האוטו ויצאתי החוצה.
המדרכה כוסתה בשברי זכוכית שנצצו בשמש, ביוב זרם בין הבתים האפורים והסריח את האוויר. עליתי במדרגות לקומה השלישית ודפקתי על הדלת. אשה זקנה וכפופה עם פנים כהות ומטפחת ראש צבעונית פתחה לי.
"שלום, איפה מוטי?"
"בגן ציבורי למטה." היא אמרה וטרקה את הדלת.
מוטי בן עזרא שכב רדום על ספסל בודד מול הנדנדות הדוממות. הוא לבש במכנסי התעמלות כחולים מניילון עם שני פסים לבנים בצד וגופיה לבנה צהבהבה. הוא היה קרח, לא מגולח ורזה כמו דוגמנית על. הוורידים בידים וברגלים היו מנוקבים בכל מקום אפשרי, האישונים היו שחורים קטנים והמבט קהה, תפל.
הושבתי את מוטי בן עזרא על הספסל, הוא בקושי שם לב.
נתתי לו סטירה, הוא התקפל והתחיל להקיא. אחרי שהוא גמר להקיא, הוא הרים את הראש והסתכל עלי במבט מבולבל.
"מה 'תה רוצה?"
"למי נתת את תעודת הזהות שלך?"
"לא יודע, לא יודע." הוא מלמל, "אין לי תעודת זהות."
"אני אתן לך מאה שקל." הוצאתי את השטר מהארנק ונפנפתי לו מול הפרצוף.
העיניים שלו הבריקו ואז נכבו והוא אמר בעצב, "לא יודע... אם הייתי יודע, וואללה הייתי אומר 'ך. הוא בא שילם לי מאתים שקל והלך. "
"זה האיש הזה?" הראיתי לו את התמונה של האיש, שכנראה לא קראו לו מוטי בן עזרא.
"נראה לי." הוא ענה בהיסוס.
"איך קראו לו?"
"לא יודע."
"באיזה אוטו הוא בא?"
"לא יודע."
"הוא בא עם מישהו?"
"הוא בא לבד, כמוך."
"אז שלום." אמרתי וקמתי מהספסל.
"מה עם המאה שקל?"
"אין מאה שקל." אמרתי והפניתי לו את הגב.
מוטי בן עזרא הסריח, הגרביים שלו היו מלוכלכים, כנראה שהוא לא כיבס אותם כבר כמה שבועות. אם הוא ימשיך להזריק, הוא ימות תוך שלושה חודשים פחות או יותר, את מוטי בן עזרא לא מעניין מה חושבים עליו השכנים, לא מזיז לו שאמא שלו בוכה בדירה למעלה, למוטי בן עזרא לא אכפת משום דבר עכשיו.
קצת קינאתי בו.
לאיש שקראתי לו מוטי בן עזרא, היה כנראה שם אחר לגמרי. מה שבפנים, זה לא מה שבחוץ. אני שונא מעמידי פנים, אני שונא שקרנים, אני שונא את מוטי בן עזרא או איך שלא קוראים לו.
נסעתי חזרה תל אביבה. עמודי חשמל דילגו מעבר לחלון המכונית המאובק.
למען האמת אני לא חושב שלדוד חכם אכפת יותר מדי, הוא רק רוצה את הכסף שלו בחזרה ואם לא, אז לפחות להראות למס הכנסה שהוא ניסה לגבות את החוב, אחרת הוא לא יוכל להזדכות על שום דבר.
אבל אני משום מה כועס, מוטי בן עזרא בא לי בזמן לא טוב.
אני יודע שהוא לא ברח לניו זילנד לגדל כבשים, יש לו פה אישה שהוא רוצה לזיין, ילדים שהוא צריך לדאוג להם, כסף קל שקורא אליו כל בוקר וצועק, "אני רוצה הביתה מוטי". מוטי בן עזרא, תקוע בחיים שיש לו, בעתיד שהוא חשב שיהיה לו, בעבר שנאחז בו בציפורניים שבורות כמו נרקומן שעומד מזיע בצומת בבגדים מלוכלכים, מתחנן לשקל.
יכולתי להריח את מוטי בן עזרא- הוא פה , בארץ הקטנה הזאת, שמסביב לה יש מדבר, ים של מוות וגדרות תייל מרוחות בדם ובשר ואם הוא פה, אני אמצא אותו.
איך אני אמצא אותו? אני עוד לא יודע.
אין טעם להגיע למחסן, המחסן ריק, גם למשכיר יש רק צ'קים בלי כסוי.
הפלאפון והטלפון מנותקים, מוטי בן עזרא או איך שלא קוראים לו, הפסיק לשלם עליהם מזמן. המשטרה? הם מחפשים רוצחים, סוחרי סמים ואנסים, יש יותר מדי מהם בחוץ וגם לרוץ אחריהם הם לא מתלהבים, אלא אם כן תבטיחו להם צילומים בעיתון. מוטי בן עזרא נמצא בתחתית הרשימה שלהם, הם יקחו ממך את התלונה ולא יעשו שום דבר.
אבל אני יודע איך הוא נראה, אני יכול לנחש למי הוא מכר את הסחורה והוא השאיר עקבות כמו כולם, אני לא יודע איך, אבל בסוף אני אמצא אותו.
הדרך היא פשוט הפוכה, איך שאתה הולך תמיד, לך ההפך. איפה שאתה פונה ימינה, פנה שמאלה, איפה שאתה עולה למעלה, רד למטה. איפה שאתה צוחק- תצרח ותבכה, איפה שאתה מזיל דמעה- צחק בקול רם.
כאן, מה שחשוך מואר ואת מה שמואר אי אפשר לראות.
אנשים לא אוהבים ללכת אל החושך, גם אני לא. לפעמים אין ברירה. לפעמים צריך לבחור בין הרע לעוד יותר רע. הצללים קוראים לך ואתה חייב לבוא. מסוכן ורע שם ואתה יודע שתמצא שם רק דברים שאתה לא רוצה למצוא.
הצעד הראשון הוא הכי גרוע.
טעות, הרגע לפני הצעד הראשון הוא הכי גרוע, כמו הרגע לפני הקפיצה לבריכה מלאה במים קרים. רק מה שנמצא שם בחושך לא דומה לבריכה, אפילו לא קצת. זה לא דומה לשום דבר שאתה מכיר וטוב שכך, טוב שהחיים שלך טובים, נוחים, לא מטרידים.
כמו שאמרתי בהתחלה, לפעמים אין ברירה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים יש עוד? שיווה
היי :)
קראתי את החלק הראשון והשני, אני אוהבת את האוירה שיצרת מעלה בי ניחוח של משהו,
סדרת טלויזיה או סדרת ספרים, בלש פרטי שפותר תעלומות,
רק לא מצליחה להזכר מה! ארר... :-)
אהבתי מאד, איפה ההמשך?
האם זה מהספר החדש שלך?
סליחה על שאלות הקיטבג לא הייתי כאן לאחרונה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-2 חודשים הי שיווה חביבה תודה על ההתענינות, שמתי לב שנעלמת.... דוידי
כן זה מהספר החדש שלי, אני כרגע מנסה להוציא אותו דרך הדסטארט (אתר מימון המונים, אולי שמעת על הקונספציה...)
הנה הלינק פה.
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=6526
אשמח אם תציצי...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 11 שנים ו-3 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת זאבה~
-
לפני 11 שנים ו-3 חודשים מצטער שהשמות מפריעים לך... דוידי
יש להם כמובן משמעות סמלית ולכן הם נשמעים מוזרים, כמו שקראת בהתחלה אולי, כל הסיפור הבלשי מתקשר לסיפור של אורפיאוס בשאול, מכירה? ומכאן גם השמות של הדמויות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-3 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת זאבה~
אני לא מכירה את את הסיפור של אורפיאוס בשאול(אלא עם הוא זה שהחזיר את אהובתו מהשאול), אבל לדעתי השמות רק קוטעים את רצף הקראה זה חבל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-3 חודשים כן אורפיאוס הוא זה שהחזיר את אהובתו מהשאול, דוידי
הוא ירד לממלכת המתים לשחרר את אורידיקי , מציפורניו של האדס ופרספונה אך נכשל.
תודה על ההערה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
