את פושטת את שמלתך הכחולה
וממהרת להתכרבל בתוך השמיכה.
את מנסה לא לבכות, ללא הצלחה יתרה
ומגלה פסים שחורים-כחולים שזולגים מעינייך
את היית יפיפייה היום, סתם כך ללא סיבה
את היית יפיפייה היום, ואיש זאת לא ראה
לא האיש לו ציפית.
ואז את מבינה, שאין זה משנה
אם מדובר בארבעה חודשים או ארבע שנים
את אינך יכולה להפוך למשהי אחרת, משהי אהובה
ואז את מבינה, שיותר מתמיד את כה בודדה.
רק בעוד חודשים מספר, כשהכאב קצת יחלוף
תוכלי להביט במראה ולשמחתך את לא תראי שוב
מישהי אחרת ושמלה הכחולה המתנפנפת.
וממהרת להתכרבל בתוך השמיכה.
את מנסה לא לבכות, ללא הצלחה יתרה
ומגלה פסים שחורים-כחולים שזולגים מעינייך
את היית יפיפייה היום, סתם כך ללא סיבה
את היית יפיפייה היום, ואיש זאת לא ראה
לא האיש לו ציפית.
ואז את מבינה, שאין זה משנה
אם מדובר בארבעה חודשים או ארבע שנים
את אינך יכולה להפוך למשהי אחרת, משהי אהובה
ואז את מבינה, שיותר מתמיד את כה בודדה.
רק בעוד חודשים מספר, כשהכאב קצת יחלוף
תוכלי להביט במראה ולשמחתך את לא תראי שוב
מישהי אחרת ושמלה הכחולה המתנפנפת.