פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1805 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים אהבה זה כואב ג' SEIRO
שם: החלטתי לקרא לסיפור 'אהבה זה כואב' בגלל כל מה שעובר על הגיבור בהמשך.
זה אומנם שם זמני ולכל מי שיש הצעות לשמות אחרים מוזמן להציע.
ז'אנר: רומנטיקה, דרמה, אהבת גברים.
* הערה: הסיפור חדש ועדיין בחיתוליו ולכן עדיין לא נמצא לו שם ראוי.
מה גם שזה רק רעיון התחלתי כך שאשמח לתגובות בונות ורעיונות לשיפור.
תודה וקריאה מהנה...
*הערה:תודה לאדם מסויים שהעלה בפני כמה מטעויותי וטרח לערוך עבורי את הפרק :)
פרק ג'
* לאחר התלבטות ארוכה פתח כריס את הדלת ונכנס פנימה. החדר היה חשוך למדי, האור היה כבויי והתריסים מוגפים.
הוא עשה את דרכו בשקט אל המיטה שבמרכז החדר שם שכב גבר כבן 30 שהיה מכוסה היטב. מהאור הקלוש שנכנס פנימה מן המסדרון יכול היה לראות כי פניו חיוורות והוא ישן לו בשלווה.
כשזז תוך כדי שינה, הבחין כריס כי הגבר היה קשור למיטה באזיקי בד, שלרוב השתמשו בהם במוסדות לטיפול בחולים מסוכנים ותוקפניים. הוא הביט ימינה. במרחק לא רב מן המיטה עמדה שידת מגירות ועליה מגש עם בקבוקי תרופות וטבליות כדורים. עוד היו עליה כוס מתכת שבתוכה היו מזרקים וקנקן מים ולצידו, כוס עשויה אף היא ממתכת, כנראה מחשש שתשבר. דמעה נצצה בעיניו בעודו מלטף את פניו של הגבר הישן "הו,קמרון.." לחש בעצב.
* הוא יצא מהחדר מוחה את הדמעה. " איני יכול לראות אותך כך." לחש, סוגר אחריו את הדלת.
.כריס נכנס לחדר השני במסדרון ולאחר שסגר אחריו את הדלת, פשט את בגדיו ונכנס למיטה. הוא לא רצה לראות אף אחד ולא היה אכפת לו אם הוא מלוכלך או רעב. כריס קבר את פניו בכרית. תמונת דמותו הקשורה של קמרון ופניו החיוורות עלתה במחשבותיו וייסרה אותו. "קמרון.." הוא לחש בוכה ללא שליטה.
למחרת הוא התעורר מוקדם מהרגיל התקלח ונגש לאכל משהו. כבר לא יכול היה להתעלם יותר מתחושת הרעב שהציקה לו.
ליבו החסיר פעימה למראה הגבר שעמד במטבח בוחש את הקפה שלו. "קמרון.." מצא את עצמו לוחש בעוד הגבר הסתובב אליו ועל פניו חיוך רחב " בוקר טוב חמוד!" קרא בהתלהבות שנעלמה במהירות לאחר שהבחין בפנס שעל פניו של כריס.
קמרון בלע את רוקו נגש אליו מלטף את הפנס תחת עינו " זה הייתי אני נכון?" שאל ללא קול.
כריס זז צעד אחד לאחור, מניד בראשו לשלילה " ממש לא. פשוט.." הוא החל מחפש תרוץ משכנע: "...מיהרתי אתמול לעבודה ופשוט נתקלתי בעמוד." שיקר.
קמרון נאנח "אני יודע שזה לא נכון..." הוא עיוות את שפתיו מביט בידיו בגועל. " צריך לכרות לי אותם."
"לא!" כריס אחז בידו מנשק אותן" אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיהן." אמר, מעביר את ידו של קמרון על פניו.
"אתה טוב אלי. טוב מידי " הוא ליטף את ראשו של הנער, שלפתע הרגיש כאב חד בעורפו אשר גרם לו לסחרחורת.
"הכול בסדר!?" שאל כריס בדאגה.
קמרון חייך "כן. אין מה לדאוג." אמר ומהר לעזוב את המטבח ולהסתגר בחדר השינה שלו, לפני שאפילו נגע בקפה שלו.
כריס תהה מה קרה לו, נגש להכין לעצמו קפה וכריך קטן שלפתע שמע רעש גדול. הוא שמע בברור נפילה של רהיט מתכתי.
הוא קפא, מתפלל שלא היה זה מה שחשב, אבל לפתע צרחה מקפיאת דם קרעה את הדממה.
"לא!.. לא שוב" ילל כריס מוחה את הדמעות.
המשך יבוא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-11 חודשים מפתיע! עוד תולעת ספרים ממוצעת
את הטקסט הזה אני דווקא לא מכיר.
מלבד זאת, הפתיע אותי בחרת לפרסם פה דווקא את זה מאוסף היצרות המופלאות יותר שלך.
סך הכל הסיפור מעניין, הפרקים דיי קצרים אבל אני מניח שזה הקסם בסיפור הזה.
מעניין מה גרם לו לצעוק ככך ומה יתרחש בהמשך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 13 שנים ו-4 חודשים מותח במיוחד! לואיזה מונטון
מה עומד לקרות? מה זאת אומרת "לא שוב"?
ממש סיקרנת אותי! פרסמי את הפרק הבא במהירות האפשרית.
הרבה פרטים פה לא גלויים, ואפילו שכתבת את הפרק הזה לפני שכתבתי לך את הביקורת בפרק הראשון, נראה שהבנת את הביקורת שלי בעצמך :)
נימת הכתיבה שלך היא מעולה ואת צריכה להמשיך !
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים :) SEIRO
תודה לך על התגובה.
אני מתנצלת מאוד שרק עכשיו קראתי, עבר הרבה זמן מאז נכנסתי לסימניה.
החלק הבא יעלה בימים הקרובים קצת עבדתי עליו והוא אמור להיות ארוך מהאחרים.
שוב תודה שיהיה לך עברב מקסים ושבת שלום :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים אני רוצה כבר לדעת מה ההמשך!!!! :) לינוש :)
הכתיבה שלך כל כך יפה ועמוקה! פשוט תענוג לקרוא.
אני קוראת כל פרק של סיפורך ונשארת במתח!
כריס הוא הכי חמוד, רגיש ומתוק. אני רוצה לדעת מה יקרה לו אחר כך.
מחכה בקוצר רוח לפרק הבא שלך :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים :) SEIRO
תודה רבה. אני ממשך מעירכה את הדעה שלך וטוב לדעת שהסיפור שלי גורם הנאה למישהו.
נ.ב
אני רוצה להזמין אותך לבלוג הפרטי שליץ שבו אעלתי פאן פקשן שכתבתי :
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=534678&catcode=&year=2011&month=5&day=0&pagenum=2&catdesc" rel="nofollow">http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=534678&catcode=&year=2011&month=5&day=0&pagenum=2&catdesc=
ולבלוג הסיפורים שלי שבו נכתב סיפור פרי עטי:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=619224" rel="nofollow">http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=619224
"עוד בלוג סיפורים"
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734517
ובלוג נוסף ששמור ליסםורי על אהבת גברים:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612455
מקווה שתנהי:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-2 חודשים ^^ לינוש :)
-
-
-
