לפעמים משהו אכזר מתעורר בי
לקוח מימים עברו
מימי תוהו
בהם רוחי הייתה נשפכת
ומרחפת מעל מכאובי הבוהו
של גופי.
לפעמים משהו אפל מאיר
את הכל בנאורותו
הארורה
וחורך והורס כל חלקה טובה
של שקט ושלווה והשלמה שנבנתה.
לפעמים משהו כובש אותי
בתוך האפילה
ואני נמשך לשם
מוצא את עצמי נעלם
בשכרות של רגע
באיבוד של שליטה
בתשוקה לחיות,
גם במחיר של אובדן וכאב
בכוחו של הכעס
הגואה, מתגאה
ומכניע כל חלק שבי
בזעם
ובכוח השררה.
יוצאים החוצה לצרוח?
בועטים במשהו (לא במישהו)?
מעשנים סיגריה? (לאלו המעשנים)
חורקים שיניים, שותקים, חוטפים אולקוס?
מצטנפים ומתכווצים ...קטן קטן שאף אחד לא יראה כמה אנחנו אומללים?
אבל השאלה איך מרגישים לאחר השכרות של רגע,אם מתמלאים,אם מתרוקנים,אם בועטים בכל האיזון שיצרת ואם דקה אחת של המחיר בצורת אושר כנוע תחזיק אותך לשנה שלמה...?יפה כתבת