החמישי ביולי 1634
הסתכלתי על הים מהספינה וזה נתן לי בחילה נוראה .ראיתי את ההשתקפות שלי במים שיער ג'ינג'י עיניים חומות וצלקת מתחת לעין. ואז אני מוצא את עצמי מקיא על עצמי עוד ועוד. "אם הם" אני מסתובב ורואה את הקפטן, קפטן יורדן מארק קפטן הפיראטים הדגול (לפי עצמו ורק עצמו) השיער הבלונדיני המתולתל שלו והעיניים הכתומות הסתכלו עלי כאילו קוראים אותי
"כן?" שאלתי "יש צי ספינות ספרדיות מתקרבות. ואנחנו נתפוס אותו."
"איך?" "נשלך סירה נתפוס ספינה אחת ואז נתקוף את האחרות." עליתי על הסירה עם הקפטן, ליה בעלת העיניים הירוקות והשיער השחור, טום הקירח ועיניים החומות וניק השחור עור והשיער הקצוץ. חמש מתוך שמונה לא רעיון טוב "נלך" אמרתי התקרבנו ליה הוציאה אקדח צור וירתה במפרש "זה יסיח את דעתם." אמרה עלינו על הסירה הוצאנו את החרבות ורצחנו שם את כולם בלי קרב. עלינו על הקן עורבים וירינו במפרשים (שוב) והפעם זה לא עבד הם ראו אותנו. אז ירינו בהם שפתאום כדור תותח פוגע בספינה "לעזאזל!" צועק ניק
ומטעין תותח ויורה הכדור מטביע את הספינה אבל האחרים שמים לב אלינו
אז אנחנו יורים עוד קצת תותחים והחיילים עולים על הספינה אחד מתקרב אלי ומנסה לכרות לי את הראש אני מתכופף דוקר אותו בבטן שומע מישהו מאחור מסתובב ויורה בא אני רואה מישהו מימין ומרביץ לו עם האקדח "חוזרים לספינה." צועק הקפטן חזרנו לספינה וברחנו "עכשיו אתה באמת פיראט מפורסם." אמרתי לקפטן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
