קור החורף
מקפיא לאט
נשימה אחרונה יוצאת מראותי
בלאט.
אני לבד
הרוח בחוץ שורקת
לקחת את ליבי
ונשמתי פשוט זועקת.
גשם זלעפות
יורד מבעד לחלון
בערת ליבי כבויה
ואני רוצה לעצום עיניים ולישון.
ציפורים נודדות דרומה
שם תמיד חם
אני קפואה בלא נוע
וליבי כבר נדם.
שלג צח נראה באופק
דממת אלחוט בחוץ
גופי מושלך ארצה
ובידי מכתב קמוץ.
האש באח בוערת
הלהבות מרצדות על הקירות
חתך עמוק פעור בוורידי
ומראשי נגזלו כל החלומות.
שוקו חם על השולחן מונח
אדים חמים ממלאים את החדר
קיבלתי מכתב מאהובי
הוא כבר לא מאוהב בי אלא אוהב אחרת.
רוח קרה מנשבת
כולם מנסים להתחמם
אהובי מצא לו אחרת
ובאהבתה הוא מתנחם.
כל הווילונות סגורים
חג המולד כבר עבר
אהובי נטש אותי
ומנשמתי לא נותר דבר.
חורף זה רוע
החורף הורג
ועל הרצפה מוטלת גופה
בלי מישהו שאותה יאהב או יחבק.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
