פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1799 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים מרשימותיו של שומר היערות שומר היערות
שמי הוא שומר היערות, וזהו גם המקצוע שלי והזהות שלי. אני גר ביערות, שומר עליהם ומטפח אותם. ואתם כולכם ביקרתם בהם, ואתם עדיין מבקרים בהם. בכל לילה כאשר אתם ישנים, מחשבתכם נודדת לה אל מחוזות אחרים, ומבקרת ביערות העד שאני שומר ומטפח.
היערות הם המקלט. הם המקום הבטוח. הם סגורים ואטומים מפני עוולות וסכנות העולם. תמיד תהיו שם בטוחים. לא משנה כמה קשה הוא יומכם, תמיד תדעו כי בלילה תוכלו למצוא מחסה ביערות.
כך לפחות חשבתי. לאחרונה החלו לחדור יצורים חיצוניים אל היערות. הם גרמו לעצים להיות חולים והרעילו את האוויר. אנשים שביקרו לאחרונה ביערות סיפרו לי שכבר לא בטוח כאן כפי שהיה בער. יצורים אפלים מסתובבים בינות לעצים.
לבסוף היא עזרה לי לגרש אותם. אני לא רוצה לומר את שמה, מפאת צנעת הפרט, אז אתן לה שם בדוי – גלי. מאז הייתה ילדה לא הצליחה לחלום. שנתה הייתה נטולת חלומות, ועל כן לא ביקרה ביערות לעולם. אך כנראה מרגע שהפכו היערות להיות פרוצים לתחלואות העולם, נסדקה ההגנה המקיפה אותם, וכך גם אנשים טובים שלא הצליחו להיכנס אליהם יכלו לעשות זאת.
כשפגשתי בה לראשונה היא הייתה מבועתת. היא לא הבינה היכן היא נמצאת. היא לא ידעה שהיא חולמת. היערות צפופים מאוד וחשוכים, והנוף הפראי שונה לחלוטין מהיכן שהיא באה, מעולמה האמיתי. היא סקרנה אותי, ולכן הופעתי בפניה. זה הבהיל אותה מאוד, ורק לאחר מכן הסקתי שצורתי החיצונית – גוף אדם גדול עם ראש של זאב, איננה קיימת בעולמה האמיתי. כאשר פניתי אליה בדברים, היא נרגעה.
יחד טיילנו ביערות מדי לילה. הראיתי לה את יופיים ואת הקסם שמצוי בהם – ביערות אפשר לעשות ככל העולה על רוחך – לקפוץ גבוה באוויר, לעוף, לשנות את צורתך לצורה של חיות וצמחים, ואף להיעלם ואז להופיע במקום אחר. לימדתי אותה את כל המיומנויות הללו, אבל היא נעצבה שאינה יכולה להשתמש בזה בעולמה האמיתי.
עולמה האמיתי היה קשה וקשוח. היא הייתה אימא לשני ילדים קטנים, ובעלה נטש אותה ונעלם. סדר יומה העמוס נע בין עבודה קשה במשרד צפוף לבין מילוי מטלות בית משמימות ודאגה לילדים. כבר בשעות הערב המוקדמות החלו היערות קוראים לה, ועם הירדמות ילדיה הייתה גם היא צונחת אל מיטתה וצוללת אלי, ליערות העד.
אמרתי לה שגם ילדיה נמצאים כאן בלילה, אבל היא העדיפה שלא לפגוש אותם.
כאשר נודע לי על פלישתם של יצורי האופל אל היערות, עדכנתי את גלי. הסברתי לה שעלי לצוד אותם ולגרש אותם מתוך היערות. גלי אמרה שתעזור לי. לימדתי אותה את אמנות הציד והלחימה ביערות, שהיא אמנות קשה שדורשת ריכוז רב והרבה אומץ. היא גילתה אומץ רב. שיניתי את צורתי לצורתם של יצורי האופל, שהם מבעיתים במראם החיצוני וחזקים מאוד, אך היא לא נבהלה ואף הצליחה לגבור עלי. הסברתי לה שלא הפעלתי עליה את מירב כוחותיי כי רציתי לחוס עליה, והיא ענתה שלא פחדה כי ידעה שאני הוא היצור.
כשפגשנו לראשונה יצור אופל היא נבהלה מאוד. הוא זינק עלינו מבעד לסכך הצפוף של העלים מעלינו. הוא נראה כמו קוף גדול, ועל כפות ידיו, במקום אצבעות, היו לו שוטים ארוכים וחזקים. הוא לכד וכבל את שנינו אך לאחר שנאבקנו בו בעוצמה רבה הצלחנו ללכוד אותו בעזרת חבלים מיוחדים שהכנו מבעוד מועד. אחר כך חפרנו בור עמוק באדמה וקברנו אותו. כשכיסיתי אותה באדמה גלי פחדה שהוא ימות. הסברתי לה שיצורי האופל לא מתים, ושהוא ישוב אל העולם האמיתי, בצורת כאב, כעס, או אולי קנאה.
כך עשינו לעוד ועוד יצורי אופל. המאבק בהם היה קשה אבל הצלחנו לגבור על כולם. בסוף כבר לא ראינו יותר יצורים מבעיתים, אבל אני עדיין חשתי בתוך תוכי, בחושי הצייד שבי, שמשהו עדיין אינו כשורה. משהו אפל ומסתורי עדיין קיים ביערות, והוא חזק מאוד.
זה קרה כשאירחתי אותה לראשונה בביתי – בקתת העץ שבמעבה היער. האח בער וצינת הלילה שבחוץ התחלפה מהר מאוד בחום הנעים והמלטף של פנים הבקתה. כביכול היינו הכי בטוחים שאפשר, אבל אז זיהיתי משהו מזדחל – בתוך גלי. היא גם הרגישה בכך והחלה לצרוח. לפתע גלי השתנתה לנגד עיני. היא עדיין הייתה גלי שהכרתי ואהבתי, אבל עיניה הפכו לצהובות ושיניה התארכו עד מאוד. כוחה נהיה עצום. נאבקתי בה בתוך הבקתה עד שזו קרסה ונהרסה כליל. אז גלי שלא הייתה גלי לפתה את זרועותיי מאחורי גבי ולחצה בכל הכוח. "את שוברת לי את הגב!" צעקתי. הרגשתי שהלחץ על זרועותיי קטן, וכשהבטתי אחורה ראיתי שגלי נאבקת בעצמה. הבנתי שגלי היא בעצמה יצור אופל, אך כזה שלא מעוניין להיות הוא עצמו. היא הייתה יצור אופל שרוצה להיות משהו טוב ומיטיב. היא נלחמה בעצמה ונגד עצמה, ואלו הם הקרבות הקשים והכואבים ביותר.
במלחמתה כנגד עצמה היא הלכה ונעשתה מותשת, ואני חששתי שלבסוף היא תושמד עקב הקרב הנוראי הזה. החלטתי לעשות מעשה – נשאתי אותה על כפיי. היא בכתה והייתה כואבת מאוד. נשאתי אותה למקום שאיש מכם מעולם לא ביקר בו – אגם האהבה. זהו המקום שבו הטוב בעולם שורר במלוא עוצמתו, והרוע לא יכול להתקיים בו. לא ידעתי כמה רוע וכמה טוב יש בגלי. אם יש בה יותר רוע מטוב... אז האגם ישמיד אותה. אבל הייתי חייב להמר. מצבה היה קשה מאוד. טבלתי את גלי באגם מספר פעמים, עד שלבסוף היא החלה מתייפחת. ראיתי שגלי חזרה לעצמה – עיניה פסקו מלהיות צהובות ושיניה כבר לא היו כשל חיית טרף. יצור האופל שבה הושמד.
מאז חייה של גלי בעולם האמיתי נעשו טובים יותר ויותר. האהבה שולטת בהם והיא מצליחה בשל כך לארגן את זנה ואת עבודתה טוב יותר. היא אפילו מצאה אהבה פרטית משל עצמה – גבר שעבר להתגורר עמה ומסייע לה בגידול הילדים.
אותי גלי כבר בקושי מבקרת. היא מטיילת ביערות כשהיא אוחזת בידו של בן זוגה. אני משתדל לא להפריע להם, אבל אני מתגעגע. לפעמים היא מבחינה בי, ואז היא מחייכת אלי בהכרת תודה. אני שמח שחייה הסתדרו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים מהמם!! kida☯ <font color =800080> (ל"ת)
-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים יפה שיווה
-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים כמו למשל? שומר היערות (ל"ת)
-
-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים פשוט יפה... Reaper
-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים תודה רבה על המחמאה שומר היערות (ל"ת)
-
-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים יפהפה !!! Miaka (ל"ת)
-
לפני 12 שנים ו-8 חודשים תודה :-) שומר היערות (ל"ת)
-
-
