אַכְזָבָה מְרַגֶּשֶׁת
מאת א.ב. ש.
הוֹי, כַּמָּה הִמְתַּנְתִּי לָרֶגַע הַמֻּפְלָא הַזֶּה
יָמִים, חֳדָשִׁים וְשָׁנִים.
בְּכָל עֵת שֶׁהָיִיתִי נְטוּל מַחְשָׁבָה
הָיִית הֲוָיָתִּי וּמַחְשַׁבְתִּי
מָהִי דְּמוּת מַרְאֵךְ, מָה קוֹמָתֵךְ וּנְעִימוּת קוֹלֵךְ.
וְרֶגַע מֻפְלָא זֶה קָרַם עוֹר וְגִידִים
וּבָאתְ אֵלָי.
תְּמִירָה, עֲנוּגָה, עֵינַיִם טוֹבוֹת וקול פַּעֲמוֹנִים,
אַךְ לִבִּי לֹא רָגַשׁ לְמַרְאֵךְ
וּבְּדִידוּתִּי אַף גָּבְרָה בְּנוֹכְחוּתֵךְ
יָשַׁבְתְּ מְעַט, וְהָלַכְתְּ.
רָוַח לִי שֶׁהָלַכְתְּ
לֹא כָּךְ דִּמִּיתִיךְ, לֹא כָּךְ אֲהַבְתִּיךְ.
מֵעַתָּה אֶהְיֶה נְטוּל מַחְשָׁבָה,
גַּם בְּעֵת הֱיוֹתֵך בְּמַחְשַׁבְתִּי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה