לפעמיים הכאב כלכך חזק ,
שאתה שוכח שהוא שם,
שאתה לא מרגיש אותו זורם בתוך עורקייך ,
וקורא לעוד מכה.
והכאב הזה הופך הכול למערבולת אחת גדולה ,
מערבולת של שאלות ללא מוצא.
והשאלות האלה גורמות לך להביט על הדברים כמו שהם ,
לחזור למציאות הישנה, שמוחבאת בתוך המגירה שלך.
וכשתפתח את המגירה , תגלה את הסודות הכי כמוסים שלך,
העוטפים אותך בשתיקה .
והשתיקה הזאת היא זאת שתוביל אותך להכנע לפחדים ,
והפחדים האלה .. לא ירפו עד שלא תתמודד איתם .
אתה מביט על עצמך במראה ולוחש שאתה יכול,
אך בתוך תוכך אתה יודע שאתה לא גיבור,
שכאן הנסיכה שצריך להציל היא אתה עצמך ,
והדרקון הוא הפחד שלך .
אז אתה מביט לו בעיניים ,עומד אינו זז,
והשתיקה הזאת שוב עוטפת אותך .
הדרקון עושה צעד קדימה,
אתה עושה שלושה לאחור ,
ואז אתה דוחק הכול למגירה בחזרה ושוכח שהוא שם..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה