אי פעם דמיינתם,
מה היה קורה אם כדור הארץ היה פשוט מפסיק להסתובב סביב צירו
אם השמש לא הייתה שוקעת, או ההפך, לא הייתה זורחת? היינו נופלים, ונופלים, ונופלים בחלל האינסופי, לא מודעים לכלום. היינו מייחלים לחשכה ומקללים את האור, או שהיינו הופכים לקורבן של האפלה ומתפללים לאור שיאיר את חיינו ויתן לנו כיוון.
אי פעם דמיינתם,
מה היה קורה אם האדם לעולם לא היה מוצא את מנוחתו,
אם לנצח יישאר במשחק הערמומי של החיים? היינו הופכים להיות למיואשים. היינו עדים לאסונות קרבים, להתפתחות של העולם למשהו אכזר. היינו מייחלים למוות, ללכת איתו כשווים, מרצוננו. המוות היה משנה את צבעו לנו, למשהו ירוק, חי יותר והגיוני יותר מאשר החיים עצמם.
אי פעם דמיינתם,
מה היה קורה אם הורד לא היה נובל בחורף,
אם יהיה בצבעו האדום והעז בשלג הצחור והנקי? ריחו הערב היה הופך לריח נתעב, הסמליות שלו תהיה למשהו נצחי, במובן השלילי ביותר. הורד יסמל את האלמוות שאתם כל כך שונאים.
ואם רק תפתחו את עיניכם לעבר הלא אפשרי, אתם- רק אתם יכולים לענות על זה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
