פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 431 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים תודה אדוני - סיפורונצ'יק I.V olokita
פייר? לא ציפיתי להתלהבות כזאת, בטח לא מדג.
"אתה חדש כאן" הוא קבע מייד. ואני עניתי "כן" בגמגום מפוחד.
וכי מה הייתי צריך לענות אחרת? כן אני חדש כאן. אף פעם לא צללתי בים, לא כל שכן, בים של גויים.
"אז מה?" תקפתי חזרה. "אז אני חדש כאן, תהרוג אותי ודי".
"וואו גבר, הכל בסדר. תרגע. חדש זה טוב. זה אומר שאתה מתנסה, מתפתח. האמת, כל הכבוד לך אין כאן הרבה חדשים" ענה הדג במין התגוננות חברותית.
התבוננתי בו והוא בי חזרה. לדקה מתוחה נשאר השקט במיים ולא הופר "נראה לי שיש לי כאן עסק עם נוכל" חשבתי לעצמי.
"תגיד" אמרתי לאחר שתיקה ממושכת, "מאיפה אתה יודע עברית כל כך טוב".
"אתה יודע" ענה הדג "תיירים. אתם הישראלים מגיעים לכל חור, אפילו לכאן".
"אה" עניתי והסמקתי מבושה עבור כל בני ארצי, אפילו שלא הייתה כל נימה של ביקורת בקולו.
"טוב גבר אני חייב להמשיך" הוא הפתיע פתאום.
"סבבה" עניתי.
"סבבה" הוא השיב לי חזרה בחצי חיוך והתחיל מתרחק בשחיה איטית משם.
"חשב שנפל על פראייר" עודדתי את עצמי. "קלט שאני בעניינים, קיפל זנב והמשיך המנייאק".
"גבר" צעקתי לו מרחוק. "וואו, דג, תחזור רגע".
"מה אחי?" שאל הדג שחזר כעת לכיווני בשחיה זריזה כאילו עומד היה לטרוף פרור כמנהג הדגים המורעבים בנמל אילת.
"איך אמרת שקוראים לך?" שאלתי למרות שידעתי שמעולם לא שאלתי והוא לא אמר לי את שמו.
"דויד" ענה הדג.
"יהודי?" צעקתי בהתרגשות.
"לא. אבא חשב שיהיה טוב לעסקים אם לכולנו יהיו שמות יהודיים".
"וזה עובד?" שאלתי בפליאה.
"אבא נפטר לפני שבע שנים משפעת כי לא היה לנו ביטוח בריאות".
"אחי אני מצטער" עניתי נבוך. "ומה אתך?" שאלתי בעניין רב מלא אמפטיה.
"אתה יודע... לא משהו. האמת, אם יש לך איזו חתיכת מצה או קרקר אני אעריך את זה מאוד".
"תשמע... לא נעים לי כל כך" גמגמתי שוב. "דקה לפני שנפגשנו נתתי כיכר לחם שלמה לצבת ים שעברה לידי ועשתה לי עיניים".
"בת זונה" הוא התפרץ לדבריי. "סשה הזאת פשוט בת זונה. אתה יודע, היא הייתה פעם גבר" הוא אמר.
"וואלה?" עניתי בעניין רב למרות שלא היה לי כל עניין יותר בנושא.
"טוב אחי, דויד. אני חייב לעוף כבר כי נגמר לי הבלון אוטוטו".
"אחלה אחי, תבוא לבקר גם מחר. אבל תביא איזה משהו טוב לאחיך. בסדר?".
"סגור נשמה" עניתי לו. "אה, תגיד דויד" פניתי אליו לפני ששוב יעלם. "נזכרתי למה קראתי לך מקודם".
דויד חייך וחיכה להמשך דבריי.
"תגיד, יש איזו מסעדה טובה פה באזור?". דויד הסתכל עמוק לתוך עיני, לאחר מכן שחה אליי קרוב קרוב עד שחוטמו נשק לאפי.
"איי" צרחתי בעוד כתם קטן של דם נמהל במי הים כעננה קטנה.
"למה?" שאלתי בקול מופתע.
"למה אני דג" ענה דויד בנחרצות ישראלית מצויה תוך שהוא מסובב סנפיר צד לכיווני ומיד נעלם בשחיה מהירה מהמקום.
ואני, פגוע ומדמם התחלתי לשחות באיטיות אל עבר פני המיים. האף כואב והדמעות עודן זולגות.
לרגע עצרתי, דקה לפני מגע הרוח בשערי. "אסור שיראו שבכיתי" חשבתי לעצמי. "עוד שניה יתייבשו הדמעות מתחת למסיכת הצלילה ואמשיך בעליה אל פני המיים.
"בכית?" נשמע קול צוחק מאחורי. "מי דפק אותך? דויד? הבן זונה הזה דופק כל תייר שעובר באזור".
"אה, לא לא. דויד לא עשה לי כלום" עניתי לה בקול מתנצל.
"כלום אה? תבדוק בכיס האחורי יא הומו. אין מצב שהארנק עדיין אצלך".
"אני לא מאמין" צעקתי בעוד אני הופך כל כיס בבגדי והארנק... נו הוא כבר מזמן איננו. "בן זונה הדויד הזה אני אמצא אותו, אני אהרוג אותו".
"תיזהר איך שאתה מדבר על אמא שלי" אמרה סשה והתקרבה לעברי עד שנגסה באחת מאצבעותיי.
"דיי" צעקתי בקול וניסיתי לבעוט בה. אך כתם הדם הגדול שפשט סביבי הפריע לי לראותה והיא נעלמה כלא הייתה.
עליתי אל פני הים בשארית כוחותי והתחלתי שוחה אל החוף.
שוחה ובוכה.
"דויד וסשה עשו עלייך סיבוב?" שאל המדריך המקומי באנגלית ובמבטא הודי כבד.
"מנייקים" סיננתי בין שיני.
"נבר מיינד מן" אמר המדריך. "מזלך שחיים לא נפל עלייך. אחרת היה פותח אותך לגמרי".
"גם כן חופשה ביעד אקזוטי ללא ישראלים" סיננתי בכעס והלכתי לקנות פיש אנד צ'יפס בפינת הרחוב. אין כמו הדגים אצל "אברהם מלך ישראל דגים וצ'יפס כמו בבית".
איי. וי. אולוקיטה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים יפה במוזרותו (זאת מחמאה) Nameless (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים תודה תודה I.V olokita (ל"ת)
-
-
