שלום לכולם! זה הפוסט הראשון שלי פה.
למטה צירפתי סיפור שכתבתי. מקווה שתיהנו!
----------
זו הייתה שעת לילה מאוחרת. שכבתי במיטה. לא יכולתי להירדם. הבטתי הישר למעלה. כשעיניי התרגלו לחשכה, הוא התגלה לפניי. הוא נח על התקרה בשקט. נדמה היה שאף שריר בגופו המשוכלל לא זז. לא ראיתי את כל הפרטים שיצרו את היצור, אבל תיארתי לי אותם בראשי. תיארתי לי ששערותיו הדקות סומרות. שעיניו הרבות פקוחות ומתבוננות. שהסימן היחיד לחוסר המנוחה שלו הוא תנועה בלתי נראית, בלתי מורגשת, של הזרועות המכסות על פיו, תנועה רעבתנית, תזזיתית. תיארתי את הדפוס המורכב המצויר על גופו: הצבעים, הפסים, העיגולים... פרטים שצוירו בעדינות רבה, כמו אותיות שנחרתו על גרגיר של אורז. תיארתי לי דריכות, נחישות, מוכנות לכל.
ובעודי מתבונן, הרגשתי שגם אני נדרך. פקחתי את עיני. כריתי את אוזני. חיפשתי כל סימן לתנועה, כל תנודה קלה. הרפיתי את גופי, כדי שיהיה מוכן להתרחשות הכי קטנה. נשמתי לאט, כדי להתערבב עם האפלה והדממה.
כך חיכינו, אני והוא, אבל שום דבר לא קרה.
ואז נרדמתי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
