קראתי מספר פעמים את השיר ובכל פעם גיליתי דבר חדש.
ברשותך, העתקתי את השיר למחשב שלי... ואעיין בו שוב ושוב.
הכתיבה מקסימה!
בייחוד התחברתי לשורה-''שורשיו העקורים של ההיגיון''. מבטא המון!
רואה את זה גם אצל עצמי לפעמים... ההיגיון כאילו מתנתק ונקרע ממני... כאילו שיש לו שורשים שניתקים ברוח. ממש ככה!
תודה רבה לך על ההזדמנות הנפלאה לקרא את השיר הזה!
המון הצלחות!