אחח, למה ביד, יש לי שם פצע, לצערי, זה הדבר הראשון שזכרתי, די, אדוני השוטר, מה כבר עשיתי? אני שנים לא עשיתי כלום. יש לנו סיבה לחשוב שאתה אחראי לרצח של שני אנשים, הוא אמר, אני לא זוכר כלום, אמרתי, זהו.
מה קרה קודם, אני לא זוכר כלום, לקחו אותי לאנשהו, מקום קטן, סגור, מה זה כאן, בית משוגעים? לא, אמר האיש שמולי, זה חדר תחקורים, איפה היית בין אחד לשתיים בבוקר שלשום? לא זוכר, אמרתי, אני באמת לא זוכר, חשבתי לעצמי, זהו.
אני לא זוכר מה קרה, אבל אני במשאית, מסיעים אותי לאנשהו, זהו, הגענו, בניין לבן גדול, הכניסו אותי, מכל צידיי, אנשים צרחו, קפצו וצחקו, הם היו משוגעים, בקצה גן החיות עמד כלוב אחד ריק, הכלוב שלי, זהו.
אני לא זוכר כלום, זה לילה, אני בחדר לבן מרופד, בצד אחד רואים החוצה לשאר המשוגעים, הם מדברים מתוך שינה, אני מנסה לישון, בחוץ החתולים מייללים, לא הצלחתי לישון, ואני מדבר אל עצמי, אולי אני באמת משוגע, זהו.
איפה אני, חדר קטן לבן, ומי אני, אני לא זוכר כלום.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
