כפי שבוודאי ניחשתם מהכותרת, זהו סיפור על חומה ועל עוד משהו. למען האמת, על חומה ועוד משהואים. בסדנאת כתיבה אחת, שלפתי שלושה פתקים: חומה, ירח וכנפיים. כן, שלושתם ארכיטיפים. סיפור ארכיטיפי, אם כן. אתם מצפים לסיפור על מישהי שרצתה להגיע אל הירח, אבל חומה חוסמת את דרכה, אז היא יצאה למסע להשיג כנפיים, התאהבה בבחור אקראי, סיכנה הכל, וזכתה בכנפיים לה ולאהובה, והם עפו לירח, התנשקו ולמדו מוסר השכל חינוכי. אל תשקרו לי. אבל אם הסיפור שלי יהיה כזה, הוא יהיה צפוי. אולי אפילו נדוש. הסיפור שלי לא יהיה נדוש! אני מסרבת לכן, בסיפור שלי, אין כנפיים. אין ירח. אין חומה.
* * *
היה הייתי פעם. שמי היה אני. לאני היו חיים רגילים לגמרי, כמו החיים שלך או של הבת של הבנקאי של הדודה שלך. אין צורך לכתוב איך החיים של אני עברו להם, כי סתם תשתעממו. אביא רק יום לדוגמא.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
