חשה שממון לילה
לאור יום, מדבר נפשי
לא התריע וכעת טובעת אני
בקרני שמש לוהטות.
דממה לפתע, אור אלוקי
בוהק מרחוק. משהו בי
אומר לי להתקרב, לנסות
לגעת. כמספר פסיעותיי,
החמה הופכת מלטפת יותר.
ערפל לבן מקיף את
כולי, אפי חופן כמות לא
קטנה של ריח נעים
לא מוכר.
צלילי-אור נשמעים ונראים
מעין כוכבים נופלים בשלל צבעים
מכרכרים סביבי.
צבע טורקיז-עמוק מעורפל
אט אט מתבהר, ואגודת תמרים
לעיני נחשפת.
ניצוצות-קסם עוטפים את כתפיי, משנים
צבע בגדי ללבן ויורדים עד כפות רגליי
מלבישים אותי שמלת כלה לבנה.
הם מסמנים לי לחזר אחריהם
חלקם מתחככים בי ומשרים תחושה
חמימה.
הם על גבי מעיין חם שמעלה
ריחות אקזוטיים משכרים.
מקיפים גופי שוב ומיד
שבים מעל המים
"בואי כבר" בשפתם.
אני מהססת ולבסוף
נכנסת. שמלתי לבגד ים
הוחלפה בזה עת.
מדרגות אל המעיין מופיעות לפתע.
הניצוצות עוטפים אותי לאות אישור
ואני טובלת. דולפינים מנתרים
חגים סביבי, וציפורים צבעוניות משמיעות לי
שירתן.
צמיחת פרחים חפוזה סחור סחור
במיני פיגמנטים.
אוושת רוח קלילה, צבע שמים כחול
עמוק, ולא אף ענן מפריע.
ובהיסח דעת נעלמו כ-אחת הניצוצות,
הצלילים, הדולפינים, הציפורים והרוח.
אף רעש תנועתי.
המעיין, הפרחים, כחול השמים, הדקלים -
הס, דממה.
עולה במעלה המדרגות
ועם יציאתי מהמים
רוח נעימה נושבת
מנופפת שיערי הארוך שחור
משחור, מלבישה לי חזרה
את שמלת הכלולות.
סדין עם ריבועים אדומים
פרוש על חלקת דשא
קרובה, ועליו סלסלה
גדושה פירות ויין.
אני נגשת וחופנת מתוכה תפוח אדום
נוגסת, לועסת ובולעת בזהירות
מרבית. טעם תפוחי-עילאי שמכניס בי
כוח מתיקות שמעולם לא
הורגש לי.
מביטה סביבי. נווה המדבר מוקף
הילה לבנה. משהו מרדים אותי ואני
צונחת בהדרגה על הסדין, מניחה
ראש, עיניי נעצמות להן
ואני, עמוק שוקעת בתוך
גן העדן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה