פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 592 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-3 חודשים האבן מלפני הדלת רותינקה
האבן מלפני הדלת
בארץ רחוקה חי פעם אדם עשיר בעל נכסים רבים. ולאיש בן יחיד. על אף עושרו הרב האיש חלה ולא יכלו הרפאים לתת לו מזור.
כאשר הרגיש האיש שקרב קיצו, קרא אליו את בנו יחידו וכך אמר לו – מאז שנולדת היית יקר לי, אושרך עמד תמיד בראש דאגותיו וזה מאחר שאמא שלך,אשתי נפטרה בעודך ילד קטן. עכשו עלי לעזוב את העולם הזה ולא אוכל עוד להמשיך לסוכך עליך ולהדריכך.את עושרי הרב ונכסי אני מוריש לך. אבל לעושר הזה תהיה משמעות דלה ביותר בחייך, אם לא תמצא לך נפש תאומה שתוכל לחלוק איתה את חייך ואהבתך.
בקשתי מידידי הקרוב ביותר והמסור לי, שכאשר תביע את רצונך לשאת אשה, הוא ימצא עבורך כלה כללית המעלות והיופי, זוהי לא תהיה סתם כלה, אלא כלה שאללה יעד לך. עליך להאזין בתשומת לב לדבריו ולפעול על פי הנחיותיו, כאילו היו ההנחיות שלי. האב סיים את דבריו, ברך את בנו והשיב נשמתו לבוראו.
הנה הגיע הזמן והבן בקש מהידיד שימצא עבורו כלה מתאימה, כפי שאביו ציווה עליו. עברו ימים אחדים ונמצאה הכלה, כלילת היופי המבורכת בכל המעלות. מצאתי כלה עבורך. היא תחכה לך בחדרך. לפני הדלת של חדרך תוצב אבן.עליך להזיזה כדי להכנס לחדר ולהכיר את כלתך. אם תצליח זו תהיה האות שהכלה נשלחה אליך מן אללה.
כך היה. הכלה המיועדת לבושה בשמלת כלולות מפוארת הובלה לחדרו של החתן. שם היא ציפתה לבואו.הדלת היתה פתוחה למחצה, אבל על מנת להכנס לחדר, על הצעיר היה להזיז את האבן. החתן ניסה להזיז את האבן, אך היא היתה כבדה מאד. הוא התאמץ בכל כוחותיו, אך לשוא. האבן לא משה ממקומה. לבסוף נאלץ החתן למרבה הצער. הכלה הצעירה הוחזרה לביתה.
לאחר זמן קצר ,שוב בישר הידיד שמצא כלה צעירה ויפה. שוב נדרש החתן להזיז את האבן החוצצת ולהכנס לחדר ולהכיר את הכלה. למוד נסיון התאמן החתן, חזק את גופו וטיפח את שריריו. בערב הכלולות שהכלה מחכה בחדרו היה בטוח בכוחו לאחר אימוניו הרבים. ניסה החתן להזיז את האבן והדבר לא עלה בידו. למרות כל מאמציו הרבים. גם הכלה הזאת נשלחה לביתה והצעיר נותר מאוכזב מאד ורווק.
חלף זמן לא רב וכלה שלישית נמצאה. כלה ללא רבב, יפה ומכובדת. לא נפלה ממעלותיהן של הכלות בקודמות. שוב נעשו ההכנות לטכס. הפעם אמר הצעיר לנפשו אם לא אוכל להזיז את האבן הפעם, כנראה זו אות מאללה שעלי להשאר רווק.
הוא הגיע לחדרו ומבעד לפתח הצר ראה את כלתו יושבת ומחכה לו. ניסה להזיז את האבן התאמץ ולא יכל.להפתעתו הבחין ביד ענוגה שנשלחה אל האבן ושמע קול רך דובר אליו – הנח לילעזור לך להסיט את האבן. ראה איזה פלא. בכוחות משותפים הם הסיטו את האבן והדלת נפתחה לרווחה. הנערה שעמדה למולו היתה האשה שהועיד לו אללה. יפה תמירה ענוגה וצעירה. הם התאהבו ונישאו באושר ושמחה.
אבל הם עדין לא ידעו, כי אין להן נסיון רב בנשואים. שכדי להציב נשואים על בסיס איתן, ולנצור את אושרם ואהבתם. יהיה עליהם יום יום להניח על האבן הניצבת בפתח ביתם את ידיהם ולהזיזה בכוחות משותפים. רק בשיתוף פעולה הדדית והבנה הנשואים ימומשו והם יחיו שנים רבות באושר ואהבה.
רותי ברקן- 2013–07–08
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה