lise

lise

בת 27 מירושלים

עד אשר לא ירד המסך ההצגה ממשיכה...

(אני יודעת שיש לי שגיות כתיב....)- ללעוג לי לא מועיל



» דירגה 0 ספרים
» כתבה 0 ביקורות
» יש ברשותה 9 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים ו-3 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 4 שנים ו-11 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של lise

» מדף הספרים (4 מתוך 9)
ביקורות ספרים:

מוצגות 1 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

לקבל פרח מוויקטוריה ג'ונס זו לא מחמאה גדולה. האמת, סביר להניח שזה בדיוק ההפך ממחמאה. ויקטוריה ג'ונס משתמשת בשפת הפרחים ה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-2 חודשים


lise עוקבת אחרי
עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 4 שנים ו-11 חודשים
» חול (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-2 חודשים
» מעולה (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-2 חודשים
» עצוב (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-2 חודשים
» תודה לך... (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-2 חודשים
» אכן אתה צודק (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-2 חודשים
» השקט (סיפור שכתבתי)
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

חול וגרגירים
עומדת דוממה
מתפוררת המומה

מבט חלול
מזילה דימעה חולית
מתפוררת אובדנית

הולכת לאובדן
נכתב לפני 4 שנים ו-11 חודשים
עם השנים למדתי לשתוק
השקט למלמד אותנו על עצמנו
חופר בעומקי נפשנו
השקט מלמד אותנו על אחרים
לא לחינם אומרים ששתיקה לחכמים

אני אשקוט, אני השתוק

אולי מתוכי תצמח הבינה
אולי אני אלמד מהתבונה
בתוכי אני הצמח מחדש

הפעם אני השתוק
ואתן לאחרים להוביל
השקט בתוכי יוביל
האחרים יחליטו בשבילי
נכתב לפני 5 שנים ו-2 חודשים
סכין שוכבת בתחתית גיגית מעלה עגלי דם קטנים מתמזגים ברכות עם המים ממלאה הכול בדם, השקיעה שוטפת את השמיים באור דמדומים ארגמן ואני עומדת בחדרי מביטה על עבר השקיעה בעד לחלון הסדוק יער אפל שולח את אצבעותיו ארוכות כתער, הולכות בפוצעות עוד ועוד תלאי שמיים ורודים מכבה את קרני האור האחרונות.
השמיים מסגלים מסתגרים ומחשיכים סופית.
מבט אטום חסר רגש מישר עלי מבט, השתקפות של אישונים שחורים גדולים חלולים נטולי רגש. אני מביטה בעצמי, הרגשה ישנה של זמן גזול ממלאה קרביים בחיקי פקעות שחורות אוכלות בבשרי.
הייתכן שעברו כל השנים האלה? אני שואלת ספק את עצמי ספק את הפגר ששוכב על רצפת חדרי הבודד.
המגורים מגואלים בדם, אני שטופה בארגמן כמאת כמו השמיים מבעד לחלוני עד מלפני רגעים מספר. בצעדים כבדים אני מרחיקה מעדן החלון משקיפה בחדרי הארעי, חיים אחרים התקיימו כאן לפני בואי, רהיטים ישנים חלקם שבורים חלקם מתקלפים עשויים עץ ישן ומרקיב. ריח חריף של דם וטינופת עומד באוויר, אני חולפת קלות מעל גופת האייל מלובן העיניים פוסעת ללא קול הדלת פתוחה חורקת ומתנדנדת על ציר ישן וחלוד.
אני מביטה השמיימה, ובמרכזם עומדת לה קטנה ושברירית לבנה מתנדנדת וחולמנית.
כאב חדש מפלח את גבי, דמי שלי עולה בלהבות אני נשרפת לחלוטין, עצמותי כבדות כמו אופרת יצוקה, אני פולטת צעקה קורעת לב בחשכה.
דממה....
במקומי עומדת זאבה, לבנת פרווה , הלילה הבהיר, הארגמן צבע את עיני הכול ורוד ואדום, החושך הפך לחבר והפחד הסתלק אין שוב. עישוני רואים כל תזוזה, כל הנף עלה ברוח. היער חיי, היער חבר ותיק.
בצעדים שקטים חוצה את המדשאה הקטנה בין בית העץ הישן ליער השחור, אלף שנה אני מסתובבת בין העצים ועוד תריסר עד שצייד לא יהפוך לניצוד...
נכתב לפני 5 שנים ו-2 חודשים
ידיים נמשכות מושכות דמותי
רחוק נשמע צעקתי ואין עונה לקריאתי
אבודה אני בדרכי ואין מושיעה אין עזרי
נפלו תפילותיי על אוזניים ערלות
עומדות בצורות מילותיי וערומות
אין שומעים את חרדת מבוכתי
כבויה שבוייה נכלמת אבודה
בדרכה ילדה קטנה ובוכייה
נסיכה אבודה שוחה בביצה של חמלה
ורק לה המושיעה קנה רצוץ חסר מילה
במילותיו רק משמיע אנחה
אבודה ואין מושיעה לה
נכתב לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני רוצה לרוץ
אני רוצה לרוץ עד אשר לא החוש את רגלי
אצבעותיי ישברו לאלפי רסיסים

אני רוצה לרוץ לקצה היקום
עד האופק ומעבר לגבול
אני רוצה לעלם
אני רוצה שכל ישתף במבול
שהיקום יחשיך לעולמים
עיני יעצמו למספר רגעים
אני רוצה לחלום ולא להתעורר
אני רוצה שראשי יתאוורר
שמחשבתי ידעו קצת נחת
אני חולה פשוט קודחת

אני רוצה לרוץ שוב על האופק
גם הגבול ישבר במפולת ,
אין לי אפילו טיפה סיבולת

אני רצה, אני חייה
אני בורחת והאופק בידי,
כבוש על ידי רגלי הדואבות
זבות דם על הגבעות.

והשממה אוחזת בי ואומרת:
הכל למענך
יפה שלי
פורחת שלי הכל סביבך
נותר רק לך לפרוח
חבל על המאמץ לברוח
תשמרי לך את הכוח

חייכי מעת
ותבחרי
….
לפרוח או להמשייך לרוץ לאופק פרוץ הגבולות
נכתב לפני 5 שנים ו-2 חודשים

הכרתי הרבה אנשים בחיי.
אנשים שונים עם צרכים שונים,
רבים מהם לימדו אותי, עודת עצמי.
מאחרים למדתי על העולם,
לפעמים נצרבתי ,
לפעמים פשוט נותר טעם של עוד.

הדבר הכי חשוב שלמדתי זה לחלום
אנשים עוזרים לי לחלום, מלמדים אותי על עצמי
להתקדם לא להישאר במקום.
אנשים מולי, אנשים שאני בוחרת במעגלים שלי
מישרים עלי מבט ממראה, דרכם אני רואה את עצמי
הטוב, הרע , המכוער, השקט והטהור
באנשים אני רואה את מה שאני מתקשה לראות בעצמי
דרך האנשים שמקיפים אותנו אנחנו לומדים על עצמנו
כידוע האדם לומד יותר מתלמידיו מאשר ממוריו.

האופן שאנחנו מתמודדים עם ה"חברים" אנחנו לרוב מתמודדים עם החיים
עם עצמנו
בין עם פשוט מסננים , דוחים מתרצים תירוצים, מקריבים הכול למענם,
או פשוט לוקחים תרמיל ועוזבים לאופק, חלקם מסתננים בשעת דמדומים רחוק מהעין רחוק מהלב.

לאחרונה למדתי הרבה עודות עצמי,
צעד חשוב בנוגע לשינוי. שינוי עומד על סף דלתי
אני תמיד אומרת לעצמי ולפעמים בקול רם. אבל רק לאנשים מסוימים "הגיע הזמן לשינוי".
נותר רק לאפשר אותו...
נכתב לפני 5 שנים ו-2 חודשים
פאולינה ילדה יפה
פאולינה ילדה טובה
היש לפאולינה גם שם?
עם פאולינה שקופה?
למה אף אחד לא רואה אותה?
לא שומעים את שמה
לא רואים את דמותה
במה פאולינה אשמה?
במה?

פאולינה הינה במה
דמות ללא אדמה
שורשים לה
ואין מצעה
פירות לה
ואין פריחה
אין לפאולינה דבר
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
היש?
היש שם אור?
היש שם ים?
היש צל?
היש שם כבר מה
מעבר לשממה?

אזעק בכוח,
התשמע?
אבכה בעלטה,
התראה?
התשמע קולי,
כשאבקש?
התראה אותי,
כשהלך?
שאבקש אותך,
תיתן?

היש בכלל למען מה?

הלך לי עכשיו
לא הפנה לאחור
היש טעם לבקש,
שתבוא אחרי?

נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
"איפה הקפה?" שאלה נוגה, בבמט קפוא מעבר לדלפק.
עמדתי דום ההזמנות יוצאות מהמתפסת בקצב פעימות ליבי, הדלפק מטונף להחריד, כלים מתפסים על אל הרבה מעבר לגובה הכיור ואני עומדת דוממה. כבר באופק ראיתי את גיא מתקרב. הבוס במרחק של 20 מטרים מהכניסה מבטו חד ולא מתפשר.
"איפה הקפה של שולחן 40?" נוגה מתנפחת ומאדימה זאת לא הייתה משמרת פשוטה,מאז הזריחה הייתי מאחורי הדלפק לבד המלצריות עבדו ללא הפסקה והמטבח העלה עשן. לשניה לא זזתי מהקופה, מחסור בניקוטין נתן את אותתיו לפני שעות. נותרתי עצבנית ולחוצה ועכשיו זה...
נוגה פלטה נשיפה מבין שינה ופשוט נמלטה על נפשה הלכה לפנות שולחן בקצה השני של החדר. גיא ניכנס...
הוא לא התעקב אפילו שניה בדלת מחליק לצידי מאחורי הדלפק.
"תתחילי לעבוד!" סינן מבין שיניו
הפשרתי, מתנערת כמו מחלום גררתי רגלים לכיור מושכת את הכלים ודחופת למדיח. גיא במהירות ניתפס למכונת הקפה ובזריזות הוצאי בזוגות ספלי קפה ובמיומנות רבה.
הרגשתי את הראש שלי פועם, הכאב טיפס במעלה הגולגולת והתפשט לייתר המוח. לא יכולתי לחשוב, רק כעס ופחד חילחלו בתוכי. גיא בחור עצבני בשבילו להתפוצץ על על עובד בצעקות לא היה דבר של מה בכך. זה החודש השלישי שלי מאחורי הדלפק ולאבד עבודה עכשיו לא היתה אופציה הסימסטר היה בעיצומו המרצים התנהלו כאילו אין לסטודנטים חיים מעבר לסיכומים והעבודות. לא לדבר על תקופת הבחינות שהייתה פשוט במעבר לפינה נושפת בעורפנו.

יכולתי להרגיש את העיניים שלו פשוט קודחות לי בגולגות

נוגה התנהלה כמו העכבר בזריזות מתקופפת מעת לפני הבר, מנסה לא להראות, מתגוננת.
הרגשתי אותו עומד מעלי מביט..
"לכי הביתה, חסרת תועלת שכמותך!!" הרמתי את מבטי, גיא עמד מעלי בעודי רוכנת בתוך המדיח מבליח ממים עומדים וחומר ניקוי זול, מבטו היה קר, הדבר היחיד שמנע מימנו לצרוח עלי בכל גרונו זה עשרות הלקוחות שסביב.
גיא בחור גבוהה בסביבות גיל 40 שער קצוץ וזיפים מעת שערות לבנות מבצבצות בצדדים עיניו שחורות לסת מרובעת מבנה גוף אתלטי. בסך הכל מה שקרוי "שמור היטב"
התרוממתי מושפלת ראש הסרתי את הסינר הוצאתי את התיק מתחת לדלפק הקופה ויצאתי לא הבטתי לאחור.
גררתי רגלים בחניה עד העמוד הטלפון שם על הריצפה בעודי מנסה לשחרר את האופנים הישנות וחסרות התועלת שלי הם באו. עלו וחנקו אותי, הדמעות.
פרצתי בבכי.קמתי חנוקה גוררת אחרי את מצבור החלודה שמתימר להיות כלי תחבורה "ירוק" וידידי לסביבה ושם ממש ביציאה אחרי שניגבתי את אחרונת הדמעות ראיתו אותו, גיא עמד בחנייה מעשן סיגרייה בדממה, בוהה בי במבט חשוך.

ידעתי מחר אני מפוטרת

בבית שבורה על הספה הישנה מעשנת סיגרייה ועוד סיגרייה שוכבת על הבטן ומתהפכת שוב. מתעלמת לחלוטין מההודעות הזועמות של גיא. הצלחתי להדחיק את הכל לאחור את היום הנוראה את הבוס הרודן את כל המבחנים את העצבים. מביטה במסך המחשב "הדייט" צריך להגיע. זה לא בדיוק דייט זה יותר בתור השלמת הכנסה. משהו קטן שלמדתי מחברה.
בחור מגיע,
בחור עומד על הבירכיים
בחור מלקק סוליית נעלים
הבחור משעיר שטר נדיב
והולך לבית
בעצמי כבר התארגניתי הבית סודר הבגדם הוחלפו נעלי עקב כבר ננעלו
ואז דפיקה בדלת , היום זה מישהו חדש בשים ניר, מרמת אביב, בחור עמיד.. קפצתי על עקביי מכבה את הסיגרייה בדרך מחלצת את המפתח מהכיס מכניסה למנעול מסובבת והידית משתחחר הציר מחליק....
דממה
....
ובדלת עומד גיא
פיו פעור לרווחה אני מוכת תדהמה.
דממה
....
אני מוציאה סיגרייה חדשה מדליקה, גיא עומדת בדלת בג'ינס ישן וחולצה שחורה, בפניו פשוט בהלה.
העשן מתפזר לעת ביננו והדממה שוררת לא מרפה.
"כנס" אמרתי
גיא היסס
"על הברכיים" הוספתי...



נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. קראתי אהבתי אישית 5 346 לפני 5 שנים ו-3 חודשים

» סך הכל 5 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:
  • לפני 4 חודשים The Wolf בן 27 מהאין אל האבדון
  • לפני 3 שנים ו-8 חודשים HuSh בן 33 מרמת גן
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים אליעזר בן 29 מנתניה
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים בן
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים לואיזיאנה מנטש בת 18 מסוף העולם שמאלה, במגירת השירים
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים קטניס בת 19 מארצות הפרא החופשיות.
  • לפני 4 שנים ו-11 חודשים Caroline בת 21 מmy world
  • לפני 4 שנים ו-11 חודשים בת 40
  • לפני 5 שנים ו-1 חודשים Sharon בת 20 מדרום קוריאה
  • לפני 5 שנים ו-1 חודשים אליפז בן 30 מתל אבעב
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים emn755 בת 62 מטירת כרמל
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים עזי בן 60 ממעלה אדומים
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים Miaka בת 31 מגילדת Fairy Tail
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים Hadar בת 27 מפתח תקווה
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים LHA בן 27
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים The Swan Queen בת 25 מSwanland
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים קואלה בת 27 מירושלים
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים אחד העם בן 42 מתל אביב
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים אברהם בן 67
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים אנקה בת מקרית אתא
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים Addicted To Books בת 104 מכורה לספרים
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים עיני זאב בת 18 מעיר של קרח
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים שמעון שלוש בן מירושלים
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים Dawn בת 37 מפה ומשם
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים evyaco בן 29 מנתניה
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים just me!-Doritoss(; בת 20 מלא ידוע..
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים אליז קולינס בת 22 מארץ-התמר-משמח-לב-אדם
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ בן 18 מה̛ͮ̏̇͊ͫ͊̍ͥ͛̈́̆͐ͩ̿ͬͦ͝҉̠̺̹̖͎͔͉̜͙͕͓̱͇מ̴̨̯͈̮̣͔͇͍̹͍̫͂̏͂̅ͦ̃ͬ͆ͬ͒ͥ̀̚̚͢ח̧̡̱̗̭̙̳̦͖̘̪͖͇̙̮͍̭͇̠͗͗̿̐̈́͌̿͒́͝͞ͅב͋̆ͥ̾ͥ͂ͫ̍ͮ̇ͥͥ̄̐ͥ҉͓͎͎͚̳͍̜̰̰̲̱͙͈͙̟̘͙̗͓͟ר̴̨̝̫̺̱̦͉̱̣̬̮͔̗̹̮̗͒̈͑̊̀͗̌ͦ͑͐͡ת̮͕̣̜̝̤͔͍̗̥̟͙͙̮͚̹̟̖̗ͫ̐ͣͬ̏͛̀̀̕͞
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים הקיסרית הילדותית בת 32 מרייבנלופט
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים M. Kolt בת 25 מירושלים
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים יעל 93' בת 23 ממודיעין
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים POLLO בן 17 מארץ החתולים
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים אלי בן 30 מבית שמש



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ