הבנתי שאין לי צלם אנוש , אני לא יודע איך אני נראה ואיך זה מרגיש , אמיתי ובאמת ,וזה לא רק גומחה חשוכה , זה בור ללא תחתית והדבר הזה שקוראים לו דודו פלס נופל לשם צניחה חופשית , חסרת שליטה עם בעטה איומה על האדם שם, שנופל שם ,והוא,הוא זה בעצם אני, ביחסי חיבור וניתוק של מי שאני מאמין שאני בעודי מרגיש שאני נופל או זה בין זה שמבין שציריך לעצור ולא יודע איך ,התהום היא תהום כי אין לה תחתית. ועכשיו ברור את מה שהיה המון זמן נעלם ועמום שזו הבעטה שלי, הסיפור שלי ומי שאני ושמהבעטה יצרתי תהום ,בתהום של הפחדים הנוראיים שלי להיות לבד ,עזוב כי אין שם אף אדם שרואה אותי ,מכיר,מקבל,מהדהד ומרגש אותי, הכל שם מת, אין שם חיים. זו ההתעללות שלי ,זה מה שחוויתי ,זו שכל כך היתה מוסתרת ממני, המאוד פאסיבית ושקטה שכעשיו צועקת מהבטן ,זה כמו לצעוק בתוך שממה..אף אחד לא שומע ....
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
