היו הייתה ילדה קטנה שרצתה רק לשחק
היו הייתה ילדה קטנה שרצתה רק לחבק
אבל העולם הוא רע! אמרו לה לילדה
תיזהרי ילדה קטנה! שאיש בך לא יפגע
אבל העולם הוא טוב! זועקת הילדה
העולם הוא של ה'! ואין כאן שום חידה
חה! לועגים לה כולם, גם הגדולים והקטנים
ילדה את תמימה כל כך! לא כאלה החיים
ואם תמשיכי כך לחלום תחיי בתוך דמיון
בתוך ספר בתוך שיר! תחיי בדיכאון
ואם תמשיכי להילחם בכורח המציאות
העולם בך יתנקם ואת תמותי בטעות
לא! לא! לא! לא אמות איני רוצה!
ואת ההתחברות האמיתית אני עוד אמצא!
וכולם לה מסביב שרים מוחאים כפיים
ילדה תינוקת תינוקית איך תגיעי לשמיים
והילדה בוכה, בוכה, בוכה בלב נשבר
והילדה כולה דמעות כי מר לה, מר לה, מר
וכולם מסתכלים מתבוננים בה בתמיהה
ילדה שחקי, ילדה צחקי, ילדה את נפלאה
אבל איך? שואלת הילדה
כי איך אפשר לשמוח
כשהכאב שלה שבור בלב
וכבר אין לה שום כוח
יש אנשים שכבר עברו, עברו את השואה
מספרים אותם האנשים במבטי תמיהה
ויש כאלה בלי אמא, ויש כאלה בלי אב
אז מה את מתבכיינת ילדה קטנה עכשיו
למה אני בוכה? אה באמת, למה.
למה אני בוכה? הוי כמה, כמה, כמה
כי כולם חושבים שאני תמימה
שלא למדתי ת'מציאות
ולכן הם כל הזמן שולחים לי,
מכתבים של התאבדות
קראי ילדה, תראי ילדה,
שמעי, שמעי הכל
את קטנה תמימה ואבודה
ואלוהים גדול
את ילדה תמימה ילדה קטנה
ילדה תמימה וחולמנית
ראי ילדה כך עוד תמותי
את באמת לא אמיתית
זרקי תספר זרקי אותו
זרקי אותו לפח
תפסיקי להחליף ספרים
עולם המציאות הוא המוצלח
המציאות רעה,
אך סוף סוף מציאות
שלחי את הדמיון מכאן
תפסיקי! זאת טעות!
את הדמיון הם מחריבים לי
ומחריבים לי בית מקדש
בית המקדש האמיתי
בדמיון של ממש
כי אם הוא לא נופל מהשמיים
והעולם עוד יחרב
למה תחריבו לי באש ובמים
את בית המקדש שבלב.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
