פעימות הלב שלי עלו לאט, לאט ולא ידעתי מה לעשות הייתי בטוח שהזומבים האלה יכנסו לתוך הביוב והעולם ייהרס העולם יגמר איגור בחיים לא יחזור הביתה הוא חייה רק בביוב המעופש והמגעיל הוא לא יראה יותר את הדודים שלו שבכול ארוחת חג היו אומרים שאיגור ילד חכם ומשחקים עם איגור במשחקים שהוא הכי אוהב הוא לא יראה יותר את סבתא וסבא שלו שכול יום היו מתקשרים אליו ושואלים אם הוא בסדר אבל גם אותם הוא לא יראה.
הוא לא יראה יותר את חבריו הטובים בכיתה שהיו מעודדים את איגור גם ברגעים הכי קשים. הוא לא יראה יותר את שכנו הנחמד מייק שתמיד היה מלטף אותו על ראשו ועוזר לו ברגעים קשים, הוא היה סוג של האבא השני שלו אבל עכשיו הוא לא יראה אותו יותר.
אבל הדבר שהוא יתגעגע אליו הכי הוא הימים האחרונים מחוץ לביוב הימים הכיפיים את הנשיקה הראשונה שלו ושל דנה, את היום בו סוזי נולדה, הארחות המשפחתיות אבל עכשיו הזיכרונות האלה הם רק לעבר כי עכשיו העולם נהרס אין לאן ללכת החיים נגמרו.
איגור הלך אל אימא שלו ושאל
"אימא......." בגמגום
"אל תדאג איגור גם אני פוחדת אבל הכול יהיה בסדר אני אומרת לך עוד חודש החיים יהיו בסדר" אמרה אמו של איגור
"ואם לא?" שאל איגור
"תאמין לי איגור אני יודעת" חייכה אליו אמו
"מי יציל אותנו? ואיך נשרוד?"
"אנחנו נחייה פה יש עוד אנשים למעלה שחיים"
"ומה עם סבתא סבא חברים שלי! כולם!?" שאל איגור בצעקה
אימא של איגור נכנסה לשק שינה ולא ענתה על השאלה.
איגור הבין שאמו לא תענה לו יותר על השאלות כי הוא ידע כבר את התשובה.
איגור הלך לשק שינה של דנה ורצה קצת לדבר איתה
"דנה את בסדר? את רועדת" אמר איגור.
"אני מאוד מפחדת מה קורה לחברים שלנו לשכנים אני...." דנה התחילה לבכות איגור הבין שהם דומים גם בענייני עצב.
איגור ליטף את דנה ואמר "אל תדאגי הכול יהיה בסדר אני מבטיח" איגור לא ידע אם זה נכון אבל אמר את זה רק בשביל להרגיע את דנה, הוא חזר לשק שינה שלו ונרדם.
הבוקר היה אותו בוקר הוא הלך לחדר האוכל ישב עם משפחתו אבל בארוחת הבוקר הזאת הייתה דאגה גדולה כלום שאלו מי הפך אותם לזומבים האם אם נצא החוצה נמות או שאולי נוכל לחיות כרגיל אף אחד לא ידע אחרי ארוחת הבוקר איגור הלך לשק שינה שלו ולקח כמה אלבומים להסתכל בתמונות מהעולם היפה שבחוץ מהחיים הטובים שהיו לא מזמן אבל עכשיו הם נגמרו התמונות עם המשפחה שהפכה להיות זומבית בחוץ איגור פנה אל אבא שלו ושאל
"אבא תגיד לי למה לא לקחת לפה את הדודים משפחה כולם! אנחנו יכולנו להציל יותר אנשים היינו צריכים לקחת סיכון לא היינו צריכים לוותר על חברים שלנו"
"תקשיב איגור אתה ילד חכם ופיקח אבל אתה לא מבין זה או אנחנו חיים והם שמה כמו עכשיו או שכולנו מתים היו מגלים אותנו" ענה אבא של איגור
"זה לא צודק! אני מעדיף להיות זומבי עכשיו מאשר להיות לבכות על החיים האלה וכמה הם לא צודקים חייבים לעשות משהו חייבים!"
"איגור אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אנחנו בינתיים רק נחייה ונראה".
"אוקי אבא"
בשעת הצהריים עשו ישיבה כללית בין כול אנשי הביוב דוד השיב את כולם על הכיסאות והתחיל לדבר אני פחדתי שהוא יגיד משהו מסוכן שישפיע על החיים שלי אבל הוא אמר משהו שלא חשבתי שהוא יגיד הוא אמר ש.....
"כפי ששמענו אתמול קרה מה שחזינו שיקרה אתמול כל עולמינו הפך לזומבים כפי שאמר קובי אז היום יהיה הגרלה בין כול אנשי הביוב שני אנשים מהכלוב הולכים לצאת מהביוב למשימה מטרת המשימה היא לבדוק מה קורה בחוץ בשביל שנוכל מה לעשות לא נוכל כל חיינו להשאיר בתוך הכלוב אז אנחנו נוציא אותם מהכלוב והם ירגלו אחרי מה שקורה
אנו נוציא אותם החוצה עם סוג של הוקי טוקי בשביל שיוכלו לדווח לנו על מקרים שקורים בחוץ.
ההגרלה הזאת תתקיים פעם בחודשיים היום הזה היום הראשון עוד 5 דקות אנחנו נתחיל בהגרלה כולם לזכור להיות פה בינתיים להתראות"
כול הביוב היה בשוק! אף אחד לא האמין למה שדוד אמר אבל עכשיו דבר אחד בטוח מי שיצא מהביוב לא בתוך יחזור.....
איגור חשב שזה יהיה הוא עם המזל הרע שיש לו גם הוא ימות בחוץ או יהפוך לזומבי
אבל זה גם מאוד עניין אותו מה יש מחוץ לביוב מה הזומבים האלה עושים.
ואז התחילה ההגרלה......
דוד התחיל את ההגרלה
"לכול אחד מאנשי הביוב יש את השם שלו בתוך תיבת ההגרלה אוקי הווה נתחיל"
דוד הכניס אלא את היד שלו לתוך תיבת ההגרלה כל אנשי הביוב בלחץ שזה לא יהיה הם, הם לא רוצים למות אותו.
אני רואה את דוד פותח לאט את הפתק ואומר שמי שיצא זה
" עידן כהן הוא הראשון שיוצא החוצה בהצלחה"
רואים את עידן הולך בבושת פנים עצוב הוא לא מאמין שהוא זה שכנראה ימות הבכי היה מאוד גדול אבל הייתה לי הקלה שאני לא הראשון שיוצא וכמעט בטוח שאני לא אצא
עידן עומד ליד דוד ואז דוד מתחיל להגריל את השני
"והבן אדם השני שיוצא למשימה הוא"
פתאום התחלתי להרגיש לא טוב הייתי בטוח ב100 אחוז שזה יהיה אני.
אבל בסוף זה לא היה אני זה היה איש אחר גם לא מהמשפחה שלי זה היה
"הבן אדם השני שיוצא למשימה היא דנה ברזילאי".
מה דנה מכול אנשי הביוב בחרו בדנה התחלתי לבכות כול המשפחה שלי ושל דנה התחילה לבכות אבל דנה יותר מכולם הייתה עצובה לא ידעתי מה עובר עלייה, הרגשתי כאלו אני בסיוט החברה שלי הראשונה שלי יכולה פשוט למות, אני לא יודע מה יקרה לה אבל לפני כול המחשבות שלי דוד ממשיך.
"אוקי שתי הנציגים שלנו הם עידן כהן ודנה ברזילאי אני מאחל להם בהצלחה ושיצלחו להביא לנו את הפרטים הכי טובים שאפשר בשביל שננצל מהדבר ניתן לשני האמיצים להיפרד מהמשפחות והחברים לאחר מכן אתם תתחילו במסע שלכם עד עכשיו להתראות"
דנה ניגשה ישר אל המשפחה שלה ודיברה איתם ראיתי אותם בוכים והם אמרו כמה דברים כמו שכלום לא יקרה ומוות לא יצא מהדבר ולא תהפכי לזומבית אבל אף אחד מכול האנשים לא יודע מה יקרה איתם 80 אחוז מאנשים חשבו שהם ימותו, 20 אחוז (חברים טובים של דנה) חשבו שהיא הולכת לחזור.
כמובן שהמון ריחמו עידן כי הוא כמו דנה יכולים למות או להיות זומבים.
לאחר שדנה דיברה עם המשפחה שלה ויצא משם בוכה היא באה אלי ואמרה
"שלום איגור אני חושבת שזאת בפעם האחרונה שאנחנו נתראה לעולם" אמרה דנה בעצב
"אנחנו נתראה עוד פעם את אמיצה את תצליחי לחיות את תצילי את כול הביוב העולם! אני סומך עליך" אמרתי
"תודה איגור אני אחזור כלומר אני מקווה שאני אחזור"
"אני בטוח שתחזרי ואני אשאר פה ויחכה לך, אני אוהב אותך דנה אני אעשה הכול בשבילך"
"תודה איגור חיזקת לי את האומץ אני יציל אותנו אני אגרום שנחייה" אמרה דנה בביטחון"
"אני גם רוצה לתת לך מתנת פרידה" אמרה בחיוך
ונתנה לו נשיקה ארוכה וטובה.
לאחר הנשיקה שניהם פנו אל דוד ודוד הסביר להם על המשימה ביותר ספציפיות נתן להם את מכשיר הקשר ושניהם יוצאו יחד מהביוב החוצה.
הוא לא יראה יותר את חבריו הטובים בכיתה שהיו מעודדים את איגור גם ברגעים הכי קשים. הוא לא יראה יותר את שכנו הנחמד מייק שתמיד היה מלטף אותו על ראשו ועוזר לו ברגעים קשים, הוא היה סוג של האבא השני שלו אבל עכשיו הוא לא יראה אותו יותר.
אבל הדבר שהוא יתגעגע אליו הכי הוא הימים האחרונים מחוץ לביוב הימים הכיפיים את הנשיקה הראשונה שלו ושל דנה, את היום בו סוזי נולדה, הארחות המשפחתיות אבל עכשיו הזיכרונות האלה הם רק לעבר כי עכשיו העולם נהרס אין לאן ללכת החיים נגמרו.
איגור הלך אל אימא שלו ושאל
"אימא......." בגמגום
"אל תדאג איגור גם אני פוחדת אבל הכול יהיה בסדר אני אומרת לך עוד חודש החיים יהיו בסדר" אמרה אמו של איגור
"ואם לא?" שאל איגור
"תאמין לי איגור אני יודעת" חייכה אליו אמו
"מי יציל אותנו? ואיך נשרוד?"
"אנחנו נחייה פה יש עוד אנשים למעלה שחיים"
"ומה עם סבתא סבא חברים שלי! כולם!?" שאל איגור בצעקה
אימא של איגור נכנסה לשק שינה ולא ענתה על השאלה.
איגור הבין שאמו לא תענה לו יותר על השאלות כי הוא ידע כבר את התשובה.
איגור הלך לשק שינה של דנה ורצה קצת לדבר איתה
"דנה את בסדר? את רועדת" אמר איגור.
"אני מאוד מפחדת מה קורה לחברים שלנו לשכנים אני...." דנה התחילה לבכות איגור הבין שהם דומים גם בענייני עצב.
איגור ליטף את דנה ואמר "אל תדאגי הכול יהיה בסדר אני מבטיח" איגור לא ידע אם זה נכון אבל אמר את זה רק בשביל להרגיע את דנה, הוא חזר לשק שינה שלו ונרדם.
הבוקר היה אותו בוקר הוא הלך לחדר האוכל ישב עם משפחתו אבל בארוחת הבוקר הזאת הייתה דאגה גדולה כלום שאלו מי הפך אותם לזומבים האם אם נצא החוצה נמות או שאולי נוכל לחיות כרגיל אף אחד לא ידע אחרי ארוחת הבוקר איגור הלך לשק שינה שלו ולקח כמה אלבומים להסתכל בתמונות מהעולם היפה שבחוץ מהחיים הטובים שהיו לא מזמן אבל עכשיו הם נגמרו התמונות עם המשפחה שהפכה להיות זומבית בחוץ איגור פנה אל אבא שלו ושאל
"אבא תגיד לי למה לא לקחת לפה את הדודים משפחה כולם! אנחנו יכולנו להציל יותר אנשים היינו צריכים לקחת סיכון לא היינו צריכים לוותר על חברים שלנו"
"תקשיב איגור אתה ילד חכם ופיקח אבל אתה לא מבין זה או אנחנו חיים והם שמה כמו עכשיו או שכולנו מתים היו מגלים אותנו" ענה אבא של איגור
"זה לא צודק! אני מעדיף להיות זומבי עכשיו מאשר להיות לבכות על החיים האלה וכמה הם לא צודקים חייבים לעשות משהו חייבים!"
"איגור אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אנחנו בינתיים רק נחייה ונראה".
"אוקי אבא"
בשעת הצהריים עשו ישיבה כללית בין כול אנשי הביוב דוד השיב את כולם על הכיסאות והתחיל לדבר אני פחדתי שהוא יגיד משהו מסוכן שישפיע על החיים שלי אבל הוא אמר משהו שלא חשבתי שהוא יגיד הוא אמר ש.....
"כפי ששמענו אתמול קרה מה שחזינו שיקרה אתמול כל עולמינו הפך לזומבים כפי שאמר קובי אז היום יהיה הגרלה בין כול אנשי הביוב שני אנשים מהכלוב הולכים לצאת מהביוב למשימה מטרת המשימה היא לבדוק מה קורה בחוץ בשביל שנוכל מה לעשות לא נוכל כל חיינו להשאיר בתוך הכלוב אז אנחנו נוציא אותם מהכלוב והם ירגלו אחרי מה שקורה
אנו נוציא אותם החוצה עם סוג של הוקי טוקי בשביל שיוכלו לדווח לנו על מקרים שקורים בחוץ.
ההגרלה הזאת תתקיים פעם בחודשיים היום הזה היום הראשון עוד 5 דקות אנחנו נתחיל בהגרלה כולם לזכור להיות פה בינתיים להתראות"
כול הביוב היה בשוק! אף אחד לא האמין למה שדוד אמר אבל עכשיו דבר אחד בטוח מי שיצא מהביוב לא בתוך יחזור.....
איגור חשב שזה יהיה הוא עם המזל הרע שיש לו גם הוא ימות בחוץ או יהפוך לזומבי
אבל זה גם מאוד עניין אותו מה יש מחוץ לביוב מה הזומבים האלה עושים.
ואז התחילה ההגרלה......
דוד התחיל את ההגרלה
"לכול אחד מאנשי הביוב יש את השם שלו בתוך תיבת ההגרלה אוקי הווה נתחיל"
דוד הכניס אלא את היד שלו לתוך תיבת ההגרלה כל אנשי הביוב בלחץ שזה לא יהיה הם, הם לא רוצים למות אותו.
אני רואה את דוד פותח לאט את הפתק ואומר שמי שיצא זה
" עידן כהן הוא הראשון שיוצא החוצה בהצלחה"
רואים את עידן הולך בבושת פנים עצוב הוא לא מאמין שהוא זה שכנראה ימות הבכי היה מאוד גדול אבל הייתה לי הקלה שאני לא הראשון שיוצא וכמעט בטוח שאני לא אצא
עידן עומד ליד דוד ואז דוד מתחיל להגריל את השני
"והבן אדם השני שיוצא למשימה הוא"
פתאום התחלתי להרגיש לא טוב הייתי בטוח ב100 אחוז שזה יהיה אני.
אבל בסוף זה לא היה אני זה היה איש אחר גם לא מהמשפחה שלי זה היה
"הבן אדם השני שיוצא למשימה היא דנה ברזילאי".
מה דנה מכול אנשי הביוב בחרו בדנה התחלתי לבכות כול המשפחה שלי ושל דנה התחילה לבכות אבל דנה יותר מכולם הייתה עצובה לא ידעתי מה עובר עלייה, הרגשתי כאלו אני בסיוט החברה שלי הראשונה שלי יכולה פשוט למות, אני לא יודע מה יקרה לה אבל לפני כול המחשבות שלי דוד ממשיך.
"אוקי שתי הנציגים שלנו הם עידן כהן ודנה ברזילאי אני מאחל להם בהצלחה ושיצלחו להביא לנו את הפרטים הכי טובים שאפשר בשביל שננצל מהדבר ניתן לשני האמיצים להיפרד מהמשפחות והחברים לאחר מכן אתם תתחילו במסע שלכם עד עכשיו להתראות"
דנה ניגשה ישר אל המשפחה שלה ודיברה איתם ראיתי אותם בוכים והם אמרו כמה דברים כמו שכלום לא יקרה ומוות לא יצא מהדבר ולא תהפכי לזומבית אבל אף אחד מכול האנשים לא יודע מה יקרה איתם 80 אחוז מאנשים חשבו שהם ימותו, 20 אחוז (חברים טובים של דנה) חשבו שהיא הולכת לחזור.
כמובן שהמון ריחמו עידן כי הוא כמו דנה יכולים למות או להיות זומבים.
לאחר שדנה דיברה עם המשפחה שלה ויצא משם בוכה היא באה אלי ואמרה
"שלום איגור אני חושבת שזאת בפעם האחרונה שאנחנו נתראה לעולם" אמרה דנה בעצב
"אנחנו נתראה עוד פעם את אמיצה את תצליחי לחיות את תצילי את כול הביוב העולם! אני סומך עליך" אמרתי
"תודה איגור אני אחזור כלומר אני מקווה שאני אחזור"
"אני בטוח שתחזרי ואני אשאר פה ויחכה לך, אני אוהב אותך דנה אני אעשה הכול בשבילך"
"תודה איגור חיזקת לי את האומץ אני יציל אותנו אני אגרום שנחייה" אמרה דנה בביטחון"
"אני גם רוצה לתת לך מתנת פרידה" אמרה בחיוך
ונתנה לו נשיקה ארוכה וטובה.
לאחר הנשיקה שניהם פנו אל דוד ודוד הסביר להם על המשימה ביותר ספציפיות נתן להם את מכשיר הקשר ושניהם יוצאו יחד מהביוב החוצה.