למה אנחנו נצמדים להחלטות גרועות?
הדבר אולי הכי מסתכל שיכול לקרות בשגרת היום-יום האפרורית שלנו הוא להיות עד, או חמור מכך - קורבן, להחלטה גרועה. לעמוד מהצד, לראות כיצד בלון הגז עומד לפוצץ את המקום בעוד 1...2...3 לצעוק ואף אחד לא מקשיב. האחד אומר שצריך לתת לדרך שלו עוד הזדמנות, השני אומר שצריך להסתמך על הניסיון שלו והשלישי בכלל חסר דעה וטוב רק בלהסכים עם האחרים (איש בינוני וסביר).
כל אחר מנסה להיצמד למה שהיום למדנו לכנות בהתנשאות - 'העקרונות שלי'. בודדים האנשים שמוכנים לשבור את קירות הפלדה שהציבו במטרה להגן על האגו העדין והפגוע.
המשפט העתיק אומר - עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק (ותסלחו לי אם עיוותתי את הניסוח המקורי), אבל אנשים ממשיכים להיצמד לחלק השני של המשפט כדי להיתפש בעיני הסובבים אותם כבעלי מילה וכבוד בתחומם. הרשו לי להעיר אתכם!
פיקחו את העיניים והביטו סביבכם - האם אתם בטוחים שאחרים רואים בכם את אותו האחד שאתם רואים בעיני עצמכם? יכול להיות שלא.
בכל החלטה שימו את עצמכם בנעליו של זה שעתיד לבצע אותה ונסו לדמיין את ההשלכות בלא המשקפים הורודים שמוכרים לכולנו בפרסומות במחירי מבצע. כי לא משנה כמה כוח, כסף או השפעה יש בידכם - אלו לא מבטיחים כבוד או הערכה.
דווקא המנהיג שיודע להודות בחסרונותיו ומוכן להכיר באנושיותו (על כלל רבדיה) הוא זה שנתפש שבעיני האחרים ככל יכול -
כי את מה שחסר בו הוא מוצא בזולתו.
דניאל אוחנה.
----
לקטעים וסיפורים נוספים שלי -
<a href="<a href="
" rel="nofollow">https://www.facebook.com/Hgigit</a>" rel="nofollow"><a href="https://www.facebook.com/Hgigit" rel="nofollow">https://www.facebook.com/Hgigit</a></a>
הדבר אולי הכי מסתכל שיכול לקרות בשגרת היום-יום האפרורית שלנו הוא להיות עד, או חמור מכך - קורבן, להחלטה גרועה. לעמוד מהצד, לראות כיצד בלון הגז עומד לפוצץ את המקום בעוד 1...2...3 לצעוק ואף אחד לא מקשיב. האחד אומר שצריך לתת לדרך שלו עוד הזדמנות, השני אומר שצריך להסתמך על הניסיון שלו והשלישי בכלל חסר דעה וטוב רק בלהסכים עם האחרים (איש בינוני וסביר).
כל אחר מנסה להיצמד למה שהיום למדנו לכנות בהתנשאות - 'העקרונות שלי'. בודדים האנשים שמוכנים לשבור את קירות הפלדה שהציבו במטרה להגן על האגו העדין והפגוע.
המשפט העתיק אומר - עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק (ותסלחו לי אם עיוותתי את הניסוח המקורי), אבל אנשים ממשיכים להיצמד לחלק השני של המשפט כדי להיתפש בעיני הסובבים אותם כבעלי מילה וכבוד בתחומם. הרשו לי להעיר אתכם!
פיקחו את העיניים והביטו סביבכם - האם אתם בטוחים שאחרים רואים בכם את אותו האחד שאתם רואים בעיני עצמכם? יכול להיות שלא.
בכל החלטה שימו את עצמכם בנעליו של זה שעתיד לבצע אותה ונסו לדמיין את ההשלכות בלא המשקפים הורודים שמוכרים לכולנו בפרסומות במחירי מבצע. כי לא משנה כמה כוח, כסף או השפעה יש בידכם - אלו לא מבטיחים כבוד או הערכה.
דווקא המנהיג שיודע להודות בחסרונותיו ומוכן להכיר באנושיותו (על כלל רבדיה) הוא זה שנתפש שבעיני האחרים ככל יכול -
כי את מה שחסר בו הוא מוצא בזולתו.
דניאל אוחנה.
----
לקטעים וסיפורים נוספים שלי -
<a href="<a href="
קישור חיצוני • www.facebook.com
https://www.facebook.com/Hgigit