פעם ראשונה שאני מעלה לכאן משהו שכתבתי..
-------------------------------------------------
"אתם אף פעם לא מבינים אותי!" צעק עומרי, "לא אכפת לכם ממני,ממה שאני רוצה.."
"עומרי," נאנחת, "אתה יודע כמה קשה לי.. אתה יודע כמה צער הוויכוחים האלה מסבים לי.."
"די! זהו, נמאס לי! בכל זאת אני מביא לך רק צער.. "
תוך כדי דיבור הוא הוציא את תיק הטיולים שלו והתחיל לדחוס מספר בגדים וחפצים.
"אז," המשיך, "אני הולך.."
הוא הרכיב את התיק על כתפו האחת ואת הגיטרה שלו על השניה והתקרב לכיוון הדלת..
"עומרי, אל תלך, זה לא מה שהתכוונתי, אני אוהבת אותך!!"
אך עומרי לא שם ליבו לצעקותיה, הוא יצא וסגר אחריו את הדלת בטריקה זועמת,
שנשמעה לגלית כמו אלפי גרזנים הולמים..
-------------------------------------------------
תגובות הארות והערות התקבלו בברכה.. ההמשך תלוי גם בכם..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה