ענת גוב, שהלכה אתמול לעולמה, פרסמה מדי פעם מאמרים ב"ידיעות אחרונות". לזכרה הם פירסמו היום מאמר שהיא כתבה ב 5 לינואר 2011 בעקבות מותו של אבי כהן ז"ל.
בדיון על אי תרומת איבריו של הכדורגלן אבי כהן יש להלך על ביצים. מדובר במשפחה מוכת יגון, וצריך להיות אכזרי במיוחד כדי לשפוט אדם במצב כזה. לכן, כדי לקיים דיון אמיתי, יש להתרחק מהמשפחה הספציפית של אבי כהן ולדון בפרטי המקרה כאילו קרה למשפחה אחרת, אנונימית, שצעררה לא חדר לליבנו ולא שיבש את ההיגיון העומד מוכה תימהון לנוכח האירועים.
לשם גילוי נאות עליי לציין שגם אני נושאת עימי כרטיס אדי. עשיתי אותו בשבוע שבו הוקמה אגודת אדי. המחשבה שבמותי אוכל לגרום לאנשים אחרים לחיות מאד ריגשה, ועדיין מרגשת אותי. החזקת כרטיס אדי במקום בולט בארנקי מרגיעה אותי, בידיעה שביום מותי יכבדו את בקשתי האחרונה. המחשבה שמישהו, ואפילו מקרובים לי ביותר, יעז לשנות את החלטתי, לא עלתה אפילו על בדל דעתי. העובדה שמישהו מעז להמרות בקשה מפורשת של המת מזעזעת אולי אפילו יותר מהסיבות המופרכות שבעטיין לא תורמים אנשים את איברי יקיריהם, וראויה לבחינה משפטית. אולי צריך לקבוע בחוק שבמקרה שאדם נושא כרטיס אדי אין צורך להתייעץ עם המשפחה, אלא לבצע את רצון המת, וכך גם תיחסך מהמשפחה ההתלבטות ברגעים שבהם קשה לקבל החלטות שפויות.
"שהוא יישאר שלם ויפה", זו אחת הסיבות הנפוצות לאי תרומת איברים. שלם ויפה. לא יודעת איך לנסח את זה בעדינות, אבל הוא לא יישאר שלם ויפה, אף אחד לא יישאר שלם ויפה, כולנו יודעים טוב מאד מה קורה לגוף אחרי המוות, והדבר האחרון שאפשר לומר עליו זה שלם ויפה.
ובכלל, מהו יופי? דווקא אבי כהן ידע אולי מה זה יופי. האיש הטוב הזה נשא בכיסו כרטיס אדי, כי רצה לתת במותו חיים לאנשים אחרים. זה שלם ויפה. לא לחכות לנס שברור לגמרי לא יתרחש ברגע שגזע המוח מת, אלא לגרום לנס אצל שבעה אנשים שמחכים נואשות להשתלת איברים שיצילו את חייהם. וכך היה מציל במותו לא רק שבעה אנשים, אלא שבעה עולמות מלאים. מה יותר שלם ויפה מזה.
ומילה אחרונה על הרבנים שלחצו על המשפחה לא לתרום איברים. כאן ברוך השם אין צורך ללכת על ביצים. מדובר בערפדים. שמריחים דם, וחגים סביב המשפחות עם הבטחות שווא בכחש ובלחש. אנשים שלא יתרמו איברים, אבל יקבלו איברים בשמחה בלי לשאול שאלות מהיכן הגיעו איברים אלה, אנשים שהביאו את רעיון הלקחת לקחת ולא לתת כלום כלום לדרגת אומנות. אנשים שעושים בתורה קרדום לחפור לה קבר.
המחאה היחידה המתבקשת היא לעשות כרטיס אדי. מי שאהב את אבי כהן ורוצה לכבד את זכרו ואת רצונו האחרון, צריך לעשות כרטיס אדי ובכך לממש את צוואתו. וכך, כמו שקורה לפעמים, מלאכתו של הצדיק תיעשה בידי אחרים אומנם, אבל היא תעשה. והוא יישאר שלם ויפה בזיכרון של כולנו.
הסתייגות אחת: החברה החרדית תרמה לחברה כולה ארגונים נפלאים כמו עזר מציון, יד שרה, זק"א ועוד, אבל אין משום ההסתייגות הזאת לפטור את הרבנים האלה עליהם דיברה ענת גוב ז"ל, ויחד עם זאת זה לא נכון לומר שהם לא תורמים "כלום כלום".
ואתם חברים תחתמו על כרטיס אדי כי זה מציל חיים ולא ייגרע מכם כלום.
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm" rel="nofollow">
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm" rel="nofollow">
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm" rel="nofollow">
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm" rel="nofollow">
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm" rel="nofollow">
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm" rel="nofollow">
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm" rel="nofollow">
http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
