סימן א
אתם נצבים היום. זה שאמר הכתוב, הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד (משלי יב ז). כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם, אין להם תקומה. הפך במעשיהם של דור המבול, לא היתה להם תקומה, שנאמר, וימח את כל היקום (ברא' ז כג). הפך במעשיהם של אנשי סדום, ולא היתה בהן תקומה, שנאמר. ויהפך את הערים האל (שם יט כה). הפך במעשיהם של מצרים, ולא היתה להן תקומה, שנאמר, (ו) לא נשאר בהם עד אחד (שמות יד כח). הפך במעשה של בבל ולא היתה לה תקומה, שנאמר, והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד (ישע' יד כב). ועל כולם אמר דוד, שם נפלו פועלי און וגו' (תהל' לו יג). אבל ישראל, נופלין ועומדין. וכן הוא אומר, אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו' (מיכ' ז ח). כי אני ה' לא שניתי וגו' (מלאכי ג ו), אמר רבי חנינא בר פפא, אמר הקדוש ברוך הוא, מעולם לא הכיתי אומה ושניתי לה. אבל אתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג ו), שנאמר, חצי אכלה בם (דב' ל כג), חצי כלין והן אינן כלים. וכך אמרה כנסת ישראל, דרך קשתו ויציבני וגו' (איכה ג יב). משל למה הדבר דומה, לגבור שהעמיד את הקורה והיה זורק בו את החצים. חציו כלין והקורה במקומה עומדת. [אף ישראל כל זמן שהיסורין באין עליהן, היסורין כלין והם במקומן עומדין ואינן כלין. לכך נאמר, הפוך רשעים ואינם. אמר חזקיה בנו של רבי חייא, למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות. לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר (אחת או) שתים שנאמר' בפרשה זו חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים, מיד הוריקו פניהם ואמרו, מי יכול לעמוד באלו. מיד קרא אותן משה והיה מפייסן. מה כתיב למעלה מן הענין, ויקרא משה אל כל (זקני) ישראל וגו', המסות הגדולות וגו', ותבואו אל המקום הזה וגו'. ואתם לא שמעתם בקולי ואמרתם לפני דברים שאתם חייבין עליהם כלייה ולא עשיתי אתכם כלייה, שנאמר, אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך וגו' (תהל' קו ז). ולא עוד אלא שאמרתם לעגל, אלה אלהיך ישראל (שמ' לב ד). ואם תאמר מפני מה הגוים נתחייבו כלייה ואנו קיימין. לפי שבשעה שבאו עליהן יסורין, מבעטים בהן ואינם מזכירין שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר, שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך וגו' (תהל' עט ו). אבל ישראל, כשהיסורין באין עליהן, הן נכנעין ומתפללין, שנאמר (כוס ישועות אשא וגו'), צרה ויגון אמצא וגו' (שם קטז ג-ד). לפיכך אמר להם הקדוש ברוך הוא, אף על פי שקללות הללו באות עליכם, הן מעמידות אתכם. וכן הוא אומר, למען ענותך ולמען נסותך וגו' (דב' ח טז). וכך אמר להם משה לישראל, אף על פי שהיסורין הללו באין עליכם, יש לכם עמידה. לכך נאמר, אתם נצבים היום כולכם. דבר אחר, מפני מה עשאן משה מצבה. מפני שמשתמשין מדעת לדעת. מדעת משה לדעת יהושע. מדעת יהושע לדעת הזקנים. ואף יהושע עשאן מצבה, שנאמר, ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל שכמה וגו' (יהושע כד א). ואף שמואל שמשתמשין מדעתו לדעת מלכים, עשאן מצבה, שנאמר, ועתה התיצבו ואשפטה אתכם (ש"א יב ז). דבר אחר, אתם נצבים היום, מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפלה לכם, עתיד להאיר לכם אור עולם, שנאמר, והיה לך ה' לאור עולם (ישע' ס יט). אימתי. בזמן שתהיו כלכם אגודה אחת, שנאמר, חיים כלכם היום (דב' ד ד). בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת. ואלו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר, בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדו וגו' (ירמיה נ ד). כשהן אגודים, מקבלין פני שכינה:
אתם נצבים היום. זה שאמר הכתוב, הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד (משלי יב ז). כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם, אין להם תקומה. הפך במעשיהם של דור המבול, לא היתה להם תקומה, שנאמר, וימח את כל היקום (ברא' ז כג). הפך במעשיהם של אנשי סדום, ולא היתה בהן תקומה, שנאמר. ויהפך את הערים האל (שם יט כה). הפך במעשיהם של מצרים, ולא היתה להן תקומה, שנאמר, (ו) לא נשאר בהם עד אחד (שמות יד כח). הפך במעשה של בבל ולא היתה לה תקומה, שנאמר, והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד (ישע' יד כב). ועל כולם אמר דוד, שם נפלו פועלי און וגו' (תהל' לו יג). אבל ישראל, נופלין ועומדין. וכן הוא אומר, אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו' (מיכ' ז ח). כי אני ה' לא שניתי וגו' (מלאכי ג ו), אמר רבי חנינא בר פפא, אמר הקדוש ברוך הוא, מעולם לא הכיתי אומה ושניתי לה. אבל אתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג ו), שנאמר, חצי אכלה בם (דב' ל כג), חצי כלין והן אינן כלים. וכך אמרה כנסת ישראל, דרך קשתו ויציבני וגו' (איכה ג יב). משל למה הדבר דומה, לגבור שהעמיד את הקורה והיה זורק בו את החצים. חציו כלין והקורה במקומה עומדת. [אף ישראל כל זמן שהיסורין באין עליהן, היסורין כלין והם במקומן עומדין ואינן כלין. לכך נאמר, הפוך רשעים ואינם. אמר חזקיה בנו של רבי חייא, למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות. לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר (אחת או) שתים שנאמר' בפרשה זו חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים, מיד הוריקו פניהם ואמרו, מי יכול לעמוד באלו. מיד קרא אותן משה והיה מפייסן. מה כתיב למעלה מן הענין, ויקרא משה אל כל (זקני) ישראל וגו', המסות הגדולות וגו', ותבואו אל המקום הזה וגו'. ואתם לא שמעתם בקולי ואמרתם לפני דברים שאתם חייבין עליהם כלייה ולא עשיתי אתכם כלייה, שנאמר, אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך וגו' (תהל' קו ז). ולא עוד אלא שאמרתם לעגל, אלה אלהיך ישראל (שמ' לב ד). ואם תאמר מפני מה הגוים נתחייבו כלייה ואנו קיימין. לפי שבשעה שבאו עליהן יסורין, מבעטים בהן ואינם מזכירין שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר, שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך וגו' (תהל' עט ו). אבל ישראל, כשהיסורין באין עליהן, הן נכנעין ומתפללין, שנאמר (כוס ישועות אשא וגו'), צרה ויגון אמצא וגו' (שם קטז ג-ד). לפיכך אמר להם הקדוש ברוך הוא, אף על פי שקללות הללו באות עליכם, הן מעמידות אתכם. וכן הוא אומר, למען ענותך ולמען נסותך וגו' (דב' ח טז). וכך אמר להם משה לישראל, אף על פי שהיסורין הללו באין עליכם, יש לכם עמידה. לכך נאמר, אתם נצבים היום כולכם. דבר אחר, מפני מה עשאן משה מצבה. מפני שמשתמשין מדעת לדעת. מדעת משה לדעת יהושע. מדעת יהושע לדעת הזקנים. ואף יהושע עשאן מצבה, שנאמר, ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל שכמה וגו' (יהושע כד א). ואף שמואל שמשתמשין מדעתו לדעת מלכים, עשאן מצבה, שנאמר, ועתה התיצבו ואשפטה אתכם (ש"א יב ז). דבר אחר, אתם נצבים היום, מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפלה לכם, עתיד להאיר לכם אור עולם, שנאמר, והיה לך ה' לאור עולם (ישע' ס יט). אימתי. בזמן שתהיו כלכם אגודה אחת, שנאמר, חיים כלכם היום (דב' ד ד). בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת. ואלו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר, בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדו וגו' (ירמיה נ ד). כשהן אגודים, מקבלין פני שכינה: