חשוך לי בחיים
נגמרות לי המילים
נשארתי בלי דמעות
אין לי יותר סיבות
כמו הלווין הסובייטי שיצא מכלל שימוש
גרוטאה של עידן מכני, מיושן
נסחף בחלל מכוח האנרציה
בקור, באפלה
מצפה בקוצר רוח למגע עם האטמוספירה
לחום הבערה שתבשר על הסוף
קראתי בספר די ממזמן
על אדם שמאס בלהיות קיים
הוא מכר כל מה שהיה אפשר
וערמות של ספרים זה מה שנשאר
בנה מהם כורסא, מיטה ושולחן
אכל אוויר, שתה ת'זמן
חיכה לנס שיקח אותו מכאן
בסוף מצא אהבה או איזה קשקוש
הפסקתי לקוות לרומנטיקה בגרוש
ואולי
להתכרבל בתוך ערימה של ספרים
זה
לא
כזה
רעיון
גרוע
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה