שערי-כתיבת-השירים פתוחים לפניך לעולמי עד. יש בך מן הניצוץ של המשוררים הדגולים. השיר ענוג ביותר וגם צליליי הפסנתר היוצאים מידייך ענוגים ביותר לאוזן האחרת ששומעת, מאזינה ומתמוגגת.
3>.
עיני דומעות (-;
תודה, מעיין! את ההשראה שלי!
ו.... אל תקראי לי בשמי. אני שומרת על חשאיות (;
חיחיח, סתם. אבל בכל זאת, סטפאני מסתורי יותר.
מתאים לך יותר שמך הפרטי! נו טוב, "סטפאני". אוותר לך. ךלחע.
תיארת את הצלילים בצורה נפלאה כ"כ!!!
השפה מאד יפה,
הצלילים האלו נשמעים עמוקים יותר, כמו תשוקה למשהו שנעלמת כלעומת שבאה....
ואת צודקת. (-: כשכתבתי 'צלילים' לא התכוונתי בהכרח למנגינה...
או קטע קטן שלה...
כל אחד מפרש זאת בדרכו, אני מניחה....
הנה הבית הראשון. אני אוהב את הביצוע של ישראל גוריון.
הֶחָלִיל הוּא פָּשׁוּט וְעָדִין,
וְקוֹלוֹ כְּמוֹ קוֹל שֶׁל הַלֵּב, הֶחָלִיל.
כְּשִׁכְשׁוּךְ הַפְּלָגִים, כְּמוֹ שִׁיר יְלָדִים,
כְּמַשַּׁק הָרוּחוֹת בְּפַרְדֵּס מְלַבְלֵב -
הֶחָלִיל, הֶחָלִיל.
עלית עליי (-:
סתם,לא. חסרה לי שורה והדימוי התאים לי מאוד. זה חוקי ? (;
ואנחנו כותבים משהו מהתת-מודע או מזיכרון.(ואפילו עושים אלתורים משירים ידועים או מהתנ"ך)
אני לא רואה בכך כל פסול.
כמובן שאם כותבים "בית שלם" (שזה לא המקרה שלך) צריך לתת קרדיט למחבר המקורי.
וכשאמרתי ש"התנגן לי שירה של לאה גולדברג" התכוונתי לכך שעשית עבודה יפה מאוד.
צליל קליל שבורח לו ונעלם בסחרור מאושר (:
לגרום לאנשים לחוות את תיאוריי ... ולו רק לרגע אחד. (-: