עלה לבן, ועוד אחד, נופלים לרצפה.
הפרח מאתמול, כבר נבל, הקיץ נגמר, הסתיו בא.
גשם זלעפות מטיח בחלון,
השמיים גם הם, בוכים היום.
האדמה שבחוץ, עוד מוכתמת מדמך.
האדמה שבחוץ, בוכה בשבילך.
כמה שניסית, זה לא עזר.
כמה שאהבת, בסוף נגמר.
אז תנוחי, בשקט, תפסיקי לברוח.
אין לך טעם יותר, אין מנוח.
בסופו של היום, תבוא שקיעה,
בסוף החיוך תיפול דמעה.
דמעה שקופה, ועוד אחת, ייפלו לרצפה.
כשההוא, יידע סוף סוף, שזאת הייתה אשמתה.
הקיץ נגמר, הסתיו בא,
אחריו החורף, לא נמנע.
לא תצליחי להקדים את המאוחר,
רק הקשיבי בשקט, לקול הגורל.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה