אל תעביר את עינייך את שפתיי
אל תעביר את ידך על לחיי
אני שבויה, את זאת אתה יודע
אני שלך, אתה שומע?
גם כשהלכת דופק לבך עדיין הלם בחדרי
קריאותיך הדהדו באוזניי האדומות
והדם זרם, אך לא הרגשתי את ידי ורגלי
והלב דפק ולא הרגשתי חיה אף לא מעט
קח אותי אתך
אל תנגנו באוזניי את אותן מנגינות קבועות
הן אינן כובשות את לבי והן אינן ממעיטות בכאבי
הן מתנגנות בראשי בחלומות ובמציאות
הן פה רק בשביל שידעו שהן קיימות.
כל המשפטים שלכם וכל החיוכים
הם שחורים ולבנים
אינכם יודעים צבע אמיתי מהו
רק הוא ידע וסודו נותר עמו
אינני נמצאת בתמונות הממוסגרות שלכם
שלווה ומחייכת
עלי תרעיפו מילים טובות ופרחים
כשיגיע זמני ללכת
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה